שיתוק מוחין

מהו שיתוק מוחין?

שיתוק מוחין (CP) הוא מוגבלות המשפיעה על יכולתו של הילד לשלוט בשריריו. המוגבלות נגרמת מפגיעה במוח במהלך התפתחותו, ברחם או מחוצה לו. ילדים עם שיתוק מוחין מתמודדים עם בעיות כגון חולשה בשרירים, נוקשות, מגושמות, איטיות ומנחים לא תקינים של הגוף. כמו כן, עלולות להיות הפרעות נלוות, שגם מקורן באותה פגיעה מוחית שגרמה להפרעה התנועתית: לקות אינטלקטואלית, לקויות למידה, קשיי קשב וריכוז, קשיים רגשיים ואפילפסיה. בנוסף עלול להיות קושי בשיווי המשקל ובעיות אורתופדיות שנגרמו כתוצאה מההפרעה התנועתית. שיתוק מוחין מתרחש ב-3.5 מתוך 1,000 לידות בממוצע, ונפוץ יותר אצל תינוקות זכרים.

הגורמים לשיתוק מוחין

שיתוק מוחין מתרחש במקרה של פגיעה מוחית או בעיות בהתפתחות המוח, בחלקים שאחראים על השליטה בתנועות השרירים. פגיעה או בעיות בהתפתחות המוח יכולות לקרות כאשר:

• מוחו של הילד אינו מתפתח כהלכה בזמן ההיריון
• התינוק נולד טרם זמנו, כשמוחו אינו מפותח לגמרי, והוא פגיע יותר ממוחו של ילוד שנולד במועד
• האם חשופה לווירוסים שונים במהלך ההיריון
• התינוק אינו מקבל מספיק חמצן בזמן הלידה
• התינוק שבץ במהלך ההיריון או לאחר הלידה
• מוחו של התינוק נפגע בשל  זיהום חמור זמן קצר לאחר הלידה
• הילד חווה פגיעות שונות בשנות חייו הראשונות – למשל תאונת דרכים חמורה.

סוגים שונים של שיתוק מוחין

ישנן כמה חלוקות מקובלות. כדי לא לבלבל ניתן לומר כי שיתוק מוחין נחלק לשלושה סוגים שונים, לפי ההפרעה התנועתית השלטת.

שיתוק מוחין ספסטי 
סוג זה מתאפיין בטונוס שרירי מוגבר, כלומר, בנוקשות או בהתכווצות אוטומטית של השרירים. הדבר קורה כיוון שהמסרים שמועברים ממוחו של הילד לשריריו אינם עוברים כהלכה.

נהוג להגדיר את שיתוק המוחין הספסטי לפי המיקום של הפגיעה במוח. אם פלג גוף אחד מעורב (צד ימני או שמאלי של הגוף) שתוק המוחין יקרא המיפלגי (ימני או שמאלי). אם רק פלג הגוף התחתון מעורב (רגליים ואגן) שיתוק המוחין יקרא דיפלגי. אם כל 4 הגפיים מעורבים שיתוק המוחין יקרא קוואדריפלגי. ישנה גם אפשרות שרק גפה אחת מעורבת (לרוב יד), ואז זהו שיתוק מוחין מונופלגי.

שיתוק מוחין שאינו ספסטי (אקסטרפירמידלי בשפה הנוירולוגית)
בסוג זה ההפרעה התנועתית יכולה להיות:

דיסקינזיה- תנועות חוזרות לא נשלטות או מנחים לא תקינים בזרועות, ברגליים ובכפות הרגליים, וכן מסביב לפה, בראש ובצוואר. תנועות אלה מקשות על המתמודדים איתן לתפקד- לשבת, לעמוד, להגיע לדבר מה או לתפוס אותו. דוגמאות לבעיות תנועתיות כאלו הן דיסטוניה ואתטוזיס.

אטקסיה 
הפרעה זו מתאפיינת ברעידות ובתנועות לא יציבות, וכן בבעיות שיווי משקל. ילדים עם שיתוק מוחין אטקטי נוטים ללכת ברגליים מפוסקות כדי לשמור על שיווי משקל.

היפוטוניה
טונוס שרירים נמוך מהתקין, המקשה מאד על התפקוד התנועתי

שיתוק מוחין מעורב
בחלק גדול מהמקרים התסמינים אינם ברורים לחלוטין ומשתייכים במובהק לסוג כזה או אחר. לעיתים ישנם מאפיינים תנועתיים מכמה סוגים. למשל- שכיח שבשיתוק מוחין קוואדריפלגי נמצא ספסטיות בגפיים, היפוטוניה של הגב, הראש והצוואר, ותנועות או מנחים לא נשלטים (דיסקינזיות).

תסמינים והשפעות

כל ילד עם שיתוק מוחין מתמודד עם שילוב תסמינים שונה, הקשור למיקום הפגיעה המוחית ולנרחבותה. גם חומרת התסמינים משתנה מילד לילד.

יש ילדים עם תסמינים קלים יחסית, שיכולים ללכת היטב ולתקשר בצורה יעילה. ילדים עם שיתוק מוחין חמור יותר עשויים להתקשות לעשות תנועות יומיומיות או דברים פשוטים. כשליש מהילדים עם שיתוק מוחין יזדקקו לעזרה נוספת להתנייד, ורבע מהם אינם יכולים לדבר.

ההשפעות של שיתוק מוחין משתנות גם הן מילד לילד. אצל ילד אחד תתבטא המוגבלות בעיקר בצד אחד של הגוף (בדומה למצב שאחרי שבץ אצל מבוגר), ואצל אחר – בשתי הרגליים. ילד שלישי יתמודד עם השפעות על הרגליים, הידיים ופלג הגוף העליון. ילדים רבים מתמודדים עם בעיה בשרירי הפנים, הפה והגרון, שעשויה להפריע לתקשורת, לאכילה ולשתייה.

תינוקות

תינוקות עם שיתוק מוחין עשויים לחוות:

• בעיות באכילה
• התפתחות איטית או מעוכבת – לדוגמה,  קושי להרים את הראש או עיכוב ביכולת להתיישב בהשוואה לתינוקות אחרים.
• תנועות לא שוות לאורך הגוף – למשל, הם עשויים להתייחס ולהיות מודעים פחות לאחת מהגפיים שלהם, או להשתמש פחות באחת הגפיים.
• בעיות בשליטה בשרירים
• טונוס שרירים נמוך
• עוויתות שרירים או נוקשות בניסיון להניע את המפרקים.

חלק מהתינוקות עם שיתוק מוחין היו חולים כתינוקות רכים, או נולדו טרם זמנם. עם זאת, כמחצית מהתינוקות שאובחנו מאוחר יותר עם שיתוק מוחין נולדו בזמן בלידה תקינה.

לעיתים, הסימנים אצל התינוק אינם ברורים כל כך, אך אתם עשויים להרגיש שמשהו לא בדיוק בסדר. אתם מכירים את התינוק שלכם הכי טוב, ולכן בטחו בתחושות הבטן ודברו עם אחות טיפת חלב או רופא הילדים על חששותיכם.

ילדים

מעבר לקושי בשליטה על תנועתיות הגוף, ילדים עם שיתוק מוחין יכולים לסבול ממגוון בעיות:

• מוגבלות שכלית התפתחותית או לקויות למידה אצל 45% מהילדים
• לקות ראייה
• לקות שמיעה
• קשיי אכילה
• בעיות שינה
• כאבים
• בעיות בדיבור ובשפה
•  קשיים בוויסות חושי
• קשיים רגשיים וההתנהגותיים
• קשיי קשב וריכוז

בעיות בריאות נוספות

ילדים רבים עם שיתוק מוחין מתמודדים עם בעיות בריאות נוספות, ובהן ריפלוקס קיבתי-ושטי, עצירות, אפילפסיה, בעיות אורתופדיות וזיהומי ריאות חוזרים.

אם ילדכם אובחן עם שיתוק מוחין, ישנו צוות נרחב של מומחים שיטפל בו. עבדו איתם בשיתוף פעולה כדי למצוא את האסטרטגיות הטובות ביותר לשמירה על בריאותו.

הפגיעה במוחו של תינוק עם שיתוק מוחין אינה מחמירה עם הזמן. עם זאת, ייתכן שגופו יתקשה להתמודד עם האתגרים הנוספים כשיגדל – למשל, להמשיך ללכת כשהוא נהיה גבוה יותר, במהלך פרצי הגדילה בשנות ההתבגרות. קבלת אבחנה של שיתוק מוחין מוקדם ככל האפשר וקבלת עזרה יתנו לילדכם את הסיכויים הטובים ביותר. גם אם ילדכם לא אובחן בגיל צעיר, לעולם לא מאוחר מדי להתחיל לטפל בכך. 

אבחנה ובדיקות

היות ששיתוק מוחין הוא מוגבלות מורכבת עם תסמינים רבים ושונים, לא תמיד קל לקבל אבחנה ברורה של שיתוק מוחין לפני גיל 12 חודשים.

כל התינוקות מתפתחים בקצב שונה. אם התינוק שלכם לא הגיע לאבני הדרך ההתפתחותיות או שאתם חוששים שהוא לומד לנוע, לשבת או להשתמש בידיו לאט יותר מהצפוי, מומלץ לדבר עם רופא הילדים, אחות טיפת חלב או מומחה.

הרופא יאבחן שיתוק מוחין לאחר נטילת היסטוריה רפואית מלאה ובדיקה גופנית מדוקדקת. הוא יתבונן בתנועות הרצוניות של ילדכם ובטונוס השרירים שלו, ויחפש בזהירות שרירים רפויים או שרירים נוקשים ומכווצים. לאחר מכן יבדוק אם היציבה של ילדכם אינה אופיינית לגילו או שהוא משתמש בצד אחד של גופו יותר מאשר בצד השני.

הרופא עשוי להזמין בדיקות נוספות כדי לשלול מצבים נדירים אחרים, שעלולים להחמיר עם הזמן.

חלק מהרופאים מזמינים בדיקת MRI (דימות תהודה מגנטית), שבה מצלמים את מוחו של הילד. עם זאת, בדיקות ה-MRI של כ-10% מהילדים עם שיתוק מוחין יוצאות תקינות.

קבלת אבחנה מאושרת עלולה לארוך זמן רב בגלל ההפניות למומחים שונים ולמגוון בדיקות. ההמתנה קשה, אך חשוב שהרופאים ישללו מצבים בריאותיים אחרים שקשורים לתנועתיות או לגורמים אחרים לעיכוב תנועתי, כיוון שהטיפול בהם שונה.

טיפול מוקדם

טיפול מוקדם יכול לשפר מאוד את התסמינים ואת מצבו של ילדכם. כדי לתמוך בו ולעזור לו למצות את מלוא הפוטנציאל שלו, עבדו עם אנשי מקצוע שמתמחים בטיפול מוקדם, כגון רופאי ילדים, פיזיותרפיסטים, קלינאי תקשורת, מרפאים בעיסוק ומורים או גננות לחינוך מיוחד.

אתם ואנשי הצוות תבחרו יחד את הטיפול והאפשרויות הטובות ביותר לילדכם. גם כשיגדל, חשוב לשמור על קשר עם צוות הטיפול המוקדם, כדי להמשיך לבדוק את בריאות השרירים, העצמות והמפרקים שלו.

תמיכה כלכלית

ילדים עם שיתוק מוחין זכאים לגמלת ילד נכה בהתאם לרמה התפקודית שלהם. ההחלטה תתבסס על סמך בדיקות שנערכות במכונים להתפתחות הילד או במרפאות ייעודיות לשיתוק מוחין, וקובעות את התפקוד המוטורי של הילד בגפיים העליונות, בגפיים התחתונות, או בהתאם למבחן התלות- כלומר לצורך שלו בתמיכה.

ילד עם תפקוד לקוי בשתי גפיים, לדוגמא, זכאי לגמלה בשיעור של 50%, ילד עם חוסר תפקוד בשתי גפיים זכאי לגמלה של 100%, וילד מגיל שלוש, התלוי לחלוטין בעזרת הזולת, זכאי לקצבה בשיעור של 188%.ילדים המוגבלים בניידות זכאים גם לגמלת ניידות, הכוללת קצבה והטבות נוספות החל מגיל שלוש. למידע נוסף, פנו לאתר ביטוח לאומי.

לטפל בעצמכם

חיי המשפחה עם ילד שמתמודד עם שיתוק מוחין יכולים להיות אמוציונליים ומאתגרים. מומלץ לפתח רשת תומכת של בני משפחה, חברים, הורים לילדים אחרים עם שיתוק מוחין ואנשי מקצוע.

אף שקל לשקוע בטיפול בילדכם, חשוב מאוד שתטפלו גם בעצמכם ובבריאותכם. כשאתם בריאים מבחינה גופנית ונפשית, אתם יכולים לטפל טוב יותר בילדכם. אחיהם של ילדים עם צרכים מיוחדים יושפעו גם הם מבחינה רגשית, וחשוב למצוא תמיכה מתאימה גם עבורם.

ישנם שירותים וטיפולים רבים שיעזרו לילדכם להגיע למלוא הפוטנציאל שלו, אך לעיתים קשה להתמצא בנבכי הבירוקרטיה. אפשר לפנות לאתר כל זכות המרכז מידע על הנושא. כמו כן, תוכלו לדבר עם הורים אחרים.

©  raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network