אובדנות היא ביטוי קיצוני למצוקה נפשית משמעותית. זיהוי סימני אזהרה, הקשבה ללא שיפוטיות ופנייה מהירה לעזרה מקצועית יאפשרו מניעה ותמיכה בבני נוער הנמצאים בסיכון.
מחשבות על אובדנות בקרב בני.ות נוער הן נושא מורכב ומעורר דאגה, אך חשוב לדעת כי זיהוי מוקדם, שיח פתוח ותמיכה נכונה יכולים להציל חיים. נערים ונערות רבים עשויים לחוות רגעים של ייאוש או מצוקה נפשית עמוקה, והתפקיד שלכם כמבוגרים משמעותיים הוא להיות קשובים לסימנים ולדעת כיצד לפעול בצורה בטוחה ומכילה.
מהן מחשבות אובדניות?
מחשבות אובדניות הן מחשבות על מוות או על פגיעה עצמית. אצל חלק מהמתבגרים.ות מדובר במחשבות חולפות שמופיעות בתקופות של מצוקה גדולה, ואצל אחרים הן עשויות להיות מתמשכות יותר או מלוות בתכנון ממשי.
לעיתים, בני.ות נוער מתקשים לשתף אחרים במה שהם מרגישים. הם עשויים לחשוש מתגובת הסביבה או להרגיש בושה, ולכן הסימנים למצוקה יכולים להופיע בדרכים עקיפות- בהתנהגות, בדיבור או בשינויים במצב הרוח.
מי נמצא בסיכון גבוה יותר?
ישנם גורמים שיכולים להגביר את הסיכון לכך שנערים ונערות יפתחו מחשבות אובדניות או ינסו לפגוע בעצמם:
- ניסיון אובדני בעבר
- היכרות עם אדם שהתאבד
- בעיות נפשיות כמו דיכאון או הפרעות אכילה
- שימוש באלכוהול או בסמים
- פגיעה עצמית
- היסטוריה משפחתית של בעיות נפשיות או אובדנות
- נטייה לראות את הדברים בצורה של ‘שחור ולבן’ ותחושת ‘אין מוצא’
גורמים אלה אינם בהכרח מובילים לאובדנות, אך הם יכולים להעלות את הסיכון ולכן חשוב להיות ערניים אליהם.
זיהוי סימני אזהרה: למה חשוב לשים לב?
מתבגרים.ות במצוקה אובדנית לא תמיד יבטאו את כאבם במילים מפורשות. לעיתים קרובות, המצוקה תתבטא בשינויים התנהגותיים, רגשיים וחברתיים. חשוב לשים לב לשילוב של מספר סימנים אפשריים לאורך זמן:
- שיח על מוות או פרידה: התבטאויות ישירות או עקיפות על רצון למות, תחושת חוסר ערך, או משפטים כמו “עדיף בלעדיי” או “בקרוב לא תצטרכו לדאוג לי”.
- שינויים קיצוניים במצב הרוח: מעברים חדים בין עצב עמוק וייאוש לבין שלווה פתאומית (שעלולה להעיד על קבלת החלטה), או כעס ותוקפנות יוצאי דופן.
- נסיגה חברתית ותפקודית: אובדן עניין בפעילויות שהיו מהנות בעבר, הסתגרות והתרחקות מחברים ומבני משפחה, וירידה חדה בתפקוד הלימודי.
- התנהגויות של הכנה לפרידה: חלוקת חפצים אישיים יקרים, כתיבת מכתבי פרידה או עיסוק אינטנסיבי בנושאי מוות ברשתות החברתיות.
- הזנחה עצמית וסיכון: חוסר שמירה על היגיינה אישית או ביצוע התנהגויות מסוכנות ואימפולסיביות.
איך לדבר עם מתבגר.ת שמראה סימני מצוקה
אחת הדרכים החשובות לעזור למתבגר.ת היא פשוט לפתוח שיחה. לעיתים הורים חוששים לדבר על הנושא מתוך פחד שהשיחה תגרום למתבגרים לחשוב על התאבדות. למעשה, ההפך הוא הנכון: שיחה רגישה וישירה יכולה דווקא להקל עליהם ולהראות להם שהם לא לבד, ולפתוח פתח לעזרה.
כאשר ניגשים לשיחה, חשוב שתשמרו על הקשבה פעילה וללא שיפוטיות. הקשיבו למה שיש להם לומר בלי להפריע, ונסו להישאר רגועים.
שאלו שאלות ישירות כמו: “חשבת לפגוע בעצמך?” או “חשבת על התאבדות?”. מתן אפשרות לבני.ות הנוער לדבר על הכאב שלהם, מבלי לנסות לתקן אותו מיד או להביע בהלה, תאפשר להם להרגיש פחות בודדים במצוקה שלהם.
הביעו דאגה אמיתית ואכפתיות, הבהירו להם שאתם לוקחים את דבריהם ברצינות רבה, והזכירו להם שאתם כאן כדי לעזור להם לעבור את התקופה הקשה הזו יחד.
צעדים מעשיים למתן עזרה
אם עולה חשש ממשי ומיידי לביטחונם של בן או בת הנוער, פעלו לפי הצעדים הבאים:
- אל תשאירו אותם לבד, אפילו לא לרגע.
- הרחיקו אמצעים מסוכנים: כמו תרופות, חפצים חדים או כל דבר אחר שעלול לשמש לפגיעה עצמית.
- יצירת “תוכנית בטיחות”: הסכימו יחד על מספר אנשים שאליהם ניתן לפנות ברגע של משבר (חברים, בני משפחה או אנשי מקצוע) ומהן הפעולות שיכולות לעזור להם להירגע.
- פנייה לעזרה מקצועית: חשוב שתהיו מלווים ע”י רופא.ת משפחה, פסיכולוג.ית או פסיכיאטר.ית.
- המשך ליווי וקשר: גם לאחר שהמשבר המיידי חולף, חשוב שתמשיכו להיות נוכחים, שאלו לשלומם וודאו שהם מקבלים את הטיפול המתמשך הנחוץ להם.
מתי חשוב לפנות לעזרה מקצועית
אם הנער או הנערה מדברים על מחשבות אובדניות, מתכננים לפגוע בעצמם או כבר ניסו לעשות זאת בעבר, חשוב לפנות לעזרה מקצועית בהקדם.
אנשי מקצוע בתחום בריאות הנפש כמו פסיכולוגים.ות, פסיכיאטרים.ות או יועצים.ות יוכלו לסייע להבין את המצב ולבנות תוכנית טיפול מתאימה. לרוב, בשירות הפסיכולוגי-חינוכי במקום מגוריכם יש אפשרות לקבל הערכת מסוכנות עבור הנער.ה, בדקו זאת עם הצוות החינוכי.
מעורבות של מבוגר.ת משמעותי.ת ותמיכה משפחתית יכולים להשפיע מאוד על ההתמודדות של בני.ות נוער עם מצוקה נפשית.
מה לעשות במקרה של חשש שהמתבגר.ת בסכנה מיידית
במקרי חירום מיידיים, יש לפנות לחדר מיון או לקווי סיוע טלפוניים הפועלים 24 שעות ביממה:
ער”ן- עזרה ראשונה נפשית- במספר 1201
עמותת סה”ר- סיוע והקשבה ברשת. להענקת סיוע נפשי מיידי, נגיש ואנונימי באינטרנט לאנשים החווים מצוקה נפשית ומצבי אובדנות. בקישור הזה.
© raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network
- בניית אתרים