להיות הורים עם מוגבלות גופנית

נכון לשנת 2013, כחמישית מכלל האוכלוסייה בישראל מתמודדת עם מוגבלות גופנית. ההורים שבהם עלולים להתקשות בהתמודדות לא רק בגלל המוגבלות, אלא גם בגלל היעדר שירותי תמיכה מתאימים. המאמר סוקר את האתגרים בהורות עם מוגבלות.

האתגרים בהורות עם מוגבלות גופנית

הורים עם מוגבלות נתקלים עדיין במידה גבוהה למדי של דעות קדומות. יש אנשים שמאמינים שאנשים עם מוגבלויות אינם יכולים להיות הורים טובים, או שילדיהם גדלים בסביבה משפחתית לא מספקת.

במשך שנים רבות, אמונות אלה מנעו מאנשים עם מוגבלויות גישה לשירותי רווחה ותמיכה, כיוון שחששו שילדיהם יילקחו מהם, או שיכולתם להיות הורים טובים תוטל בספק. אולם אין כל ראיות שתומכות בתפיסה שמוגבלות גופנית מובילה ליכולת הורית נמוכה יותר.

למעשה, מחקרים הצביעו על כך שברוב המקרים, ילדים להורים עם מוגבלויות יכולים לפתח מיומנויות ואיכויות שאינן קיימות אצל ילדים אחרים. מיומנויות אלה עשויות להגיע מפיתוח הבנה עמוקה יותר של מושג הקושי והמצוקה, מהלמידה לתת וליהנות ממתן עזרה במטלות המשפחתיות, וממתן כבוד והבנה לאחריות.

בגלל המוגבלויות והאופן שבו המשפחה מסתגלת אליהן, הורים עם מוגבלות אפילו נוטים לגדל ילדים בעלי הבנה טובה יותר של החיים והדאגה לאחרים מאשר ילדים רבים אחרים בגילם.

חסרונות חברתיים

בעבר, אנשים האמינו שהמוגבלות מקשה על האדם להסתדר בחברה – שקשה יותר לרכוש השכלה, למצוא עבודה או להקים משפחה. לפי התפיסה הנגדית, החברה היא זו שאינה מצליחה לעמוד בצרכיהם של אנשים עם מוגבלויות – ובהם, התשוקה והזכות להקים משפחה.

החברה מכשילה אנשים עם מוגבלויות כיוון שאינה מספקת להם את השירותים והמתקנים המתאימים להם בקהילה, שיסייעו להם להשיג את מטרתם.

היעדר השירותים מקשה מאוד על התמודדותם של הורים עם מוגבלות. בדרך כלל, הורים אלה צריכים להתמודד עם קשיים מוגזמים בגלל הסיבות הבאות:

  • מחסור בהפוגות או בעזרה בבית, והיעדר שירותי תמיכה בתוך הקהילה שיסייעו בצורכי היומיום שלהם.
  • האנשים שעובדים במגזר הטיפולי אינם מבינים את הצרכים של הורים עם מוגבלות.
  • מערכות יחסים בתוך המשפחה נקטעות אם הילדים מטופלים על ידי אחרים כאשר הוריהם מאושפזים, חולים או מתקשים.

בעיות נלוות

אנשים רבים עם מוגבלות בינונית או חמורה מתקשים להישאר בעבודתם או פשוט לצלוח את הפעילויות היומיומיות, דבר שמקשה עוד יותר על היותם הורים. שיעורים גבוהים של אי העסקה, עוני ובידוד חברתי – ולא בהכרח המוגבלות עצמה – מובילים לקושי לגדל ילדים. מתחים אלה עלולים ליצור מתח נוסף בין ההורים.

הורים על מוגבלויות חשים לעיתים אשמה או בושה בכך שהם אינם יכולים לעשות עם ילדיהם דברים שהורים אחרים עושים. חשוב מאוד לתת מקום לרגשות אלו ולזכור תמיד שישנן אפשרויות נוספות או אחרות.

טיפול ומשמעת

חלק מהאתגרים שעמם מתמודדים ההורים בגידול ילדים מעשי קשור ליכולותיהם הגופניות.

אם ההורים מוגבלים בתנועה בפלג הגוף העליון, הם עשויים להתקשות להחזיק את הילד ללא עזרה או לבצע מטלות טיפוליות באופן כללי, למשל האכלה וניקיון. אם הם נעזרים בכיסא גלגלים, הם עלולים להתקשות לרדוף אחרי פעוטות או להרגיע התקפי זעם בעת הצורך. יש הורים שרמות האנרגיה שלהם מושפעות מכך, מה שהופך את המלאכה המתישה גם כך של גידול הילדים למעייפת אף יותר.

כדי לפצות על כך, הורים רבים עם מוגבלות גופנית מסתמכים יותר על תקשורת מילולית. תקשורת והוראה מילוליות יכולות להתחיל כבר בגיל צעיר מאוד. הילדים מבינים שביכולתם ללמוד כיצד להרגיש בטוחים, אם יקשיבו להוריהם ויעשו כדבריהם. כשהילדים גדלים, כלי המשמעת העיקריים הם נימוקים והסברים.

ילדים בתפקיד הטיפולי

יש אנשים שחוששים שהילדים לוקחים על עצמם אחריות רבה מדי בטיפול הגופני בהוריהם. במשך זמן רב שיערו כי טיפול זה משפיע לרעה על גידול הילד, כיוון שהוא עלול למנוע ממנו את חוויות הילדות הרגילות.

עם זאת, מחקרים רבים מראים כי ילדים להורים עם מוגבלות אינם מקופחים מכך שהם דואגים להוריהם. למעשה, הטענה היא כי הם לומדים על אחריות, טיפול ותרומה לאחר, חווים תחושת ערך רבה מהעזרה שהם מגישים ולכן מפתחים הערכה עצמית טובה. כשלילדים יש אחריות רבה מדי, הדבר מתרחש בדרך כלל כיוון שהמשפחה אינה מקבלת תמיכה מספקת מהשירותים הקהילתיים.

©  raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network