אכילה רגשית אצל ילדים וילדות

כהורים, אנחנו רגילים לספק את צרכי התזונה של הילדים.ות שלנו, אבל לפעמים האוכל הוא בכלל לא העניין. מחקרים מראים שאכילה רגשית – שימוש במזון כדי לווסת רגשות ולא כדי להשביע רעב פיזי – מתחילה כבר בגיל הרך, לעיתים כבר בגיל 4, ועשויה להשפיע על מערכת היחסים של הילד.ה עם אוכל, ועם אותות הרעב והשובע הפנימיים שלהם גם בבגרות.

מהי אכילה רגשית?

אכילה רגשית היא מצב שבו הילד או הילדה פונים לאוכל בתגובה לרגשות גם כאלו שנתפסים כשליליים, כמו כעס או תסכול, וגם למצבים כמו שעמום או חרדה. כשהילדים.ות עדיין לומדים לזהות ולתת מילים למה שהם מרגישים, האכילה הופכת לפתרון זמין, מיידי ויעיל לטווח קצר.

אכילה של פחמימות ומזונות עתירי סוכר ושומן מפעילים מנגנוני תגמול במוח- הם מעלים את רמת הסרוטונין, ובנוסף, בזמן העיכול, יש הפחתה של רמת הורמוני הסטרס בגוף. כל אלו תורמים לתחושת הקלה זמנית. כך, האוכל הופך לסוג של חבר עבור הילדים.ות, שמנחם ומקהה תחושות לא נעימות.

איך נוצרת אכילה רגשית?

ההתפתחות של אכילה רגשית אינה מקרית, והיא לרוב תוצאה של שילוב בין גורמים ביולוגיים, רגשיים וסביבתיים:

1. למידה מוקדמת של קשר בין אוכל לרגש: כשאוכל משמש להרגעה (“בוא תאכל ותירגע”), לנחמה או כפרס, הילדים.ות לומדים לזהות אותו ככלי להתמודדות רגשית.
2. לחץ ושינויים: תקופות של חוסר וודאות, מצבי לחץ כמו הסלמה בטחונית, מעבר דירה, הולדת אח, או סתם יום עמוס בגן יכולים להוביל לעלייה באכילה רגשית, כבר בגיל צעיר מאוד.
3. מודל הורי: ילדים לומדים מהתבוננות. כאשר הם רואים שההורים משתמשים באוכל כדי להתמודד עם סטרס או רגשות, הם מפנימים את הדפוס בצורה לא מודעת.
4. שעמום בעידן המודרני: בעידן של מסכים ומיעוט משחק חופשי בחוץ, האוכל הופך לעיתים לתעסוקה שממלאת חלל וזמן. בנוסף, במציאות שבה אוכל מעובד וטעים נגיש בכל מקום, קל יותר “לברוח” אליו ברגע של שעמום או קושי.
5. קושי בוויסות רגשי: ילדים.ות עם קושי בזיהוי רגשות או בניהול שלהם נמצאים בסיכון גבוה יותר לפנות לאכילה כמענה ולפתח אכילה רגשית.

איך מזהים אכילה רגשית אצל ילדים וילדות?

ההבחנה בין רעב פיזי לאכילה רגשית היא לא תמיד פשוטה, אך יש דפוסים שיכולים לעורר תשומת לב:

• אכילה זמן קצר לאחר ארוחה מספקת
• אכילה שמופיעה לאחר אירוע רגשי
• חיפוש ספציפי אחר מתוקים או חטיפים
• אכילה מהירה או “אוטומטית”
• קושי לעצור גם כאשר אין רעב
• הופעה פתאומית: רעב פיזי נבנה בהדרגה; צורך רגשי מופיע בבת אחת ובדחיפות.

חשוב להדגיש: מדובר בהתנהגויות נורמטיביות במידה מסוימת. כולנו אוכלים “מהלב” מדי פעם וזה בסדר. השאלה המרכזית היא התדירות, העוצמה והאם זה הופך לאמצעי ההתמודדות המרכזי של הילד.ה.

מהן ההשלכות האפשריות של אכילה רגשית?

כאשר אכילה רגשית הופכת לדפוס קבוע, היא עשויה להשפיע על מספר תחומים:

• קושי בויסות עצמי- הילדים.ות מתקשים לפתח דרכים מגוונות להתמודדות עם רגשות
• ירידה ביכולת לזהות רעב ושובע
• פגיעה בהרגלי אכילה- העדפה למזון “מנחם” על פני אכילה מאוזנת
• בריאות עתידית- מחקרים מראים שיש קשר בין אכילה רגשית בילדות לעלייה במשקל ולסיכון מוגבר לבעיות מטבוליות

חשוב לציין שלא כל אכילה רגשית היא בעיה, אלא רק כאשר מדובר בדפוס עקבי ומגביל.

איך תסייעו לילדים.ות?

המטרה אינה למנוע אכילה רגשית לחלוטין, אלא לעזור לילד.ה לפתח מגוון רחב יותר של דרכי התמודדות:

עזרו לילדים.ות לזהות רגשות

תוכלו לומר- “נראה שאתה מאוכזב”, “קרה משהו בגן שקצת הרגיז אותך?”, או- “אולי את פשוט קצת משועממת עכשיו?”. זה מאפשרת לילדים.ות להבין את החוויה שלהם ולתת לה שם.

היו מודעים למסרים סביב אוכל

הפחיתו את השימוש באוכל כפרס או כנחמה. נסו להתייחס אל האוכל כחלק מאורח חיים בריא לגוף ולנפש ולא ככלי רגשי מרכזי.

הרחיבו את ארגז הכלים הרגשי

עודדו את הילד.ה למצוא דרכי התמודדות אחרות: חיבוק, הקראת סיפור, משחק, תנועה, יצירה או שיחה.

הוו דוגמה אישית

שימו לב למילים שאתם עצמכם אומרים ליד המקרר. נסו להימנע ממשפטים כמו “היה לי יום נורא, אני חייבת עוגייה”. הראו להם איך אתם נרגעים בדרכים אחרות, כמו נשימה עמוקה, מנוחה, פעילות, או כוס שתיה.

ארגנו את הסביבה הביתית

כדאי לצמצם בבית את הזמינות של מאכלים שומניים ומעובדים, ולהעדיף מזון מזין ובריא. ארגון נכון של הסביבה הביתית מפחית את הצורך ב”כוח רצון” ומקל על בחירות בריאות, במיוחד ברגעי רעב.

אל תאסרו ממתקים

איסור מוחלט על ממתקים עלול דווקא להגביר את הרצון אליהם. במקום להפוך אותם למשהו אסור, עדיף להפחית את הדרמה סביבם ולהתייחס אליהם כחלק רגיל מהתפריט.

הרעיון הוא ללמד ילדים.ות שאוכלים כדי להזין את הגוף וגם ליהנות- לא מתוך שעמום, לחץ או כפיצוי רגשי. שילוב של ממתק בזמנים קבועים, למשל כחלק מארוחה או ככיבוד מתוכנן, עוזר ליצור יחס רגוע ומאוזן כלפיו, ולפתח אכילה מאוזנת וקשובה.

כדאי גם להעדיף ממתקים ביתיים או פחות מעובדים, וכמובן לשלב פירות – שמספקים מתיקות יחד עם ערך תזונתי.

מתי כדאי לפנות לעזרה?

אם אתם מזהים שהאכילה הופכת לקיצונית- התקפי אכילה או הימנעות מוחלטת מאוכל, או שנושא האכילה הופך למוקד של מתח וריבים תמידיים בבית, כדאי לפנות לייעוץ מקצועי עם דיאטנית ילדים או טיפול רגשי.

 

© raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network.