לנהל משא ומתן עם בני נוער

לנהל משא ומתן עם בני נוער: יתרונות

קשה לפעמים לשחרר את הסמכות ולאפשר לילדכם המתבגר להשתתף יותר בקבלת ההחלטות, אולם הוא זקוק לכך כחלק מהמסע לקראת הפיכתו לאדם בוגר, עצמאי ואחראי.

שימוש אפקטיבי בטכניקות לניהול משא ומתן יעזור לילדכם ללמוד כיצד לחשוב לעומק על הדברים שהוא רוצה וצריך, ואז לתאר אותם בדרך הגיונית. כמו כן, הוא ילמד להבין את נקודות המבט של אחרים, לקבל החלטות נבונות, להוציא לפועל את ההחלטות האלה וללמוד מתוצאותיהן.

ניהול משא ומתן עם ילדכם הוא ניסיון למצוא בסיס משותף ופתרון מוצלח לשני הצדדים. אין זה אומר שעליכם להתפשר על הדברים שחשובים בעיניכם, כגון מסורות תרבותיות, הביטחון של ילדכם או רווחתו.

כל משפחה שונה, והורים שונים חושבים אחרת על מה מותר ומה אסור למתבגרים שלהם לעשות. לדוגמה, אם גדלתם במדינה אחרת, אתם עשויים לגלות שמה שמקובל אצל בני נוער בישראל שונה מהמקובל במקום שממנו באתם. סגנון ההורות שלכם יכול גם הוא להשפיע על האופן שבו תנהלו משא ומתן עם ילדכם. נסו למצוא את אופן ניהול המשא ומתן שיעבוד היטב במשפחתכם.

טכניקות לניהול משא ומתן

משא ומתן מוצלח עם בני נוער קשור מאוד לטכניקות לניהול משא ומתן שבהן תשתמשו. המשא ומתן עשוי להתחיל כשילדכם מספר לכם (או מודיע!) שהוא עומד לעשות משהו. לדוגמה, “אני רוצה ללכת לסרט ביום שישי בלילה”. אם הוא גדול יותר או אסרטיבי יותר, הוא עשוי להגיד, “אני הולך הערב לסרט”.

אם אינכם מוכנים לשיחה, או שאתם זקוקים לזמן מה לחשוב על מה תתפשרו ועל מה לא, קבעו זמן לשוחח מאוחר יותר, אבל עשו זאת באותו יום. כך יוכל ילדכם לבטוח בכם, ויידע שאתם עומדים במילה שלכם ושחשוב לכם להגיע לפשרה. בשיחה תוכלו להוציא לפועל את הטכניקות לניהול משא ומתן.

הכינו מראש את מה שתרצו להגיד. אפשר לדון בכך עם בן או בת הזוג או עם חבר, או לכתוב את כל מה שאתם רוצים לומר.

השתמשו בטון רגוע, חמים אבל גם החלטי כדי להכין את הקרקע לשיחה נעימה על הנושא. הרעיון הוא להימנע מעימות. לדוגמה, תוכלו להגיד, “בוא נדבר על זה”.

הקשיבו בצורה פעילה לילדכם ושמעו מה דעתו, בלי להפריע. הראו לו שאתם מבינים כמה הנושא חשוב לו. למשל, “אז את אומרת שאת ממש רוצה לצבוע את השיער בוורוד לקראת מסיבת התחפושות, גם אם זה אומר שהצבע יישאר לזמן רב. את גם יודעת שזה קצת יהרוס לך את השיער.”

הביעו את דעתכם, ובקשו מילדכם לספר לכם יותר על דעתו. למשל, “אני רוצה שתיהני ותפגשי את החברות שלך, אבל אני גם צריכה לדעת איפה תהיי ושאת בטוחה. אז ספרי לי קצת יותר על טיול האופניים הזה”.

ודאו שהשורה התחתונה שלכם ברורה. כלומר, דעו מראש על מה אתם מוכנים להתפשר ומה לא נתון למשא ומתן בשום אופן. כדי להחליט זאת, חשבו על האישיות של ילדכם ועל מידת הבגרות שלו. חשוב להביא בחשבון גם את רמת האמון שאתם נותנים בו, בהתאם לאירועי העבר. לדוגמה, “אני לא רוצה שתחזרי לבד מהקולנוע. אולי אבוא לאסוף אותך?”

חשבו על מגוון אפשרויות. לדוגמה, “אני לא רוצה שתצבע את קירות החדר שלך בשחור. אולי תרצה לצבוע בצבע אחר, או לצבוע רק קיר אחד בשחור? יש לך עוד רעיונות?”

הראו שאתם מוכנים להתפשר ושאתם רוצים להסכים על משהו שמקובל על שניכם. למשל, “אני יודעת שאת רוצה לבדוק כל הזמן את הפייסבוק שלך, אבל אני חוששת שלא תכיני שיעורי בית ושלא תישני מספיק. כמה זמן נראה לך הגיוני לגלוש ברשתות חברתיות, שגם ישאיר לך מספיק זמן להכין את שיעורי הבית ולישון?”

היו חמימים והחלטיים, ועמדו על שלכם. אמרו, לדוגמה, “לא משנה מה אנשים אחרים עושים. אני יכולה ורוצה לאסוף אותך אחרי שהסרט נגמר”.

צאו להפסקה אם אתם נכנסים למתח או מתחילים להתווכח. אמרו, למשל, “אני צריך לעשות הפסקה לרגע, אז נמשיך לדבר על זה אחרי ארוחת הערב”.

הצהירו בבירור על ההחלטה המוסכמת. לדוגמה, “טוב. אתה יכול לצאת למסיבה עם החברים שלך. אני אאסוף אותך ב-11 בלילה”. יכול להיות שילדכם לא יהיה מרוצה מהפתרון. תנו לו זמן לקבל אותו בלי לנסות לשכנע אותו ביתרונות.

דברו על התוצאות והסכימו מה יקרה אם ההסכם יופר. לדוגמה, “החלטנו שאתה יכול לצבוע קיר אחד בשחור. החלטנו גם שאם אתה צובע יותר מקיר אחד, תצטרך לקנות את כל הצבע הלבן בעצמך ולצבוע לבד את כל קירות החדר. בסדר?”

סיימו את השיחה בטון חיובי גם אם המשא ומתן לא התנהל חלק. לדוגמה, “תודה שדיברת על זה איתי. אני מעריכה את זה שאנחנו יכולים לחשוב על דברים יחד כמו שצריך. זה מוכיח לי שאתה אדם בוגר”.

שימו לב: כדאי ששני ההורים יתמכו זה בדעתו של זה ויפגינו חזית מאוחדת, שמציבה אתכם מראש בעמדה חזקה והופכת את המשא ומתן לפשוט יותר. ייתכן שתצטרכו קודם לנהל משא ומתן ביניכם לבין עצמכם כדי להגיע להחלטה משותפת.

השתמשו בסמכות שלכם בעת ניהול משא ומתן

הסמכות שלכם והשפעתכם על ילדכם באה לידי ביטוי בזמן המשא ומתן. השתמשו בסמכות ובהשפעה באופן מכבד וחיובי ככל שילדכם מתבגר, כדי שמערכת היחסים שלכם תישאר חזקה ופתוחה.

חשוב להמשיך להיות סמכותיים גם כשילדכם נכנס לגיל ההתבגרות, כדי להגן על ביטחונו ועל רווחתו. למשל, מותר לכם להתעקש על הצורך שלכם לדעת לאן ילדכם הולך, מתי יחזור הביתה ומתי עליו להתקשר כדי להודיע על שינויים.

סביר להניח שילדכם יאתגר את הסמכות שלכם יותר ויותר ככל שיתבגר. לדוגמה, הוא עשוי להגיד, “אני הולך לעשות את זה ואתם לא יכולים לעצור אותי”. האופן שבו תגיבו תלוי בגילו של הילד.

למשל, אם ילדכם בן 12, תוכלו להגיד, “אני עדיין אמא שלך ואני קובעת את ההחלטות, אבל אני רוצה לעזור לך לעשות את מה שאתה רוצה. בוא נדבר יותר וננסה לפתור את המצב”.

אבל אם ילדכם בן 16, תוכלו להגיד, “אני רוצה לעזור לך לעשות את מה שאתה רוצה, אבל אני עדיין אחראית לביטחונך. לכן, אצטרך לדעת לאן אתה הולך ועם מי אתה נמצא. בוא נדבר על זה יותר ונראה אם נמצא פתרון ששנינו נהיה מרוצים ממנו”.

זכרו- שימוש בעונשים מפסיק להיות יעיל בשלב מסוים בגיל ההתבגרות ובמקרים רבים יגרום דווקא להתנהגות מתנגדת ולנטייה מוגברת ללקיחת סיכונים. עונשים הגורמים לירידה בערך העצמי של ילדכם המתבגרת יכולים אף להוביל למחשבות אובדניות.

©  raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network