עצירת נשימה (Breath Holding)

התקף עצירת נשימה אצל ילדכם - לעיתים עד שהוא נהיה כחול - עלול להיות מבהיל במיוחד. אך אין צורך לדאוג: התקפים אלה אינם פוגעים בו, והוא יחזור לנשום שוב בתוך דקה.

התקפי עצירת נשימה

התקפי עצירת נשימה מתרחשים בדרך כלל אצל תינוקות וילדים כשהם:

  • בוכים
  • מפחדים או מוטרדים
  • עברו תאונה קלה ונכנסו למצב של הלם.

במקרה זה הילדים בוכים, ואז עוצרים את הנשימה ומחזיקים אותה בפנים. הם אינם עושים זאת בכוונה – גם אם נראה שהם עוצרים את הנשימה כחלק מהתקף זעם (טנטרום) חמור.

טבעי שתיכנסו ללחץ בפעם הראשונה שילדכם חווה התקף עצירת נשימה, בעיקר אם מעולם לא שמעתם על התופעה לפני כן. כדאי לדעת שעצירת הנשימה אינה גורמת לנזק לטווח ארוך, ואין כל ראיות לכך שיש לה השפעות מזיקות על המוח:

מפחידים ככל שיהיו, התקפי עצירת נשימה נגמרים בדרך כלל בתוך 60-30 שניות, ואז הילדים חוזרים לנשום ומתחילים לבכות או לצרוח. במקרים מסוימים, ילדים עשויים לעצור את נשימתם עד כדי אובדן הכרה. כשזה קורה, גופם חוזר לנשום בצורה אוטומטית.

התקפי עצירת נשימה יכולים להתרחש כמה פעמים ביום או פעם בשנה. ילדים עלולים לחוות התקפי עצירת נשימה כבר מגיל שישה חודשים. כ-90% מהילדים מפסיקים לעשות זאת עד גיל שש.

חלק ממקרי עצירת הנשימה נמצאו כקשורים לאנמיה מחוסר ברזל. רופא הילדים יכול להפנות אתכם לבדיקת דם פשוטה שתקבע אם אכן זהו הגורם.

שני סוגי עצירת הנשימה

עצירת נשימה שמובילה לכיחלון היא הסוג השכיח. הילדים שחווים את ההתקף:

  • בוכים או מתעצבנים
  • עוצרים את נשימתם ואז משתנה צבעם לכחלחל-סגלגל, בעיקר מסביב לפה.

עצירת נשימה שמובילה לחיוורון היא הסוג הפחות שכיח. הילדים:

  • עשויים שלא לבכות
  • עוצרים את נשימתם – קצב לבם מאט ועורם מחוויר
  • מזיעים ועייפים יותר בתום ההתקף
  • ילדים שחווים התקפים כאלה עשויים להתעלף יותר כמתבגרים או מבוגרים.

הילדים עשויים להתעלף בזמן שני סוגי עצירת נשימה. כשהם מתעלפים, הגוף שלהם חוזר לנשום בצורה אוטומטית. יש ילדים שחווים תנועות עוויתיות או פרכוסים, אך זוהי תופעה נדירה יותר.

מה לעשות בזמן התקף עצירת נשימה

פנו לקבלת עזרה רפואית בפעם הראשונה שילדכם חווה התקף עצירת נשימה. הרופא יבדוק ויוודא שמצבו של הילד אינו חמור יותר.
הטיפים הבאים יעזרו לילדכם להתמודד עם התקפי עצירת נשימה:

  • הישארו רגועים. סביר להניח שההתקף יחלוף בתוך דקה.
  • השכיבו את הילד על צדו והשגיחו עליו עד שההתקף ייגמר.
  • אל תשימו שום דבר בפיו כדי לפנות את מעבר האוויר, אפילו לא את אצבעותיכם. אם ילדכם מתחיל להתנועע בעוויתיות, החזיקו את ראשו, זרועותיו ורגליו כדי למנוע פציעה.
  • אל תטלטלו את התינוק או את הילד. הטלטול לא יפסיק את ההתקף, ועלול לגרום נזקים.
  • הרגיעו את הילדים או המבוגרים האחרים שנוכחים במקום, ואמרו להם שמדובר בהתקף שאינו מזיק ושהוא יחלוף בקרוב.
  • לעיתים עלולים הילדים ליפול ולהיפגע במהלך ההתקף. אם אתם חושבים שכך קרה, כדאי לדבר עם רופא.

מתי לפנות לרופא

כדאי להתייעץ עם רופא אם ילדכם:

  • בן פחות משישה חודשים
  • חווה התקפים תכופים (יותר מפעם בשבוע) במקרה זה, כדאי לשאול אם מדובר באנמיה. אם כן, בדקו אפשרות להשתמש בתוספי ברזל
  • נראה מבולבל או ישנוני אחרי התקף עצירת נשימה
  • חווה רעד או נוקשות למשך יותר מדקה, ומתאושש לאט. במקרה כזה, ייתכן שלא מדובר בעצירת נשימה פשוטה.

כיצד למנוע עצירת נשימה

אי אפשר למנוע עצירת נשימה, אך אפשר למנוע את האירועים שמובילים לכך:

  • נסו להסיח את דעתו של ילדכם לפני שהוא מתעצבן או מוטרד.
  • הרגיעו את הילד לאחר שנבהל ממשהו או נתקף בהלם.
  • הזהירו אותו מראש אם עליכם לשנות את הפעילות או המצב שתכננתם מראש, כדי שלא ייבהל מדי כשמשהו משתנה.
  • למידע נוסף, קראו על התקפי זעם. אל תתפתו להיכנע לילדכם במהלך התקף זעם בגלל חשש שיחווה עצירת נשימה. הכניעה להתקפי הזעם מובילה לעיתים קרובות להתקפי זעם נוספים.

© raisingchildren.net.auהמידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network.