כלים להורים להתמודדות רגשית בשעת מלחמה

צפו בשיחתן של ד”ר מיה יערי ושירה קראוטהמר, חברות צוות מרכז גושן, בפודקאסט להורים אלופים!

 

קצר ולעניין? הנה רשימת טיפים להורות חומלת בשעת מלחמה

טיפ ראשון: חמלה עצמית– נסו לאמץ דיבור רך וחומל יותר כלפי עצמכם. המציאות קשה גם ככה, למה להוסיף עליה גם ביקורת עצמית ושיפוטיות. דמיינו שמתקשר אליכם חבר או חברה ומספרים על משהו שקרה בבית ושהם הורים נוראיים , מה הייתם אומרים להם? נסו לגלות את החמלה והנדיבות הזו גם כלפי עצמכם.  

טיפ שני:  בחרו את המלחמות שלכם- יש מלחמות שאנחנו לצערנו לא יכולים לבחור. אבל יש מלחמות שאנחנו כן, אז לא נורא למשל אם נלך לישון היום כשיש כלים בכיור, ולא יקרה כלום אם נקנה אוכל לשבת במקום לבשל.

טיפ שלישי: מלאו את הקנקן שלכם- ערכו רשימה של דברים שעושים לכם טוב בימים אלה ותשתדלו לעשות אותם כדי למלא את עצמכם באנרגיות. אפילו אם מדובר בחצי שעה שקטה בנטפליקס בקטנה. במקביל, נסו להימנע מדברים שעושים לכם לא טוב: נושאי שיחה שנגמרים בפיצוץ, צריכת חדשות מוגזמת, ועוד.

טיפ רביעי: תווכו את הקושי שלכם בתוך הזוגיות- חשוב שתזהו בעצמכם מה הצרכים שלכם, ואז תתקשרו את זה לבני או בנות הזוג. אם אנחנו לא נתווך את זה שהסוללה שלנו ריקה היום- הם לא יידעו.

טיפ חמישי ואחרון: תתלוננו- נכון, תלונות על משהו שקשה, מעצבן או לא נעים לא יגרמו למצב להיעלם, ולא תמיד יש פתרונות. אבל כשמישהו שומע אותנו ואומר לנו- את צודקת, זה באמת מעצבן, זה מתקף את התחושות שלנו, ולפעמים… זה כל מה שצריך.

תוכלו גם לצפות בסרטון קצר בנושא הורות חומלת:

 

בואו נדבר על הצפה רגשית בשעת מלחמה

מכירים את הרגעים שאתם מרגישים כמו סיר מבעבע? או כאילו אתם נשטפים ונבלעים בגל גדול בים? הרגעים שבהם הרגשות הקשים שאנחנו חווים בימים אלה מציפים אותנו, ואנחנו מרגישים שהם עוד רגע בולעים אותנו. הימצאות תכופה ברגעים כאלה מתישה אותנו רגשית ושוחקת אותנו נפשית.

אנחנו לא יכולים למנוע מהרגעים האלה, של הבעבוע, להגיע ובטח לא יכולים למנוע מדברים קשים להתרחש, אבל אנחנו כן יכולים לעזור לעצמנו לעבור את הגל, כדי לשמור על עצמנו, כדי להישאר שפויים.

במצבים כאלה, הגוף והמוח נמצאים במוד של “צבי שפוגש אריה בסאוונה” – אני בסכנה.

אבל, יש פעולות שאנחנו יכולים לעשות שיאותתו למוח שלנו שאנחנו לא בסכנה, שישחררו את הגוף מהמצב של הסטרס – ויוציאו אותנו מהגל.

תוכלו למשל לנסות נשימות עמוקות, הימצאות בחברה, פעילות גופנית, הבעת חיבה, מגע- חיבוק, בכי, ביטוי יצירתי.

האפשרויות משתנות בין אדם לאדם, והן גם משתנות בהתאם לתקופות בחיים ולנסיבות. תוכלו לערוך רשימה של אופציות שמתאימות לכם ולסובבים אתכם.

נסו לזהות את הרגע שבו אתם חשים בתוך גל שבולע אתכם, קבלו את זה כעובדה נתונה, אל תיאבקו בזה ואז מצאו מה מרגיע אתכם ברגע הקשה.

תוכלו גם לצפות בסרטון קצר בנושא הצפה רגשית:

ואחרון חביב – צרו לכם כפר!

מי מאיתנו לא מסתובבת או מסתובב עם רשימה מתגלגלת של ‘צָרִיכִים’ בראש. דברים שאנחנו צריכים לעשות, ודברים שאנשים אחרים צריכים מאיתנו.

מתי בפעם האחרונה שאלתם את עצמכם – מה אני צריך או צריכה? טכנית, פיזית, רגשית… אף אחד לא יכול להתקיים על אדים.

אנחנו מוקפים באנשים עם חוזקות שונות- אלה שיודעים לארגן הכל מהכל. אלה שאחראים על אווירה מחוייכת בכל התכנסות. אלה שיודעים להגיד בדיוק את המילה הנכונה ברגע שצריך. אלה שמכינים אוכל, אלה שמעסיקים את הילדים כמו אלופים…

הימים האלה הם בדיוק התקופה ליצור לעצמכם ועצמכן- כפר. סביבה שבה תוכלו לסייע לאחרים עם החוזקות שלכם ושבה אחרים יוכלו לראות את ה’צָרִיכִים’ שלכם, ואולי לעזור קצת להקל את הנטל.

עצם זה שאתם תביאו את החוזקות שלכם לכפר שלכם, ייצור תחושת מסוגלות ויעזור לאדם שזקוק לחוזקה הזו באותו הרגע. וכך גם עבורכם- החוזקה של אדם אחר תסייע לכם במקומות שבהם תזדקקו לה.

זה לא פשוט לבקש עזרה. ברמה הכי פרקטית- תוכלו אפילו לערוך מעין הסכם עם חברי וחברות הכפר שלכם- נעים לבקש, ונעים גם להגיד לא אם לא מתאים.
אל תחששו לבקש עזרה, אל תחששו להציע עזרה. מקסימום- זה יעזור.