זהות מינית ומגדרית אצל מתבגרים.ות

גיל ההתבגרות הוא תקופה של שינויים משמעותיים, שבה נערים ונערות מתחילים לחקור את זהותם האישית, המינית והמגדרית. זהו שלב טבעי בהתפתחות, בו צעירים חווים את הגוף שלהם, את תחושת המשיכה שלהם לאחרים ואת הדרך שבה הם מבינים ומבטאים את עצמם בעולם החברתי.

עבור הורים, הבנת המושגים הבסיסיים ומתן מרחב בטוח לשיח הם הכלים החשובים ביותר לתמיכה ברווחה הנפשית של המתבגרים.ות שלכם.

מהי זהות מגדרית ומהי נטייה מינית?

חשוב להבדיל בין שני מושגים אלו, שכן הם מרכיבים שונים של הזהות העצמית:

זהות מגדרית

זהות מגדרית היא התחושה הפנימית של אדם לגבי המגדר שלו- האם הוא מרגיש שהוא גבר, אישה, שניהם או אף אחד מהם. הזהות הזו אינה תלויה בהכרח במין הביולוגי שנקבע בלידה.

אצל רוב הילדים.ות והמתבגרים.ות הזהות המגדרית תואמת את המגדר הביולוגי שלהם, אך אצל חלק מהם הזהות המגדרית יכולה להיות שונה. ילדים.ות ומתבגרים.ות כאלה עשויים להזדהות כטרנסג’נדרים או כבעלי זהות מגדרית מגוונת.

חשוב להבין שניסוי או משחק עם ביטוי מגדרי הוא חלק נורמלי מהתפתחות ילדים.ות ומתבגרים.ות. למשל, ילד עשוי לבחור בגדים או משחקים שאינם תואמים את הציפיות החברתיות לגבי מגדר. ברוב המקרים התנהגויות כאלה אינן בהכרח מעידות על זהות מגדרית שונה.

נטייה מינית

זו המשיכה הרגשית, הרומנטית או המינית של אדם לאחרים (למשל: הטרוסקסואליות, הומוסקסואליות, ביסקסואליות ועוד). גיל ההתבגרות הוא הזמן שבו מתחילים לרוב לחקור רגשות אלו ולפתח מערכות יחסים ראשוניות.

מגוון מגדרי ודיספוריה מגדרית

חלק מהמתבגרים.ות מזדהים כבעלי מגוון מגדרי, כלומר, הזהות המגדרית שלהם לא תואמת את הציפיות החברתיות המקובלות מהמין הביולוגי שלהם. אצל חלקם עשויה להופיע דיספוריה מגדרית– תחושת מצוקה הנובעת מהפער בין הזהות המגדרית שלהם לבין הגוף או הציפיות החברתיות כלפיהם.

תקופת גיל ההתבגרות יכולה להיות מאתגרת במיוחד עבור ילדים.ות ומתבגרים.ות בעלי זהות מגדרית מגוונת, משום שהגוף מתחיל להשתנות בעקבות ההתבגרות המינית. שינויים פיזיים אלה יכולים לעיתים להגביר תחושות של אי־נוחות או מצוקה.

עם זאת, לא כל ילד.ה או מתבגר.ת טרנסג’נדר.ית או בעל זהות מגדרית מגוונת חווה מצוקה כזו. חלקם מרגישים נוח עם זהותם גם אם היא שונה מהמגדר שמיוחס להם.

עמדות בריאות כלפי מגדר

ראשית, חשוב לזכור כי חקר המגדר והזהות הוא חלק נורמטיבי מהגדילה. עבור חלק מהמתבגרים.ות מדובר בשלב חולף של בדיקה, ועבור אחרים מדובר בזהות יציבה וקבועה. המטרה היא לאפשר להם לחקור את התחושות הללו ללא לחץ או שיפוטיות.

פיתוח עמדות בריאות כלפי מגדר הוא חלק חשוב מההתפתחות החברתית של ילדים.ות ומתבגרים.ות. עמדות כאלה כוללות:

• קבלה וכבוד כלפי אנשים מכל המגדרים
• זיהוי ואתגור של סטריאוטיפים מגדריים
• הבנה שמגדר אינו תמיד קבוע ויכול להיות מגוון

כאשר ילדים.ות ומתבגרים.ות גדלים בסביבה שמכבדת גיוון מגדרי, הם נוטים להתנהג בצורה מכבדת ולא שיפוטית כלפי אחרים.

איך הורים יכולים לתמוך בתהליך?

כאשר נערה או נערה מבטאים זהות מגדרית מגוונת, בני המשפחה עשויים לחוות מגוון רגשות, מבלבול ועד דאגה או חוסר ודאות. תגובות כאלה הן טבעיות, ולעיתים לוקח זמן לעבד את השינויים.

בתקופה הזו חשוב במיוחד לשמור על קשר פתוח עם המתבגר או המתבגרת ולהראות להם שהם אהובים ומקובלים. תמיכה משפחתית היא גורם משמעותי לרווחה הנפשית שלהם. הנה כמה דרכים לעשות זאת:

1. הקשבה ותיקוף: אם המתבגרים.ות משתפים אתכם בתחושותיהם, הקשיבו להם ללא שיפוטיות. הבהירו להם שאתם מקבלים אותם כפי שהם ושאהבתכם אינה תלויה בזהותם המגדרית או המינית. שיח כזה מעביר למתבגרים מסר חשוב: שהנושא אינו מביך או אסור, ושאפשר לפנות להורים עם שאלות או חששות.
2. שימוש בשפה מכבדת: אם המתבגר או המתבגרת מבקשים להשתמש בשם חדש או בלשון פנייה שונה, כבדו את בקשתם. זהו צעד קריטי בתחושת הביטחון וההכרה שלהם.
3. יצירת סביבה בטוחה בבית: ודאו שהבית הוא מקום שבו ניתן לדבר על הכל. הימנעו מהנחות מראש לגבי העתיד המיני או המגדרי שלהם ואפשרו להם להוביל בדרך שלהם.
4. עידוד גישות בריאות למגדר: הראו לילדים.ות ולמתבגרים.ות שאין דרך אחת להיות בן או בת. עודדו אותם לעסוק בתחביבים, ללבוש בגדים ולהתנהג בדרך שמרגישה להם נכונה, ללא קשר לסטריאוטיפים מגדריים.

מתי כדאי לפנות לייעוץ מקצועי?

בעוד שחקר זהות הוא תהליך טבעי, אם אתם מבחינים שהמתבגר או המתבגרת חווים מצוקה נפשית עמוקה, נסיגה חברתית קיצונית, חרדה או דיכאון הקשורים לזהותם, כדאי לפנות לעזרה מקצועית. אנשי ונשות מקצוע בתחום המגדר והמיניות יכולים לספק תמיכה והכוונה גם למתבגרים.ות וגם לכם, ההורים.

©  raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network