אכילה מול מסכים: כיצד זמן מסך משפיע על הרגלי האכילה של ילדים וילדות?

אכילה מול מסכים נפוצה מאוד בקרב ילדים.ות ובני.ות נוער. כאשר האכילה מתרחשת מול מסך, תשומת הלב שלהם מופנית אליו. מצב זה עלול להשפיע על תחושת הרעב והשובע שלהם, על כמות האוכל שהם אוכלים ,על הבחירות התזונתיות שלהם וכן על השיחה והאינטראקציה. הורים יכולים לעזור לילדים לפתח הרגלי אכילה בריאים יותר באמצעות יצירת הרגלים של ארוחות משפחתיות ללא מסכים ועידוד אכילה מודעת.

איך אכילה מול המסך משפיעה על ילדים וילדות?

אכילה מול מסכים היא מצב שבו ילדים.ות אוכלים בזמן שהם צופים בטלוויזיה, משתמשים בטלפון, משחקים במחשב או צופים בטאבלט. זהו מצב מאוד נפוץ, משום שמסכים הם חלק מרכזי מחיי היומיום של ילדים.ות ומשפחות. לעיתים מדובר בנשנוש בזמן צפייה, ולעיתים גם בארוחות שלמות המתרחשות מול מסך.

מחקרים מצביעים על כך שאכילה בזמן שימוש במסכים עלולה להשפיע על הרגלי האכילה של ילדים ועל הבריאות שלהם:

אכילה לא מודעת

הבעיה המרכזית באכילה מול המסך היא הסחת דעת קוגניטיבית. באופן טבעי, הגוף שלנו שולח אותות שובע כשאכלנו מספיק. אבל בזמן הצפייה, המוח של הילדים.ות כל כך מרוכז בעלילה או בצבעים שעל המסך, שהאותות האלו נחסמים.

התוצאה היא אכילה אוטומטית- הילדים ממשיכים לאכול בלי קשר לרעב, מה שמוביל לאכילה לא מודעת ולניתוק מהיכולת הטבעית של הגוף לווסת את עצמו.

איבוד החוויה החושית

אכילה היא תהליך של למידה. כשאוכלים בצורה מודעת, ילדים וילדות לומדים להיחשף למרקמים, ריחות וטעמים של האוכל. אבל כשהילדים.ות עסוקים במסך- החוויה החושית הזו נעלמת. עבור ילדים.ות בררניים באכילה זה בעייתי במיוחד- הם אולי יאכלו את מה שיש בצלחת כי הם לא שמים לב, אבל בלי החיבור החושי הזה הם לא באמת לומדים להכיר ולאהוב מאכלים חדשים – מה שעשוי להחריף את הבררנות שלהם.

הרגל של צפייה ואכילה

ילדים וילדות לומדים להתרגל לנשנש בזמן צפייה במסך.

ילדים וילדות מתרגלים בקלות לנשנש בזמן צפייה במסך, ומהר מאוד זה הופך להרגל קבוע. עם הזמן נוצר קשר חזק בין אכילה לצפייה: בכל פעם שיש מסך- יש גם אוכל.

בהמשך, לא רק הנשנושים, אלא גם הארוחות עצמן עלולות להיות תלויות במסך. כך נוצר מצב שבו האכילה והמסך הופכים לדבר אחד, וקשה יותר להפריד ביניהם בהמשך.

המניפולציה של הפרסומות

חשוב לזכור שהמסך הוא לא רק אמצעי תצוגה, אלא גם כלי שיווקי עוצמתי. משרד הבריאות מתריע על כך שילדים.ות נחשפים דרך המסכים לכמות עצומה של פרסומות למזון מעובד וממותק. הפרסומות האלו מעוררות אצלם חשק לאכול “עם העיניים” גם כשהם שבעים לגמרי. השילוב בין היסח הדעת של המסך לבין הגירויים השיווקיים האלו הוא אחד הגורמים המרכזיים ללבחירה במזונות פחות בריאים ולעליה במשקל

סיכון לתחלואה נלווית

מחקרים מצביעים על קשר בין זמן מסך גבוה לבין סיכון מוגבר לעודף משקל, וגם למדדים בריאותיים כמו עלייה בלחץ הדם, בעיות באיזון הסוכר בגוף ועששת.

מעבר להשפעת הפרסומות, אכילה מול מסך מובילה לעיתים לאכילה בכמויות גדולות יותר, לבחירה במזון פחות בריא ולפחות תנועה- שילוב שמעלה את הסיכון למחלות כרוניות.

עם זאת, חשוב לזכור שמדובר בנושא מורכב שמושפע ממגוון גורמים. היכרות עם התהליכים האלה יכולה לתמוך בקבלת החלטות יומיומיות שמתאימות למשפחה שלכם ומקדמות בריאות ואיזון לאורך זמן.

ההקשר המשפחתי והחברתי

ארוחה היא גם הזדמנות לחיבור. כשיש טלוויזיה דלוקה או טלפון על השולחן, התקשורת המשפחתית נקטעת. הדיבור על איך עבר היום או סתם שיתוף בחוויות מתחלף בבהייה שקטה. ארגוני בריאות בארץ ובעולם מדגישים שארוחה משפחתית ללא מסכים היא אחד הכלים החזקים ביותר לחיזוק הביטחון העצמי של הילד.ה ולבניית הרגלי אכילה בריאים לכל החיים.

השיח שמתנהל בארוחה הוא ייחודי ונמצא כי ילדים שמשתתפים בארוחות משפחתיות באופן יומיומי מראים התפתחות שפה טובה יותר, ולומדים טוב יותר לנהל שיח סביב חוויות ונושאים אחרים.

איך מפרידים אוכל ומסכים?

הנה מספר טיפים שיעזרו לכם לשנות את ההרגל של אכילה מול המסך:

יצירת כללים והפרדה ברורה

צרו כלל של ארוחות ללא מסכים- אכילה רק ליד שולחן, כיבוי הטלוויזיה בזמן הארוחה והנחת טלפונים בצד.

יצירת שגרה של ארוחות

ארוחות בזמנים קבועים הן הרבה יותר מרק ‘סדר בלו”ז’; הן עוגן פיזיולוגי של ממש. שגרת ארוחות ברורה עוזרת לילדים.ות להבין מתי אוכלים ומתי לא, ובכך מפחיתה את הצורך בנשנושים מזדמנים מול המסך. כשהארוחות קבועות, הגוף לומד לווסת טוב יותר את הורמוני הרעב והשובע, ורמות הסוכר בדם נשמרות יציבות יותר לאורך היום. בנוסף, סדר יום צפוי מפחית את העיסוק הבלתי פוסק באוכל ומאפשר לילדים.ות להגיע לשולחן כשהם רעבים במידה הנכונה- מה שמעלה את הנכונות שלהם להתנסות במגוון  מאכלים.

דוגמה אישית

ילדים וילדות לומדים רבות מהתנהגות ההורים. כאשר מבוגרים אוכלים מזון מגוון ובריא וללא מסכים, הילדים.ות נוטים לאמץ הרגלים דומים.

יצירת חוויית ארוחה נעימה

שיחה משפחתית, שיתוף בחוויות מהיום או משחקי שיחה קטנים יכולים להפוך את הארוחה לחוויה נעימה ומעניינת לילדים.ות גם ללא מסך. תוכלו לבקש שכל אחד מבני המשפחה יספר על דבר טוב אחד שקרה לו היום – זהו תרגול שמפתח גם אצל מבוגרים וגם אצל הילדים.ות את הכרת התודה ומלמד  למצוא את דברים חיוביים ביומיום.

הקשבה לתחושת רעב ושובע

כשמעודדים ילדים וילדות לסמוך על התחושות שלהם, במקום על גירויים מהמסך, עוזרים להם לפתח ביטחון בגוף ודימוי גוף חיובי- זהו הבסיס ליחסים בריאים עם אוכל, שימשיכו איתם לאורך שנים. במיוחד בגיל הרך, כשהשיח מתמקד באוכל כדלק שנותן כוח לשחק ולצמוח, ולא כמשהו שקשור למראה או למשקל.

שאלו את הילד.ה באמצע הארוחה: “מה הבטן שלך אומרת? היא כבר שבעה או שהיא עדיין מבקשת עוד?”. כך תלמדו את הילדים להקשיב לאותות של רעב ושובע.

אכילה מול מסך אצל תינוקות ופעוטות

לא מעט הורים עוברים לאכילה מול מסך בשלב המעבר של התינוק.ת למוצקים, בגלל קשיים או דאגות סביב כמויות, מרקמים או מגוון האכילה.

אם יש דאגה סביב האכילה, כדאי לפנות לייעוץ מקצועי,כמו תזונאי.ת, קלינאי.ת תקשורת או מרפא.ה בעיסוק המתמחות בגיל הרך, ולא להסתמך על מסכים כפתרון. כך אפשר לקבל מענה מותאם ולעזור לילד.ה לפתח הרגלי אכילה בריאים ונינוחים.

©  raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network