מלחמת חרבות ברזל: מדריך למשפחות מארחות

כולנו נמצאים בחוויה משותפת של חוסר ביטחון וחוסר אונים.
אירוח של משפחות שפונו מביתן יכולה להיות חוויה משמעותית ומחזקת, הן עבורכם כמשפחה מארחת והן עבור האורחים שלכם. אבל חשוב להבין שזו גם מחויבות גדולה, פיזית ורגשית שיש להיערך אליה. נקודת המוצא שצריכה ללוות אתכם כמארחים ומארחות היא שכל חוויה של יציאה כפויה מהבית מערערת את תחושת היציבות והביטחון. בנוסף, חלק מהמשפחות המתארחות גם חוו אירועים קשים ואובדן מסוגים שונים.

קיימים מערכים של תמיכה וטיפול שיתנו מענה מקצועי וטיפולי למשפחות. התפקיד שלכם הוא לתת להם קורת גג, תחושה של יציבות, חיבור וביטחון.
לכן, מדריך זה מספק עצות מעשיות וקישורים למקורות תמיכה עבור משפחות המארחות משפחות שפונו מביתם בעקבות המלחמה.

העקרונות הבסיסיים להמלצות לפניכם נשענים על מחקרים המצביעים על כך שכדי להתמודד פסיכולוגית ולהחלים מאירועי חיים טראומטיים, האנשים שנפגעו זקוקים ל:

1. תחושת ביטחון וסביבה תומכת ורגועה
2. גישה לתמיכה מעשית, חברתית, פיזית ורגשית
3. תחושת מסוגלות לעזור לעצמם, כיחידים וכקהילות.

אירוח משפחות הינו דבר חשוב אך לא מתאים לכולם. לפני שאתם מציעים לארח, בידקו האם הדבר אכן מתאים לכם ולמשפחה שלכם. העקרונות המפורטים כאן יכולים גם לעזור בקבלת ההחלטה.

על מה כדאי לשים דגש? כך תתמכו במשפחה המתארחת

• שאלו את בני ובנות המשפחה המתארחת מהי העזרה שהם צריכים, אל תניחו שאתם יודעים למה הם זקוקים.
• אפשרו להם ולהן מרחב פרטי ושקט וכבדו את פרטיותם. לא צריך להיות כל הזמן ביחד.
• המשפחה שתתארח אצלכם עשויה להפגין מצוקה. כל תגובה אינדיבידואלית תהיה שונה וכל תגובה היא נורמלית: הפגנת כעס, הסתגרות, חרדה, חוסר מסוגלות, חוסר שקט ועשייה מתמדת, קשיי שינה. חלק מהא.נשים לא ידברו, בעוד אחרים לא יוכלו להפסיק. הכירו בכך שמצוקה היא תגובה נורמלית ל”מצב”.
• חוויה של שליטה היא חשובה במיוחד במצבים אלו. לכן, אפשרו ועודדו תפקוד עצמאי. עזרו להם להתמצא בסביבה (סופר, גני שעשועים, בית כנסת) ובשירותים הקיימים (מרכזים קהילתיים, קופות חולים, טיפות חלב), לקבוע את השגרה שלהם ולקחת חלק פעיל במשימות יומיומיות. תפקידכם אינו לשרת את המשפחה המתארחת אלא לאפשר להם לנהל את חייהם. עזרו להם להתחבר לרשתות תמיכה ולקהילה שלהם.
• בתחילת האירוח, קיימו שיחת תיאום ציפיות, בה תקבעו את צורת ההתנהלות המשותפת בבית.
• מאחר ואורך השהות והתפתחות ה”מצב” לא ידועים, קבעו זמן ומקום להערכת מצב וקבלת החלטות על ההמשך. כדאי לנסות להגדיר לעצמכם מה משך האירוח המתאים לכם מראש ולקחת בחשבון שייתכנו שינויים.

ממה כדאי להימנע?

• אל תלחצו על א.נשים לדבר ולספר על מה שעברו אם אינם רוצים בכך,  חוויות אלו עלולות להיות רגישות וקשה לדבר עליהן. התפקיד שלכם הוא לתת קורת גג, יציבות וחיבור למשפחות שפונו מביתם. השאירו לאנשי המקצוע את הטיפול הנפשי.
• אל תרגישו אשמה על כך שאתם לא עוסקים ב”מצב” כל הזמן. למעשה, מומלץ לעשות דברים אחרים יחד: יצירה, בישול, משחק.
• הימנעו מצפייה בחדשות בחללים המשותפים בבית.
• הימנעו מצילום או שיתוף של תמונות או סיפורים של האורחים שלכם בלי הסכמתם.
• הימנעו מחשיפה של הילדים והילדות שלכם לתכנים וסיפורים קשים.

הכנת הבית

• וודאו שהחדר הפנוי או מקום הלינה בו אנשים ישהו נקי, שיש בו מקום אחסון פרטי והוציאו משם את כל הפריטים האישיים שאתם צריכים גישה אליהם.
• וודאו כי לכל בני משפחתכם ברור מהו השטח המוקצה לאירוח וכי הוא ישמש כמרחב פרטי של המתארחים.
• וודאו כי קיים מנעול על דלת השירותים על מנת לאפשר פרטיות.
• ייתכן שתרצו לספק פריטים אחרים שהם עשויים להזדקק להם, למשל, מוצרי טואלטיקה, מוצרים סניטריים, חיתולים, כלי אוכל וצעצועים, וציוד לחיות מחמד אם יש.
• תכננו ביחד מי אחראי.ת על משימות שונות כמו בישול, ניקיון, שטיפה, כביסה, והחלפת מצעים. שתפו בכללים הבסיסיים של ביתכם (למשל, אסור לעשן בשטח הבית, שעת שינה).
• אירוח ילדים וילדות יכול להיות מאתגר. ילדים וילדות צעירים עלולים לחוות קשיי שינה, ויסות ופעילות יתר. הם עלולים להיות מפוחדים, כועסים, עצובים, מתקשים לישון או להתלונן על בעיות פיזיות.
• שאלו אם יש לילדים או לילדות צרכים מיוחדים, פיזיים ורגשיים, או רגישויות למזון, הדורשים התייחסות והתאמה.

הכנת המשפחה שלכם

• הסבירו לילדים וילדות במשפחה שלכם מה עומד לקרות. אתם יכולים להראות להם תמונות של האנשים שיתארחו אצלכם ולספר להם מהיכן הם מגיעים. אל תשתפו אותם בחוויות שהמשפחות עברו:
• “יש אנשים שעכשיו לא יכולים להישאר בבית שלהם מאחר והוא לא מוגן. הם יבואו להיות איתנו. נצטרך לחלוק עם המשפחה האחרת את הבית שלנו והדברים שלנו. יהיה לנו עכשיו פחות נוח ויותר צפוף.”
• הגדירו ביחד עם הילדים.ות  מהם המרחבים והמשחקים הפרטיים שלהם.
• שימרו על השגרה של הילדים.ות שלכם ככל האפשר (שגרת השינה, ארוחות, חינוך, הזדמנות להיפגש עם משפחה וחברים).
• אל תצפו מהילדים.ות שלכם להיות תמיד חיובים או לדאוג למשפחה המתארחת. זה בסדר וטבעי עבורם לפעמים להתרעם על זרים שמקבלים את תשומת ליבכם ונוכחים במרחב שלהם. הזמינו את הילדים.ות שלכם לשתף אתכם אם קשה להם, וחישבו יחד עם פתרונות.
• הגנו על הילד.ים.ות שלכם ככל האפשר מלראות או לשמוע על  אירועים קשים. אם הילדים.ות שלכם נחשפו לסיפור קשה, או שאתם רואים שהם מבטאים מצוקה, מצאו זמן לדבר איתם: “אני רואה שהיה לך קשה/ אני רואה שאת לא רגועה, יש משהו שהיית רוצה לשאול אותי?”. אפשר לומר לה או לו שאם הסיפורים שמספרים קשים מידי, הם יכולים לבקש לא להמשיך בסיפור.
• ידעו את המורים של הילדים.ות שלכם שאתם מארחים משפחות מפונים, למקרה שיצטרכו תמיכה נוספת.
• אל תאפשרו לילדים.ות שלכם לישון ללון באותו חדר עם המשפחה המתארחת ושמרו על מוגנות הילדים והילדות שלכם.

תמיכה במשפחות שחוו טראומה

• חלק מהמשפחות המתארחות חוו טראומה ואובדן. כאשר מארחים משפחות שחוו טראומה קשה, חיוני לגשת למצב ברגישות ובזהירות רבה ולקבל הדרכה מקצועית.
• זכרו שהחלמה מטראומה קשה היא מסע מורכב ואינדיבידואלי. תפקיד המשפחה מארחת הוא לספק סביבה בטוחה ותומכת תוך כיבוד האוטונומיה והצרכים הייחודיים של נפגעי הטראומה, ולא לספק טיפול פסיכולוגי.
• עודדו וסייעו להם בגישה לתמיכה מקצועית מאנשי מקצוע בבריאות הנפש.
• עבור א.נשים שחוו טראומה , גירויים מסוימים (כגון רעשים, ריחות ומראות) יכולים להוות טריגר ולעורר מחדש מצוקה. היו ערניים ורגישים.
• במיוחד עבור א.נשים שחוו טראומה, דברים יכולים להרגיש מאוד חסרי שליטה ולכן הניסיון לחזור לדברים השגרתיים בחיים יכול להיות מועיל. שתפו את בני המשפחה המתארחת בבישול, עריכת שולחן, ניקיון הבית, כביסה.

דאגו לעצמכם.ן ולמשפחתכם.ן

• משפחות שלא חוו טראומה ישירה ואובדן, עלולות לחוש אשמה שעשויה להניע לעשייה אינטנסיבית, שפוגעת בכוחות האישיים והמשפחתיים. טיפול במשפחות מפונים יכול להיות מורכב רגשית ודורש כוחות. חשיפה למצוקות של המשפחות המתארחות עלולה להציף רגשית ולהשפיע על תפקודכם. אתם עלולים להרגיש מתח בין מתן זמן לתפקידך כמארח לבין הדרישות הרגילות של חיי המשפחה. כל התגובות הללו נורמליות, צפויות ומובנות. לכן, לצד החשיבה על הצרכים של המשפחות שאתם מארחים חשוב להקדיש תשומת לב נוספת לבריאות ולרווחה שלכם.ן. נסו להתבונן ולזהות את כל ההשפעות של האירוח עליכם ועל משפחתכם, הקדישו זמן לטפל ברווחתכם ולנהל את הלחץ שלכם.
• חישבו על מה שעוזר לכם להתמודד בזמנים מאתגרים והשתמשו במקורות התמיכה הקיימים שלכם.ן, כגון  שיחה עם חברים וחברות, א.נשים אחרים שאתם סומכים עליהם, או משפחות מארחות אחרות. השאירו זמן נפרד להיות עם המשפחה שלכם.
• פנו לעזרה ותמיכה נוספת אם אתם.ן זקוקים לה.
• הכירו בתגובות ובתסכולים שלכם.ן והזכירו לעצמכם.ן שלא תוכלו (וזה גם לא התפקיד שלכם.ן) לפתור את כל הבעיות.