לגדל ילדים מאומצים

לפי נתוני משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, החל משנת 1955 ועד 2012 עברו תהליך אימוץ כ-15,300 ילדים. המאמר הבא מביא את האתגרים העומדים בפני הורים מאמצים בישראל.

קצת נתונים

  • מספר האימוצים משתנה במהלך השנים, ונחלק בין ילדים מאומצים מישראל וילדים המאומצים באימוץ בין-ארצי.
  • 84% מהילדים שאומצו באימוץ בין ארצי בשנת 2011 הובאו מרוסיה, ו-16% מאוקראינה.
  • לפי מדיניות השירות למען הילד, ילדים שנמסרים לאימוץ בישראל נחלקים לשתי קבוצות לפי גילם ומצבם: ילדים עד גיל שנתיים ללא צרכים מיוחדים, וילדים עם צרכים מיוחדים, לרוב מעל גיל שנתיים.
  • ילדים עד גיל שנתיים נמסרים לזוגות חשוכי ילדים או להורים לילד מאומץ אחד.

האתגרים בגידול ילדים מאומצים

כל ההורים נתקלים באתגרים שונים בעת גידול הילדים, והבעיות של הורים מאמצים דומות בדרך כלל לאלה של הורים ביולוגים. עם זאת, ישנם כמה אתגרים נוספים שייחודיים לאימוץ.

להחליט לאמץ

אנו מצפים מעצמנו להביא ילדים לעולם בדרך ביולוגית, וחווים אובדן גדול אם הדבר אינו אפשרי. חוקרים ואנשי מקצוע העובדים בתחום זה הגיעו למסקנה כי האימוץ פועל בצורה הטובה ביותר כאשר ההורים המאמצים מתמודדים בפתיחות עם האבל שקשור לאי הפוריות, ומסתגלים או מקבלים את מצבם, גם אם העצב הכרוך באי הפוריות לעולם לא ייעלם לגמרי.

נראה שקל יותר להורים להיקשר לילדם המאומץ – וגם להתמודד עם הסקרנות הטבעית של הילד בנוגע למוצאו, כשיגדל – אם הרצון להיות הורה נהיה חשוב יותר מהאופן שבו הפכו להורים.

תהליך האימוץ

תהליך האבחון לקראת אימוץ עשוי להיות מלחיץ מאוד. קבלת הערכה למידת ההתאמה לאימוץ כוללת חקירות ובדיקות אינטנסיביות מצד השירות למען הילד, ולפעמים גם זמן ההמתנה הממושך. התהליך עלול לגרום להורים לחוש חרדים או לפגוע בהערכה העצמית שלהם. חלק מההורים עשויים לחוש שישנה סטיגמה הקשורה לאימוץ – שמדובר ב”אפשרות הפחות טובה”. אחרים מרגישים שישנם פחות הורים מאמצים המשמשים כמודל לחיקוי לעומת הורים ביולוגים.

לדבר על האימוץ עם הילד

אחד הנושאים הגדולים ביותר שעמם מתמודדים הורים מאמצים הוא ניהול שיחה על האימוץ עם ילדם. ההורים עשויים לתהות מתי כדאי להתחיל לדבר על כך ומה להגיד, וכיצד יתמודד ילדם עם המידע. כשהילדים נכנסים לבית הספר ומשתפרים בהבנת דברים שונים, סביר להניח שיתחילו לפתח סקרנות בנוגע למורשת הביולוגית שלהם.

נסו להקדיש זמן לתכנן שיחה כזו מראש ולדאוג למקום שקט ופרטי לקיומה. חשבו כיצד תרצו להציג את הנושא וכיצד תענו על שאלות שיעלו במהלך השיחה. התאימו את הפרטים לגילו של ילדכם ויכולת הבנתו.

בגיל 18 יוכלו הילדים לקבל גישה לתיקי האימוץ ולמידע על הוריהם הביולוגים. ילדכם לא יזדקק לקבלת רשות מצדכם כדי לפתוח את תיק האימוץ שלו.

ליצור חיבור עם הילדים

מחקרים מראים כי ישנו הבדל קטן באיכות ההתקשרות בין ילדים מאומצים לבין ילדים ביולוגים. יוצאי הדופן הם המקרים שבהם ההורים מתקשים לקבל את הילדים כשלהם, ומרגישים שאין להם מספיק תמיכה בתהליך.

לעמוד באתגרי האימוץ

בדומה לכל מצבי ההורות השונים, הצדדים החיוביים באימוץ עוזרים לרכך את הצדדים השליליים.לעיתים קרובות, הורים מאמצים הם מבוגרים יותר. כתוצאה מכך, הם נוטים להיות אמידים יותר ולספוג את ההבדלים בינם לבין בני זוגם בצורה נוחה יותר מאשר זוגות צעירים – כלומר, ישנם פחות עימותים משפחתיים. אם ההורים חוו קושי לקבל ילד, הם עשויים לחוש תחושת סיפוק מועצמת בעקבות זאת.

אם ילדכם אומץ באימוץ בין ארצי, מומלץ שמשפחתכם תכיר את התרבות שממנה בא. אם אתם גרים בעיר גדולה, חפשו ארגונים תרבותיים מארץ מולדתו. תוכלו לבקר במולדתו כשיגדל דיו ויוכל להעריך את הטיול. כמו כן, כדאי ליצור קשר עם הורים מאמצים נוספים שאימצו ילדים מאותה מדינה, כדי שילדכם יוכל ליהנות מרשת תמיכה במהלך חייו.

טיפים להורים שמתמודדים עם אימוץ

  • אך טבעי שילדים מרגישים כל מיני רגשות כשהם מגלים שהם מאומצים. לעיתים קרובות, הרגשות הללו קשורים להשלמה עם אובדן משפחתם הביולוגית.
  • הבינו והדריכו את ילדכם במהלך התהליך, כדי למנוע התפתחות בעיות רגשיות לטווח ארוך שקשורות לאימוץ.
  • דברו איתו על האימוץ והקשיבו לדבריו.
  • ספרו לו באופן חיובי על המורשת הביולוגית שלו.
  • כבדו את סקרנותו.
  • כבדו את ההבדלים בין הסביבה הנוכחית של ילדכם לבין מקורותיו הביולוגיים. עזרו לו להבין ולהכיר את עצמו, הן כילד שלכם והן כחלק מתרבות המקור.

ארגוני תמיכה באימוץ

ארגונים אלה מספקים עצה, מידע, ייעוץ ותמיכה נוספת בהורים מאמצים ובילדים מאומצים.

  • עמותת “משפחתא” היא הגוף המייצג של קהילת האימוץ בישראל מול רשויות הרווחה. העמותה מפעילה קבוצות תמיכה למשפחות ולילדים מאומצים.
  • עמותת “ניצני תקווה” פועלת להעלאת המודעות לנושא האימוץ במגזר הערבי, תומכת ומעודדת את המשפחות המאמצות וילדיהן.
  • תלם, תחנות הקיבוצים לטיפול בילד ובמשפחה, מסייעות במתן טיפול פרטני, משפחתי וקבוצתי  למשפחות מאמצות ולילדים המאומצים. התחנות פועלות בתשעה מרכזים ברחבי הארץ.
  • פסיפס: עמותה הפועלת על מנת לשפר ולקדם את איכות חייהם של ילדים מאומצים, הורים מאמצים ומשפחותיהם, תוך מתן מענה כולל למשפחות מאמצות בשלבי הטרום והפוסט אימוץ.

 

©  raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network