דאגה לעצמי (self care) – משמעה פעולות שאנחנו, ההורים, עושים למען עצמנו, והן מאפיין חשוב של הורות בריאה וחיובית. הצלחות קטנות הן דרך פשוטה ומעשית לתרגל טיפול עצמי, להקדיש זמן לעצמנו, ולמלא מצברים.
דאגה לעצמי זה לא אגואיזם
לכולנו יש מאגרים מוגבלים של כוחות ופניות רגשית. אפשר לדמיין את זה כמו סוללה מוטענת, שמתרוקנת לאיטה נוכח הצורך לטפל באנשים שסביבנו (ילדים, בני זוג, בני משפחה וחברים) ונוכח דברים שפוגעים בנו, מטרידים או מכעיסים אותנו.
מנגד, יש את הדברים בחיינו שעוזרים לסוללה להתמלא – רגע של נחת וקירבה, הצלחה במשימה, סיפוק ועוד. חשוב שאנחנו, כהורים, נמצא את הדרכים להתמלא –לטפל בעצמנו. כדאי לחשוב על דברים קטנים שעושים לנו טוב. לשתות כוס קפה חם עד הסוף בלי הפרעות, אמבטיה עם קצף, הליכה בפארק, שיחה עם חברה, משחק כדורגל, מוזיקה טובה, סרט או פרק בסדרה אהובה. ההתמדה בעשייתם של הדברים הקטנים האלה היא לא ביטוי של אגואיזם. להיפך, הם אלה שיאפשרו לנו לעשות את עבודתנו כהורים בצורה טובה.
הצלחות קטנות – מה זה, ולמה זה חשוב?
בעומס של היומיום, ההנאות הקטנות והטיפול העצמי נדחקים לתחתית הרשימה ומתבטלים. יש גם מסר מהסביבה שמצפה מההורים להיות נוכחים, קשובים, ומעורבים כל העת, מה שעלול ליצור הרבה ביקורת עצמית ורגשי אשם ולהציב מחסום נוסף בדרך לטיפול עצמי.
“הצלחות קטנות” זהו כלי שנועד לעזור לנו, ההורים, לעזור לעצמנו. אלו הן הפעולות הקטנות שאנחנו עושים עבור עצמנו, תוך תשומת לב ותכנון מדוקדק- כדי לוודא שהן אכן יקרו.
הצלחות קטנות – איך עושים את זה?
לבחור את המטרה
קודם כל, עורכים רשימה קצרה של אותם הדברים שעושים לנו טוב. חשוב להדגיש שאלו דברים שאנחנו יכולים לעשות בעצמנו, ולא תלויים באחרים, כדי להרגיש טוב.
לאחר מכן, בוחרים פעולה אחת פשוטה וריאלית אותה ניישם במהלך הימים הקרובים ולהגדיר אותה היטב: מה נעשה ומתי? כמו כן, עושים תכנית קטנה עם הצעדים הנדרשים לביצוע.
זכרו- ההצלחה הקטנה צריכה להיות קטנה, ותלויה רק בכם.
- “לעשות יותר ספורט” – היא הגדרה לא ספציפית, ולכן לא מתאימה כ”הצלחה קטנה”. לעומת זאת- הליכה של 20 דקות ביום שני בשמונה וחצי בערב –מתאימה מאוד!
- או למשל- “לדאוג לכך שהילד שלי יישן כל הלילה” – לא בטוח שזה אפשרי, וזה בוודאי לא תלוי רק בנו. לעומת זאת, “לנוח במיטה חצי שעה במהלך היום”- אולי יותר סביר ובר ביצוע.
- “לקבל זר פרחים או מחמאה מבן הזוג” – לא תלוי בך. ל”ראות פרק בסדרה אהובה ביחד”- בהחלט!
- “לצאת יותר עם חברות” – לא ספציפי. “לשתות קפה עם חברה בשישי בבוקר” – יופי!
להכין תכנית יישום
גם אם זה מרגיש קטנוני- חשוב לכתוב תכנית. כדי להצליח, צריך לתכנן ולחשוב על כל הפרטים. התוכנית יכולה לכלול צעדים פשוטים כמו לשים תזכורת ביומן או פתק על המקרר, לברר פרטים, לקנות משהו אם צריך, לבקש עזרה.
מאוד עוזר לשתף מישהו בתוכנית – בן זוג, חברה, הורה. עצם ההצהרה על התכנית מגבירה את המחויבות אליה ומסייעת בגיוס עזרה. ומעבר לכך- זה גם פשוט יותר כיף לעשות את זה ביחד.
אחרי שסיימנו לתכנן
נבדוק:
- האם יש לי את כל מה שצריך כדי להצליח ? האם זה ריאליסטי?
- האם לקחתי בחשבון מה יכול למנוע ממני להצליח?
- האם שיתפתי מישהו?
- האם אני ממש רוצה שזה יקרה?
- איך אחגוג את ההצלחה שלי?
הצלחת! מה עכשיו?
אחרי שנחגוג את ההצלחה הקטנה, ננסה להכניס אותה לשגרה שלנו. כך, נוכל לתרגל מיומנויות של טיפול עצמי וגם מיומנויות של הצבת יעדים, תכנון תוכנית פעולה, יישום וחגיגה של הצלחה.
להיות הורה זה קשה. לפעמים, כל מה שצריך זה רקע אחר מחויך של נחת. זה בידיים שלנו!
- בניית אתרים