לימוד מיומנויות חדשות לילדים עם צרכים מיוחדים: שיטות פרקטיות

ילדים עם צרכים מיוחדים עשויים להתקשות ללמוד את המיומנויות הדרושות לחיי היומיום - למשל, עצמאות בתפקודי היום-יום ומיומנויות חברתיות. הנה כמה שיטות פרקטיות שיעזרו לכם ללמד את ילדכם מיומנויות חשובות.

לעזור לילדים עם צרכים מיוחדים לפתח מיומנויות

ילדים עם צרכים מיוחדים נוטים ללמוד לאט יותר כיצד לעשות דברים יומיומיים כמו להתלבש לבד ולצחצח שיניים. כמו כן, הם נוטים להתקשות ללמוד מיומנויות חברתיות כמו לחלוק או לחכות לתורם.

המאמר הבא סוקר שלוש שיטות פרקטיות ללימוד מיומנויות לילדכם.

  • מתן הוראות: ללמד באמצעות הסברים
  • מתן דוגמה: ללמד באמצעות הדגמה
  • צעד אחר צעד: חלוקה של הפעולה לתתי שלבים כדי ללמד מיומנויות מסובכות.

לימוד מיומנויות עשוי להיות מתסכל למדי ודורש זמן וסבלנות רבים. לכן, לפני שאתם מתחילים ללמד את ילדכם, כדאי לחשוב מה בעצם אתם מבקשים ממנו לעשות. לדוגמה, האם הוא מסוגל ללמוד את המיומנות מבחינה גופנית? האם יש לו מספיק קואורדינציה? האם הוא מבין מה אתם מבקשים ממנו לעשות?

התשובות לכל השאלות הללו יעזרו לכם להבין אם אתם יכולים ללמד אותו מיומנויות שונות, אילו מיומנויות ללמד, ואילו מהשיטות שמוצעות בהמשך יתאימו למצבכם. נסו לחשוב מהי המוטיבציה של ילדכם ללמוד את המיומנות שאתם מנסים ללמד אותו? כך תוכלו להבין כיצד לעודד את תהליך הלמידה.

השתדלו שלא לעבוד על יותר מדי מיומנויות בבת אחת, כיוון שילדכם עלול להתבלבל. נסו ללמד אותו מיומנות אחת עיקרית כל פעם, בשיטה שמתאימה למצבכם. אולי תופתעו לגלות שעוד מיומנויות מתפתחות בו בזמן לבדן.

מתן הוראות: ללמד באמצעות הסברים

בשיטה זו, אתם מלמדים את ילדכם לעשות משהו חדש באמצעות מתן הסברים על מה לעשות וכיצד לעשות זאת. עם זאת, מתן הוראות אינו תמיד הדרך הטובה ביותר ללמד ילדים כיצד לעשות דברים, וילדים עם צרכים מיוחדים עלולים להיתקל באתגר מיוחד. כלומר, ייתכן שלא כדאי לעשות תוכניות מיוחדות בזמן שאתם מלמדים באמצעות הסברים.

לפני שמתחילים

  • הכינו תוכנית פשוטה לתיאור המשימה שילדכם אמור ללמוד. אם היא כוללת כמה חלקים, פרקו את ההוראות לסדרה של צעדים קטנים ופשוטים.
  • הסבירו בדיוק מה אתם רוצים שילדכם יעשה. איזו התנהגות אתם מנסים להשיג? למשל, אל תגידו אמירות כלליות כמו “תתכונן לבית הספר”. במקום זה, אמרו “צחצח את השיניים ותתלבש”. התחילו בהוראה אחת או שתיים, ואז הוסיפו עוד צעדים.
  • אם ילדכם מתקשה להבין מילים, אפשר להיעזר בפוסטר או בתמונות שיסבירו מה אתם רוצים שיעשה.

בזמן הלימוד

  • תנו לילדכם הוראות רק כשתשומת הלב שלו נתונה לכם.
  • אם הוא יוצר קשר עין, עודדו אותו להביט בכם כשאתם מדברים.
  • השתמשו בשפה שהוא מבין ובמשפטים קצרים ופשוטים.
  • תנו לילדכם זמן רב להגיב (עד דקה), וכשהוא ממלא את ההוראה, תנו לו המון משוב חיובי. אמרו בדיוק מה עשה נכון.
  • השתמשו בזהירות בטון הדיבור שלכם. דעתו של ילדכם עלולה להיות מוסחת מהמסרים הרגשיים בקולכם – למשל, אם אתם מתוסכלים או מוטרדים – והוא עלול להתמקד באיתותים האלה במקום במה שאתם אומרים.

בסיום המשימה

  • תנו משוב חיובי לילדכם על עצם ההתנסות במשימה- ללא קשר אם הצליח בה או לא.
  • ציינו דבר אחד או שניים שעליו לעשות בצורה שונה בפעם הבאה.
  • ככל שילדכם לומד יותר, נסו לתת פחות הוראות ואפילו הפסיקו לתת הוראות לגמרי.
  • אם המשימה שתכננתם אינה מצליחה, המתינו כמה ימים ונסו שוב. אל תיכנסו לעימות או לריב עם ילדכם.

עשויות להיות סיבות רבות לכך שילד אינו ממלא הוראה. יכול להיות שהוא לא מבין. ייתכן שכשהוא לומד, התנהגותו אינה עקבית, אך הוא ישתפר ככל שיתרגל יותר. ואולי הוא פשוט לא רוצה לעשות את מה שביקשתם.

מתן דוגמה: ללמד באמצעות הדגמה

ילדים לומדים מה לעשות וכיצד לעשות זאת באמצעות התבוננות בנו. אנחנו מלמדים את ילדינו המון דברים כשאנו מראים להם מה לעשות. למשל, סביר יותר להניח ש”תראו” לילדכם ולא “תסבירו” לו כיצד לאסוף את הצעצועים, לשטוף את הכוס או להאכיל את הכלב.

אפשר להשתמש בהדגמה כדי ללמד אותו כיצד לתקשר עם אחרים – למשל, לבקש עזרה מהמורה, או להציג את עצמו לאדם אחר. זו דרך מצוינת ללמד מיומנויות שקשה להסביר במילים, כמו שפת גוף וטון דיבור.

הדגמה יכולה לעזור לילדים שמתקשרים ביצירת קשר עין – למשל, ילדים על הרצף האוטיסטי וילדים עם מוגבלויות חמורות כגון שיתוק מוחין ותסמונת איקס שביר. השימוש בהדגמה מאפשר לילדים אלה לצפות במעשים ובהתנהגות שלכם כשאתם מראים להם מה לעשות, במקום להתבונן בפנים שלכם כשאתם מדברים.

לפני שמתחילים

  • אל תתחילו עד שילדכם מתבונן בכם ושם לב אליכם.
  • כשהוא צופה בכם, בצעו את הפעולה באטיות, כדי שיוכל לראות בבירור מה אתם עושים.
  • אם הוא מתקשה לחקות את המעשים שלכם כשפניו אליכם, תנו לו לשבת לצידכם או לחקות אתכם בזמן שאתם צופים בו מאחור.

בזמן הלימוד

  • אם המשימה מורכבת, פרקו אותה לצעדים קטנים. התחילו בצעד הקל ביותר ותנו לילדכם הזדמנות לנסות בעצמו לפני שאתם ממשיכים לצעד הבא.
  • ציינו חלקים חשובים במעשיכם. למשל, “אתה רואה איך אני…”.
  • חשבו בקול רם. לדוגמה, “זה לא היה בדיוק נכון – נראה לי שאנסה את זה עוד פעם”.

בסיום המשימה

  • אפשרו לילדכם לתרגל לאחר שהתבונן בכם. חזרו על ההדגמה אם יש צורך.
  • תנו לו שבחים וחיזוקים.

לימוד מיומנויות חדשות לילדים עם צרכים מיוחדים עשוי להיות עבודה קשה מאוד, ואך טבעי שתהיו מתוסכלים לפעמים. עם זאת, חשוב שלא להדגים התנהגות שאינכם רוצים ללמד – למשל, לוותר כשקשה, או להרים את הקול כשכועסים.

צעד אחר צעד

חלק מהמשימות או הפעילויות הן מסובכות או כוללות סדרת פעולות. במקרה זה, יש לפרק את המשימה לצעדים קטנים יותר, וללמד את ילדכם צעד אחד בכל פעם.

לדוגמה, כך תוכלו לפרק לצעדים קטנים את משימת ההתלבשות:

  • להוציא את הבגדים מהארון.
  • ללבוש תחתונים.
  • לגרוב גרביים.
  • ללבוש חולצה.
  • ללבוש מכנסיים.
  • ללבוש סוודר.

אפשר לפרק כל אחד מהצעדים הללו לחלקים. למשל, כך תסבירו איך ללבוש סוודר:

  • להחזיק את הסוודר בצורה הנכונה.
  • להלביש את הסוודר על הראש.
  • להכניס זרוע אחת לשרוול.
  • להכניס את הזרוע השנייה לשרוול השני.
  • למשוך את הסוודר למטה, על הגוף.

הרעיון בבסיס הלימוד צעד אחר צעד הוא ללמד כל צעד בנפרד. לאחר שילדכם למד את הצעד הראשון, תוכלו ללמד את הצעד הבא, זה שאחריו וכן הלאה. אפשר להמשיך כך עד שילדכם יוכל לבצע את כל המשימה לבדו. השתמשו במתן הוראות ובהדגמה כדי לעזור לילדכם ללמוד כל צעד.

הכוונה באמצעות סימנים גופניים ומילוליים

ייתכן שתצטרכו להשתמש בסימנים גופניים ומילוליים – לדוגמה, להניח את ידיכם על ידיו של הילד ולהנחות את תנועותיו. כשיתחיל להבין מה לעשות, תוכלו להפסיק לעזור לו בהדרגה, אך המשיכו להגיד לו מה עליו לעשות. לאחר מכן, פשוט הצביעו או השתמשו בסימן גופני לפי הצורך.

ברגע שילדכם לומד את המיומנות החדשה, הפסיקו בהדרגה לתת לו סימנים מילוליים וגופניים.

ללמד מהסוף להתחלה

לעיתים קרובות, כדאי ללמד משימה מורכבת כגון התלבשות דווקא מהצעד האחרון ולא הראשון – מהסוף להתחלה.

כך, למשל, אם נרצה ללמד את הילד כיצד ללבוש סוודר מהסוף להתחלה, נעזור לו להכניס את ראשו ואת זרועותיו פנימה, ואז נבקש ממנו לעשות את הצעד האחרון בעצמו – כלומר, למשוך את הסוודר למטה, על הגוף.

ברגע שלמד כיצד למשוך את הסוודר למטה, נעודד אותו להכניס את זרועותיו בעצמו, ואז למשוך את הסוודר. אפשר להמשיך כך עד שיצליח בכל צעד וצעד של המשימה, ויעשה אותה לבדו.

© raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network.