ויסות רגשי אצל ילדים.ות ומתבגרים.ות

ויסות רגשי הוא היכולת של ילדים.ות ובני.ות נוער להבין ולנהל את הרגשות, המחשבות והתנהגויות שלהם בתגובה למצבים שונים. מדובר במיומנות חיים חשובה, המאפשרת להם להתמודד עם רגשות חזקים, לשלוט בדחפים, להירגע לאחר חוויה מעוררת ולהתמיד במשימות גם כשהן מאתגרות. איך תעזרו לילדיכם לווסת את עצמם, ואיך תזהו קושי בוויסות רגשי?

מהו ויסות רגשי ואיך הוא מתפתח?

ויסות רגשי זו מיומנות שנלמדת ומתפתחת לאורך שנים. היא כוללת את היכולת לעצור ולחשוב לפני שפועלים, ולהתאים את עוצמת התגובה לסיטואציה. ילדים וילדות לא נולדים עם היכולת לשלוט ברגשות שלהם. מיומנויות של ויסות רגשי מתפתחות בהדרגה לאורך הילדות וההתבגרות, והן ממשיכות להתפתח גם בבגרות. הילדים.ות לומדים זאת דרך התנסות, דרך מערכות היחסים עם המבוגרים סביבם ודרך התבוננות בהתנהגות של אחרים.

ויסות רגשי אצל ילדים.ות צעירים

רגשות משפיעים ישירות על ההתנהגות של ילדים וילדות. כאשר ילד מתקשה להבין או לנהל את הרגשות שלו, ההתנהגות שלו עשויה להיראות קיצונית או בלתי צפויה.

לדוגמה:

• ילד מתוסכל עשוי לכעוס או לצעוק
• ילדה עצובה עשויה להסתגר או להימנע מחברים
• ילד נרגש מאוד עשוי להיות חסר מנוחה

אצל ילדים וילדות הוויסות העצמי מתחיל להתפתח דרך קשר עם מבוגרים משמעותיים.

ילדים.ות בגיל הרך לומדים לווסת את עצמם כאשר הם חווים “וויסות משותף”- כשההורה עוזר להם להירגע בזמן סערה רגשית.

ויסות רגשי אצל מתבגרים.ות

בגיל ההתבגרות היכולת לוויסות עצמי משתכללת, אבל לעיתים היא מאותגרת עקב השינויים ההורמונליים וההתפתחות המוחית המואצת שמאפיינים את הגיל הזה. לאורך גיל ההתבגרות, המתבגרים.ות נדרשים ללמוד לנהל רגשות מורכבים יותר ולקבל החלטות מחושבות.

יכולת של ויסות רגשי אצל מתבגרים ומתבגרות תסייע להם:

• להתמודד עם לחץ חברתי
• לפתור קונפליקטים עם חברים או בני משפחה
• להתמודד עם אכזבות ואתגרים
• לפתח מערכות יחסים בריאות

למה ויסות רגשי הוא חשוב?

ויסות רגשי הוא בסיס להתפתחות תקינה בתחומים רבים בחיי הילד.ה והמתבגר.ת:

• למידה והצלחה בבית הספר: ילדים.ות שיודעים לווסת את עצמם מסוגלים להתרכז טוב יותר בלימודים ולהתמודד עם תסכול כשחומר הלימוד קשה.
• מיומנויות חברתיות :ויסות עצמי עוזר לילדים ולילדות לשחק בשיתוף פעולה, לחכות בתור ולהגיב בצורה פחות אימפולסיבית בעימותים.
• רווחה נפשית: ילדים.ות שלומדים לנהל את רגשותיהם נוטים לחוות פחות חרדה ודיכאון ומפתחים ביטחון עצמי גבוה יותר.

איך לעזור לילדים.ות לפתח מיומנויות ויסות רגשי?

תוכלו לעזור לילדיכם לפתח ויסות רגשי בדרכים רבות:

עזרו לילדיכם לזהות את מה שהם מרגישים

מתן שם לרגש הופך אותו לפחות מאיים ומאפשר לילד.ה להתחיל לנהל אותו.אמרו משפטים כמו: “אני רואה שאתה מתוסכל כי המגדל נפל.”

זהו את הקשר בין רגש להתנהגות

למדו את הילדים והילדות שכל הרגשות הם לגיטימיים, אך לא כל ההתנהגויות מקובלות (מותר לכעוס, אך אסור להרביץ).

זהו רגשות אצל אחרים

פיתוח אמפתיה עוזרת לילדים.ות להבין דינמיקות חברתיות ולנהל את התגובות שלהם בהתאם.

זהו סימנים גופניים

למדו את הילדים.ות לזהות איך הרגש מרגיש בגוף לפני שהוא מתפרץ. למשל: דופק מהיר, אגרופים קפוצים או בטן מתהפכת. זיהוי מוקדם מאפשר להשתמש באסטרטגיות הרגעה לפני שהסערה מגיעה לשיא.

צרו ארגז כלים להרגעה

עבדו יחד עם הילד או הילדה על פעילויות שעוזרות להם להירגע. זה יכול להיות נשימות עמוקות, ספירה עד עשר, ריצה קצרה, חיבוק חזק או האזנה למוזיקה. חשוב לתרגל את הכלים האלו בזמן שהילד או הילדה רגועים, כדי שיוכלו להשתמש בהם באופן אוטומטי בזמן אמת.

בניית חוסן לטווח ארוך

מעבר להרגעה ברגע המשבר, חשוב להעניק לילדים.ות כלים לוויסות בחיי היום-יום:

היו מודל לחיקוי

ילדים.ות לומדים כיצד להתנהל עם רגשותיהם מצפייה בהוריהם. כשאתם מנהלים את הכעס או הלחץ שלכם בצורה רגועה ומדברים על כך בקול רם, למשל: “אני מרגישה לחוצה עכשיו, אני אקח נשימה עמוקה לפני שאני ממשיכה”, אתם מלמדים אותם איך לעשות זאת בעצמם.

צרו שגרה וציפיות ברורות

סדר יום קבוע עוזר לילדים.ות להרגיש בטוחים ומפחית חרדה, שינה ואכילה סדירים בהתאם לגיל מסייעת לילדים.ות לשמור על איזון רגשי..

העניקו חיזוק חיובי

שבחו את ילדיכם כשהם מצליחים להשתמש בכלי שלמדו. תוכלו לומר “ראיתי שממש כעסת אבל בחרת לקחת נשימה במקום לצעוק, כל הכבוד”.

דברו על הסיטואציה בדיעבד

לאחר שהסערה חלפה, שבו עם הילד.ה וחשבו יחד: “מה קרה?”, “איך הרגשת?” ו”מה אפשר לעשות אחרת בפעם הבאה?”

 

כלים פרקטיים לויסות והרגעה

כאשר הילד או הילדה נמצאים בשיאה של סערה רגשית המוח שלהם אינו פנוי ללמידה או להיגיון. בשלב זה המטרה היא הרגעה בלבד. כך תוכלו לעזור להם:

• יצירת מרחב בטוח: עודדו את הילד.ה ללכת למקום שקט שבו הוא מרגיש מוגן עד שיירגע.
• טכניקות נשימה: נשימות עמוקות ואיטיות (למשל, לנשום כאילו מריחים פרח ולנשוף כאילו מכבים נר) עוזרות להוריד את רמת העוררות הפיזיולוגית.
• פעילות גופנית: ריצה קצרה, קפיצה במקום או כל פעילות פיזית אחרת עוזרות לשחרר מתח פיזי.
• שימוש בחושים: מגע נעים, האזנה למוזיקה שקטה או מדיטציה יכולים להסיח את הדעת מהסערה ולעזור במעבר למצב רגוע.

כלים למתבגרים

• תכנון מראש: עזרו למתבגרים.ות לחשוב על סיטואציות מאתגרות מראש (למשל, לחץ חברתי) ולתכנן את התגובה שלהם מראש.
• השהיית תגובה: עודדו אותם “לישון על זה” לפני שהם שולחים הודעה כועסת או מקבלים החלטה אימפולסיבית.
• שיח על פתרון בעיות: במקום לפתור להם את הבעיה, תוכלו לשאול אותם: “מה לדעתך יכול לעזור לך להרגיש רגוע יותר עכשיו?”

סימנים לקשיים בוויסות רגשי

אצל ילדים.ות שמתקשים בוויסות נראה תגובות מוגזמות ביחס לסיטואציה. הנה כמה סימנים נפוצים:

• התפרצויות זעם תכופות או קיצוניות
• קושי משמעותי במעבר בין פעילויות (למשל, כיבוי המסך)
• התנהגות אימפולסיבית שעלולה לסכן את הילד.ה או את סביבתו
• קושי להירגע גם זמן רב לאחר שהאירוע המכעיס הסתיים
• נטייה לוותר מהר מאוד כשנתקלים בקושי
• דפוסים חברתיים סוערים ולא יציבים עם בני גילם

מתי כדאי לפנות לעזרה מקצועית?

קשיים בוויסות רגשי והתפרצויות זעם הם חלק טבעי מההתפתחות של ילדים. עם זאת, יש מצבים שבהם עוצמת הקושי, התדירות שלו או ההשפעה שלו על חיי היומיום מצדיקים התייעצות עם איש או אשת מקצוע.

כדאי לשקול לפנות לעזרה במקרים הבאים:

כאשר יש חשש לבטיחות

• כאשר ההתנהגות של הילד.ה עלולה להיות מסוכנת לו או לאחרים, למשל נשיכות, בעיטות, פגיעה עצמית או הרס משמעותי של חפצים.
• כאשר הילד.ה מגיב באגרסיביות בצורה שמרגישה כאילו היא יוצאת משליטה.

כאשר הקושי משפיע על חיי המשפחה

• כאשר ההתנהגות של הילד מקשה על המשפחה לבצע פעילויות יומיומיות פשוטות, כמו יציאה לקניות, ביקור אצל חברים או אפילו ארוחה משותפת.
• כאשר אתם כהורים מרגישים מוצפים, חסרי אונים או נמצאים במתח מתמשך שמשפיע על הקשר עם הילד.ה או על חיי המשפחה.

כאשר יש פגיעה בתפקוד החברתי או הלימודי

• כאשר הילד או הילדה מתקשים ליצור או לשמור על חברים בגלל התגובות הרגשיות שלהם.
• כאשר צוות הגן או בית הספר מדווח שוב ושוב על התנהגות שמפריעה ללמידה או לשגרת הכיתה.

כאשר ההתפרצויות חזקות או ממושכות במיוחד

• כאשר התקפי הזעם נמשכים זמן רב מהרגיל, למשל יותר מחצי שעה באופן קבוע.
• כאשר הילד.ה מתקשה מאוד להירגע, גם כאשר אתם מנסים לעזור.
• כאשר נראה שהילד.ה חווה מצוקה רגשית עמוקה, עצב מתמשך או חרדה שאינם חולפים.

למי פונים ואיך זה יכול לעזור?

בדרך כלל הצעד הראשון הוא פנייה לרופא.ת ילדים או משפחה. הם יכולים לבדוק אם יש גורמים רפואיים ולכוון אתכם לאנשי מקצוע מתאימים, כמו פסיכולוג.ית ילדים, מרפא.ה בעיסוק המתמחה בוויסות חושי או לטיפול רגשי.

עזרה מקצועית יכולה לסייע בכמה דרכים:

• אבחון והבנה של הקושי – בירור האם מדובר בעיכוב התפתחותי, קושי בוויסות חושי, הפרעת קשב וריכוז (ADHD) או גורם רגשי אחר.
• כלים מעשיים להתמודדות –  בניית תוכנית מותאמת לילד.ה ולמשפחה שתעזור להתמודד עם המצבים המאתגרים.
• הדרכת הורים– מתן כלים ואסטרטגיות שיעזרו לכם להגיב למצבים קשים בצורה רגועה ויעילה יותר.

©  raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network