גמגום

מהו גמגום

גמגום הוא הפרעת דיבור שמקשה על ילדים לדבר באופן שוטף. רוב הילדים מגמגמים בתחילת המשפט, אך הגמגום עשוי להתרחש גם באמצע המשפט. כשילדים מגמגמים, הם עשויים להשתמש במחוות שאינן מילוליות כגון מצמוץ, העוויות, פרצופים וקפיצת אגרופים.

הגמגום נחלק לשלושה סוגים:

חזרתיות
חזרתיות מתרחשת כאשר צליל, חלק ממילה, מילה או ביטוי חוזרים על עצמם שוב ושוב. לדוגמה:

• “אֲ אֲ אֲנִי רוצה את זה.”
• “אֲנ אֲנ אֲנִי רוצה את זה.”
• “אֲני אֲני אֲנִי רוצה את זה.”

הארכת צלילים
הארכת צלילים מתרחשת כשצליל מסוים נמתח לזמן רב יותר מהדרוש – לדוגמה, “אהההההה-ני רוצה את זה”.

חסמים / עצירות
חסמים מתרחשים כאשר הילד מנסה לדבר אך לא מצליח להפיק את הצליל.

הגורמים לגמגום אצל ילדים

איננו יודעים בדיוק מה מוביל לגמגום. ייתכן שמדובר בשגיאה או בעיכוב בהעברת המסר ששולח מוחו של הילד לשרירים שמפעילים את הפה כשעליו לדבר. השגיאה או העיכוב הללו מקשים על הילד לתאם בין שרירי הפה כשהוא מדבר, מה שמוביל לגמגום.

הגמגום הוא תורשתי. כלומר, ילד שבמשפחתו יש אנשים הסובלים מגמגום או שסבלו מכך בעבר עשוי לגמגם גם הוא. עם זאת, לא כל ילד בעל היסטוריה משפחתית של גמגום יהפוך למגמגם בעצמו.

שימו לב: הגמגום אינו נגרם מחרדה או מלחץ. אי אפשר “להידבק” בו, וילד מגמגם אינו יכול לשלוט בכך.

מתי הגמגום מתחיל?

הגמגום נוטה להתחיל בשנות הגן. רוב הילדים מתחילים לגמגם בגיל שנתיים עד ארבע, כשהם מתחילים לחבר מילים זו לזו וליצור משפטים ארוכים יותר. עם זאת, ישנם ילדים שמתחילים לגמגם בשלב מאוחר יותר. הגמגום יכול להתחיל לפתע – למשל, ילד עשוי להתעורר באחד הימים ולגמגם – או להתפתח לאורך זמן.

חוסר שטף התפתחותי

כחלק מהתפתחות השפה, סביב גיל שנתיים-שלוש, יתכן מצב בו קצב החשיבה של הילד והרצון שלו להתבטא באופן מילולי, גבוה יותר מהיכולת שלו להפיק בפועל את המשפטים, ועל כן נוצרת הפרעה בשטף הדיבור שלו, שעשויה להישמע לנו כמבוגרים כסוג של גמגום.

למעשה, זהו שלב התפתחותי כמעט טבעי, ומכיוון שהוא עשוי לחלוף אצל כ-80% מהילדים, עדיף להתעלם מהמצב, לא ללחוץ על הילד או לתקן אותו, ולא לעורר את תשומת ליבו לעניין.

כמה ובאיזו תדירות ילדים מגמגמים

כמות הגמגום ותדירותו משתנות מאוד. יש ילדים שמגמגמים לעיתים נדירות במהלך היום. אחרים מגמגמים כמעט בכל מילה שהם מפיקים. הגמגום עשוי להשתנות מאוד מיום ליום, משבוע לשבוע או מחודש לחודש. לעיתים הילד יפסיק לגמגם לגמרי למשך ימים, שבועות או חודשים שלמים, ואז יתחיל לגמגם שוב. הורים אומרים שיש מצבים מסוימים שעשויים לשפר או להחמיר את הגמגום של ילדם -לדוגמה, כשילד מתרגש, עייף או כועס הוא עשוי לגמגם יותר.

השפעות הגמגום

אם ילדכם מגמגם, הוא עשוי לחוש תסכול או מבוכה בגלל תגובתם של ילדים אחרים לדיבור שלו. הוא עשוי אפילו להימנע מלדבר, או לשנות את מה שהוא רוצה להגיד.

חשוב לדעת שהגמגום אינו משפיע על התפתחותם של ילדים בגיל הגן.

עם זאת, ילדים מגמגמים בגיל בית הספר היסודי נוטים להיתפס פחות כמנהיגים בעיני חבריהם לכיתה. ילדים ובני נוער מגמגמים עשויים שלא לרצות להצטרף לדיונים בכיתה, ונוטים לסבול יותר מהצקות לעומת ילדים שאינם מגמגמים.

בני נוער מגמגמים עלולים לפתח חרדה ולהיות מודעים לעצמם יותר מדי, וכן עשויים לסבול מהערכה עצמית נמוכה ולהתקשות לתפקד במצבים מאתגרים – לדוגמה, כשעליהם לדבר בפומבי או להתחיל מערכת יחסים אינטימית.

כיצד לעזור לילד מגמגם

אם אתם מבחינים שילדכם מגמגם, התייעצו עם קלינאי תקשורת. קלינאי התקשורת יעריך את חומרת הגמגום של ילדכם ויחליט אם יש לטפל בו מיד או להמתין ולבדוק אותו מדי כמה חודשים.
במידה וישנו גמגום במשפחה הקרובה או המורחבת, כדאי לפנות מיידית להתייעצות עם קלינאי תקשורת על מנת לקבל הדרכה.

מקרים של חוסר שטף טבעי, שנראים לעיתים כמו גמגום לאנשים שאינם אנשי מקצוע, מופיע פעמים רבות בעיקר בגילאים הצעירים יותר, שלוש-ארבע. זה קורה כיוון שאמנם מתרחשת התפתחות שפתית מהירה בגילאים הללו, אך היכולת לתרגם מחשבות למילים באופן מעשי עדיין אינה מפותחת מספיק. במקרים כאלה כדאי להמתין כ- 3 חודשים ובמהלכם להקפיד על התייחסות נכונה לילדכם: לא כדאי להעיר או לתקן. היו קשובים ותנו לו הרגשה נינוחה כאשר הוא מדבר. אם חוסר השטף לא חולף לאחר תקופת ההמתנה, פנו לקלינאי תקשורת להתייעצות.

אם אתם מבחינם בהתפרצות של חוסר שטף או גמגום אצל ילדכם בגיל 5-6 שנים, כדאי לפנות לאבחון והדרכה אצל קלינאי ללא המתנה.

עוד לפני תחילת הטיפול, וכמובן במהלכו, תוכלו לסייע לילדכם באמצעים הבאים:

• היו סבלניים והקשיבו לילד
• אל תשלימו במקומו מילים ומשפטים
• אל תתנו לילד עצות כמו “דבר לאט יותר” או ” תנשום עמוק”.
• אל תנסו לקטוע אותו או להשלים את דבריו במקומו כדי לעזור לו
• הרבו בשירים ובדקלומים, כשילדכם שר ומדקלם הוא יגמגם פחות, ואלו יחזירו לו את הביטחון העצמי.

טיפול בגמגום

הטיפול הטוב ביותר לגמגום הוא באמצעות תכנית טיפולית-שיקומית. התוכנית מסייעת להפחית את הגמגום אצל ילדים, ולעיתים אף מפסיקה את הגמגום כמעט לגמרי. התוכנית  פועלת באופן הטוב ביותר אצל ילדים בני פחות משש, אף שאפשר להשתמש בה גם לטיפול בילדים גדולים יותר.

כחלק מהתוכנית, אתם וילדכם מקבלים תרגילים שיש לבצע בבית, במצבים יומיומיים, ונותנים לו משוב חיובי כשאינו מגמגם. כמו כן תבקרו אצל קלינאי תקשורת פעם בשבוע. במהלך הביקורים ילמד אתכם הקלינאי כיצד לתת את המשוב החיובי ביעילות.

אורך הטיפול משתנה בהתאם לחומרת הגמגום של ילדכם. קלינאי התקשורת יעבוד יחד איתכם כדי להפוך את התוכנית לחלק מחיי היומיום, ולהשיג את התוצאה הטובה ביותר עבור ילדכם.

© raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network.