השפעת מסכים על קשב, ויסות והתפתחות אצל ילדים

בשנים האחרונות מסכים הפכו לחלק בלתי נפרד מהחיים של כולנו, הורים וילדים.ות כאחד. הם זמינים, מרגיעים, ולעיתים גם עוזרים לנו כהורים לייצר רגע של שקט. אבל לצד הנוחות, יותר ויותר מחקרים מצביעים על כך שלמסכים יש השפעה ממשית על ילדים וילדות- על הקשב שלהם, מצב הרוח וההתפתחות שלהם. החדשות הטובות הן שההשפעה הזאת תלויה מאוד בכמות, בתוכן ובהקשר שבו משתמשים במסכים- ואתם ההורים יכולים לשלוט בכך.

השפעת מסכים על ילדים וילדות

חשיפה למסכים משפיעה על התפתחות ילדים וילדות כיוון שהיא מחליפה אינטראקציה  ומשחק בפעילות פאסיבית, לא חברתית ועם גירויים חזקים ומהירים. ההשפעה חזקה במיוחד כאשר:

• המסכים משמשים ככלי קבוע להרגעה
• ניתנים מסכים לפני השינה
• יש חשיפה ממושכת למסכים והתוכן לא מותאם גיל

ככל שיש יותר איזון, תיווך ונוכחות הורית, כך ההשפעה שלהם פוחתת.

מסכים וקשב וריכוז אצל ילדים.ות

התכנים שילדים וילדות צופים בהם במסכים מציעים גירויים מהירים מאוד. סרטונים קצרים, צבעים עזים ומעברים חדים מרגילים את המוח לקבל “פרס” (דופמין) בכל כמה שניות. כשהמוח מתרגל לקצב של מסך, פעילויות “איטיות” כמו למידה, הקשבה לסיפור, משחק משותף או למידה נתפסות כפחות מתגמלות.

מחקרים מצביעים על כך שחשיפה ממושכת למסכים, במיוחד בגיל הרך, עשויה לפגוע ביכולות קשב, ונמצא קשר בין שימוש גבוה במסכים לבין ירידה בתפקודים קוגניטיביים וקשיי ריכוז.

השפעת מסכים על התפתחות שפה

בהקשר של למידה ומסכים, חשוב לנפץ מיתוס: ילדים וילדות בגיל הרך לומדים דרך אינטרקציה אנושית, ולא דרך מסך, גם אם הסרטונים במסך הם לכאורה “לימודיים”.

מחקרים מראים שחשיפה מוגברת למסכים בגיל הרך קשורה לעיכוב משמעותי בהתפתחות שפה. כשהילדים.ות צופים במסך, הם מפספסים הזדמנויות לתקשורת עם דמות אנושית: אין להם השתתפות בשיח שמתנהל בתורות, שיש בו תגובות של האחד לשני ולדברים שנאמרו. אבל הבעיה היא לא רק המסך של הילד.ה, אלא גם זה של ההורה. כשהורים משתמשים בטלפון בנוכחות הילד.ה  קיימת ירידה משמעותית בכמות ואיכות האינטראקציה עם הילדים: ההורים מדברים איתם פחות, מגיבים אליהם פחות וההפסקות הקטנות שעושים כדי לבדוק הודעות פוגעות ברצף של השיחה ומקשות על הילדים ללמוד.

המשמעות היא שהמסך לא רק לא מלמד, אלא לעיתים מחליף הזדמנויות ללמידה אמיתית.

הורים רבים חושפים את הילדים והילדות למסך בשפה זרה כדי שהם ילמדו עוד שפה. אבל חשוב לדעת שמלבד מילים ספורות, ילדים.ות לא באמת מצליחים ללמוד שפה דרך מסך, בכל אופן לא כזאת שיכולה לשמש אותם ממש לשיחה. ילדים.ות צעירים זקוקים שמבוגר יגיב לדברים שהם אומרים ועושים כדי להצליח ללמוד שפה.

השפעת מסכים על מצב רוח וויסות רגשי

ויסות רגשי הוא היכולת של הילד והילדה לחזור לעיסוק ופעילות אחרי שחוו רגש מעורר (כמו כעס, תסכול, התרגשות או שעמום) ילדים.ות לומדים לעשות זאת כבר מהלידה, באמצעות הקשר עם ההורה: כשהורה מגיב למצוקה שלהם, הם מפנימים את הקשר ביניהם כדבר מרגיע, ולאחר מכן לומדים להירגע גם בעצמם.

המסכים משפיעים על היכולת הזו מכמה היבטים:

• המסך כוויסות חיצוני: מסכים לעיתים משמשים את הילדים.ות כמסיח דעת במצב של בכי או תסכול. זה מקשה עליהם לפתח את היכולת להתמודד עם רגשות שליליים בעצמם.
• סף גירוי גבוה: המעברים המהירים והתגמול המיידי במסך מרגילים את המוח לרמות דופמין גבוהות מאוד. כשהמסך נכבה, המציאות נחוות כמשעממת או מתסכלת מדי. זה מוביל לעיתים להתפרצויות בכי וזעם שמופיעות ברגע שהמסך נלקח מהילדים.ות.
• קושי בדחיית סיפוקים: האינטראקטיביות של המסכים- לחיצה שמביאה תגובה, או סרטון שמתחלף מיד, יוצרת אצל הילד.ה ציפייה לתוצאה מיידית. בחיים האמיתיים צריך לחכות לתורך, לבנות מחדש מגדל שנפל, או לחכות שהורה יתפנה, אבל ככל שילדים וילדות מתרגלים לעולם שבו הכל קורה באופן מיידי, היכולת שלהם להפגין סבלנות נפגעת, וכך גם היכולת להתמודד עם מצבים שבהם הצרכים לא נענים באופן מיידי.
• צמצום אינטראקציה חברתית: ויסות רגשי נלמד דרך משחק חופשי ואינטראקציה חברתית. אלו הרגעים שבהם ילדים.ות לומדים איך להסתדר: איך לנהל משא ומתן על צעצוע ששניהם רוצים, איך לוותר כשצריך, או איך להתמודד עם התסכול כשמפסידים במשחק. כשהמסך תופס את המקום של המשחק חברתי, הילדים והילדות מפספסים הזדמנויות ללמידת מיומנויות חברתיות ולפיתוח חוסן רגשי.
• השימוש שלכם, ההורים, במסך בנוכחות הילדים.ות יכול להשפיע גם על יכולות הויסות שלהם: אתם זמינים פחות כדי לזהות שינויים במצב הרוח של הילדים.ות ולפעול מראש כדי לעזור להם להתארגן ולהתווסת. בנוסף, לעיתים הילדים מקבלים מסר שהמסך מעניין את ההורה או חשוב יותר מהם, ולכן כדי לתפוס את מקומו של הטלפון ההתנהגות של הילדים.ות מקצינה.

איך שומרים על איזון בריא במסכים?

המסכים הם חלק מהחיים שלנו, והמטרה היא לא למגר אותם לחלוטין, אלא לנהל אותם בצורה מאוזנת:

1. הימנעו מחשיפה למסכים לפחות עד גיל שנתיים: עד גיל שנתיים לפחות מומלץ להימנע לחלוטין מחשיפה למסכים, כולל מסך דולק ברקע.לפני גיל שנתיים המוח מתפתח בעיקר דרך אינטראקציה אנושית וחוויה חושית, ולכן מסכים לא מספקים את התנאים הדרושים ללמידה והתפתחות.
2. הוו מודל לחיקוי: הילדים והילדות לומדים מצפייה בכם, ההורים. לכן, הגדירו זמנים שבהם הטלפונים של כולם בצד- במיוחד בזמן ארוחות ומשחק משותף.
3. בחרו תוכן איכותי: העדיפו תכנים איטיים ועלילתיים על פני סרטונים מהירים ותזזיתיים.
4. העדיפו צפייה משותפת: העדיפו צפייה משותפת יחד אתכם, ההורים. דברו עם הילדים.ות על מה שקורה במסך, שאלו שאלות והיו נוכחים בחוויה.

©  raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network