בריונות והדרה בקבוצות וואטסאפ של ילדים.ות ובני.ות נוער

קבוצות וואטסאפ של תלמידים.ות הפכו לחלק מרכזי מהחיים החברתיים של ילדים.ות ובני.ות נוער. בקבוצות אלה הם מתכתבים, משתפים מידע על בית הספר, מתכננים מפגשים ומנהלים שיחות עם חברים לכיתה.

עם זאת, לצד היתרונות החברתיים, קבוצות וואטסאפ יכולות גם להפוך לזירה שבה מתרחשים לחץ חברתי, הדרה ובריונות דיגיטלית.

הדרה בקבוצות וואטסאפ

אחת התופעות שנחקרו בהקשר של קבוצות תלמידים בוואטסאפ היא הדרה חברתית.

הדרה יכולה להתרחש בדרכים שונות, למשל:

• פתיחת קבוצת וואטסאפ שכוללת את רוב הילדים, ללא ילד או ילדה ספציפיים במכוון
• הוצאה של ילד.ה מקבוצה
• התעלמות מכוונת: חוסר תגובה להודעות של ילד או ילדה מסוימים בתוך הקבוצה הגדולה

יש לזכור, שבידי מנהל.ת הקבוצה ניתן כוח רב לעצב את הנורמות החברתיות – להחליט מי “בפנים” ומי נשאר בחוץ. החלטות כאלה מתקבלות לעיתים בקלות וללא התייעצות או פיקוח, ושאר הילדים נוטים ללכת אחריה ולהישמע להם.

מחקרים על קבוצות תלמידים מצביעים על כך שמצבים כאלה יכולים לפגוע בתחושת השייכות של הילד.ה לקבוצה החברתית שלו.

תחושת שייכות היא גורם חשוב בהתפתחות החברתית והרגשית של ילדים.ות ומתבגרים.ות, ולכן פגיעה בה עלולה להשפיע  באופן עמוק על הדימוי העצמי ועולמם הרגשי של ילדים בכל גיל.

מחקרים שנערכו בקרב תלמידים ותלמידות בישראל מראים שכ-30% מהילדים והילדות מדווחים כי חוו פגיעה אישית בקבוצות הוואטסאפ הכיתתיות, וכמעט מחצית מהם היו עדים לפגיעה באחרים. בניגוד למה שניתן לחשוב, שיא הפגיעה מתרחש דווקא בבתי הספר היסודיים, שם הילדים עושים את צעדיהם הראשונים בעולם הדיגיטלי ללא ליווי מספק.

בריונות דיגיטלית בקבוצות וואטסאפ

בריונות בקבוצות וואטסאפ יכולה להופיע בדרכים שונות. מחקרים שבדקו בריונות בקבוצות כיתה מצאו כי ילדים.ות ובני.ות נוער עשויים להיתקל בהתנהגויות כמו:

• הודעות פוגעניות או מעליבות
• בדיחות על חשבון ילד מסוים
• הפצת תמונות או תוכן מביך
• שיתוף צילומי מסך של שיחות פרטיות
• שימוש בתמונות מביכות כדי לייצר סטיקרים פוגעניים

במחקר רחב בקרב תלמידים בישראל נמצא כי כ-30% מהתלמידים.ות דיווחו שחוו בריונות דיגיטלית בקבוצות וואטסאפ של הכיתה.

העובדה שהשיחות מתנהלות מול קבוצה שלמה יכולה להגביר את הפגיעה, משום שהתוכן נחשף בפני קהל רחב של תלמידים ותלמידות.

לחץ חברתי ותופעת הרוב הדומם

מחקרים מצביעים על כך שכאשר בקבוצה מסוימת מתקבלות התנהגויות תוקפניות או פוגעניות, חברי הקבוצה עשויים לראות בהן התנהגות נורמלית ולהמשיך בהן. יתרה מכך, נמצא כי במקרים רבים ילדים.ות ובני.ות נוער מחילים נורמות התנהגות שונות  במרחב הווירטואלי, כך שהתנהגויות הידועות כאסורות ומגונות במציאות הרגילה- נתפסות כמותרות  במרחב הזה.

מצבים כאלה יכולים ליצור לחץ חברתי, שבו ילדים וילדות מרגישים צורך להצטרף לבדיחות או לתגובות של הקבוצה כדי לא להישאר מחוץ לשיח.

האתגר הגדול ביותר הוא תפקיד הצופים מהצד. רוב הילדים והילדות שרואים פגיעה בקבוצה בוחרים לא להגיב. החשש להישאר מחוץ לקבוצה או להפוך למטרה בעצמם גורם להם להימנע מהבעת התנגדות. עבור מי שחווה את הפגיעה, השתיקה של הרוב נתפסת כהסכמה עם הפוגע.ת, מה שמחריף את תחושת הבידוד שלו.

מה עושים כשהילד או הילדה חווים פגיעה?

אם הילד או הילדה שלכם מספרים שהם חוו הדרה או בריונות בקבוצת וואטסאפ, חשוב להגיב ברגישות ולהראות להם שאתם לוקחים את הדברים ברצינות. יש לזכור שבעת מצוקה ילדים וילדות זקוקים לקול יציב של הורים המאמינים בהם, מחזקים אותם וסומכים על יכולתם להתמודד. קול זה משמעותי במיוחד כשהוא מגיע ממקום אותנטי של אהבה וביטחון. מחקרים רבים מצביעים על כך שתגובות תומכות של מבוגרים יכולות לעזור להם להתמודד עם פגיעה ברשת ולהפחית את השפעתה.

הקשיבו ותנו תוקף

כדאי להתחיל בהקשבה רגועה למה שהילד או הילדה חוו. שאלו אותם מה קרה בקבוצה ואיך הם הרגישו. חשוב להימנע מהאשמה או מביקורת, ולהראות להם שאתם מבינים שהחוויה יכולה להיות קשה ומביכה. תנו להם מקום לבטא את הכאב, העלבון או הבושה. הימנעו מביקורת כמו “למה לא אמרתם קודם?” או “פשוט תצאו מהקבוצה”. התיקוף שלכם הוא הצעד הראשון בשיקום הביטחון העצמי שלהם.

החזירו את השליטה לידיים שלהם

אל תפעלו מעל הראש של הילדים. שאלו אותם: “מה לדעתכם יעזור לכם עכשיו?”. לעיתים פנייה מיידית למורה עלולה להיתפס על ידם כהחרפת הבעיה, ולכן חשוב שתתכננו את הצעדים יחד איתם.

שמרו תיעוד של ההודעות

במקרים של בריונות, כדאי לשמור צילומי מסך של הודעות פוגעניות. תיעוד כזה יכול לעזור אם צריך לפנות לבית הספר, לגורמי המקצוע או למוקד 105 להגנה על ילדים ברשת, במידת הצורך.

צאו מהקבוצה
אם הקבוצה מלאה במסרים פוגעניים, אפשר לשקול לעזוב אותה או להשתיק אותה. חשוב להסביר לילד.ה שלא תמיד חייבים להישאר במרחב שבו מרגישים לא בטוחים או לא רצויים.

עודדו קשרים חברתיים מחוץ לקבוצה

עודדו מפגשים פיזיים עם חברים וחברות שלא היו מעורבים בפגיעה. חיזוק הקשרים מחוץ למסך עוזר להזכיר לילדים.ות שהעולם הדיגיטלי הוא רק חלק מהמציאות, ולא המציאות כולה.

פנו לבית הספר

כאשר הפגיעה נמשכת או משפיעה על הילד.ה באופן משמעותי, כדאי לשקול לפנות למחנך.ת, ליועץ.ת בית הספר או לאיש צוות אחר. במקרים רבים מצבים כאלה קשורים גם לאקלים החברתי בכיתה ולכן חשוב שבית הספר יהיה מודע לכך.

מתי לפנות לעזרה מקצועית?

אם אתם מזהים אצל הילד או הילדה שינויים מתמשכים בהתנהגות, למשל ירידה בתיאבון, קשיי שינה, הסתגרות חברתית, ירידה במצב הרוח או פגיעה בתפקוד בבית הספר, כדאי לשקול לפנות להתייעצות עם איש או אשת מקצוע בתחום בריאות הנפש, כמו פסיכולוג או פסיכולוגית ילדים, יועצ.ת חינוכית בבית הספר, עובד.ת סוציאלית או גורם טיפולי בקופת החולים.

אם מדובר בבריונות חמורה, הפצת תמונות או סרטונים מביכים, איומים או פגיעה מתמשכת ברשת, ניתן לפנות גם למוקד 105- המטה הלאומי להגנה על ילדים ברשת. המוקד פועל 24 שעות ביממה ומאפשר להורים ולילדים לקבל ייעוץ והכוונה לגבי פגיעות ברשת.

פנייה לעזרה מוקדמת יכולה לסייע לילד.ה להתמודד עם המצב ולמנוע החמרה של הפגיעה החברתית או הרגשית.

איך תעודדו את ילדיכם לפעול בצורה אחראית בקבוצות וואטסאפ

תוכלו לעזור לילדים.ות להתמודד עם מצבים מורכבים בקבוצות וואטסאפ באמצעות שיח פתוח והכוונה:

• עידוד אקטיביות בוואטסאפ: כדאי לשוחח עם הילדים.ות על הכוח שיש להם כקבוצה. הודעה אחת כמו “זה לא מתאים” יכולה לשנות את כל הדינמיקה הקבוצתית ולעצור את ההידרדרות.
• פיתוח אמפתיה: להזכיר שמאחורי המסך יושב אדם עם רגשות. היעדר קשר עין מקל על תוקפנות, ולכן חשוב לחנך לכך שמה שהם לא היו אומרים פנים אל פנים- גם לא נכתב בוואטסאפ.
• גיבוי ודיווח: למדו את הילדים.ות שתיעוד (צילום מסך) ופנייה למבוגר במקרה של פגיעה הם פעולה של הגנה עצמית וחברתית, ולא הלשנה