התעלמות שיטתית

עקרונות הבסיס

התעלמות שיטתית היא מניעה מכוונת של תשומת הלב מילד, כאשר הוא מתנהג באופן בלתי ראוי. משמעות הדבר היא שבזמן שהוא מתנהג באותו אופן, לא מביטים בו ולא מדברים אליו. השיטה מבוססת על העובדה שקבלת תשומת לב מאדם אחר היא גורם מניע רב ערך בהתנהגות האנושית. בגלל הצורך המובנה שלנו, כבני אדם, במגע ובקשר חברתי, התנהגות שמושכת תשומת לב צפויה להופיע יותר בעתיד.

קבלת תשומת לב מההורה היא פרס יקר במיוחד לילדים, בגלל ההתקשרות החזקה שקיימת בין הורים וילדים. תשומת לב הורית חזקה כל כך עד שלפעמים, כמעט אין זה משנה באיזה סוג של תשומת לב מדובר. מנקודת מבטו של הילד, תשומת לב שלילית עדיפה על אי קבלת תשומת לב בכלל. תשומת לב, גם אם היא שלילית, נחווית בעיני ילדים מסוימים כתשומת לב גם היא, ועל כן מתגמלת באיזשהו אופן, גם אם היא לא רצויה.
תגמלו את ילדכם בתשומת לב רבה כשהוא מתנהג היטב, אך אל תשימו לב אליו כשהוא מתנהג באופן בלתי ראוי. מתן תשומת לב  ומניעת תשומת הלב נקודתית בזמנים מתאימים באופן שיטתי יכולים לעצב את התנהגותו של ילדכם.

מדוע להשתמש בהתעלמות שיטתית?

כל יום, כל היום, ילדכם לומד כיצד למשוך את תשומת לבכם. לכן, עדיף כבר להשתמש בתשומת הלב כדי לעזור לילדכם לפתח התנהגות ראויה – התנהגות שאתם מאמינים שחשוב שילמד, ומתאימה לערכי המשפחה. זה לא עולה כסף, ודורש מאמץ קטן יחסית מצדכם. עם זאת, התכוננו – התנהגות שזוכה להתעלמות בדרך כלל מחמירה לפני שהיא משתפרת. זכרו זאת כשאתם מחליטים אם להשתמש בהתעלמות שיטתית ככלי התנהגותי.

ממה ניתן להתעלם?

התקפי זעם, רקיעות חוזרות ברגליים, השמעת קולות טיפשיים, עשיית פרצופים, התבכיינות , ויכוחים- כל אלה הן התנהגויות שיש להתעלם מהן. בחירת ההתנהגויות שמהן תבחרו להתעלם תלויה מאוד בהתנהגות עצמה (האם זו בעיה קלה או חמורה יותר) ובמידת הסיבולת שלכם לתסכול. אף על פי כן, התעלמות שיטתית היא כלי מצוין לארגז הכלים של ההורות.

לפני שמתחילים להשתמש בהתעלמות שיטתית

התעלמות אינה תמיד האפשרות הטובה ביותר לטיפול בהתנהגות שאתם מעוניינים לעצור. לפני שאתם מחליטים אם להתעלם מהתנהגות מסוימת, שאלו את עצמכם:

• האם ההתנהגות הזו זוכה לתשומת לבכם? לפני שאתם מתחילים, ודאו שההתנהגות אכן זוכה לתשומת לבכם. אם היא זוכה לתשומת הלב של מישהו אחר – לדוגמה, אחד האחים או החברים – ההתעלמות שלכם לא תשנה דבר.
• האם עליכם להתעלם מההתנהגות? יש התנהגויות שיזכו לתשומת לבכם, אך ייתכן שלא תוכלו או לא תרצו להתעלם מהן. אי אפשר להתעלם מהתנהגות שמסכנת את ילדכם או פוגעת באחרים או ברכוש (למשל, נשיכות, מכות, משיכת וילונות, זריקת חפצים ועוד). לפעמים ההתנהגות הבלתי רצויה מפריעה מדי או רועשת מדי מכדי להתעלם ממנה.
• האם תוכלו להתעלם מההתנהגות אם היא מחמירה? נאמר שהתחלתם להתעלם מהתנהגות מסוימת, אך הנחישות שלכם מתערערת ואתם מתחילים לשים לב להתנהגות הזו כשהיא מחמירה. במקרה כזה, אתם מסתכנים בתגמול לא מכוון של ההתנהגות החמורה יותר, ומגבירים את הסיכוי שההתנהגות החמורה יותר תתרחש שוב. אם אתם מרגישים שלא תוכלו להתעלם מההתנהגות החמורה יותר, עדיף שלא לנסות את השיטה מלכתחילה.
• האם תוכלו להתעלם מההתנהגות בכל מקום שהיא מתרחשת? אם אתם מתעלמים מההתנהגות הבלתי רצויה במקום אחד אך לא במקום אחר, היא תתרחש יותר במקום שבו אינכם מתעלמים ממנה.
• האם תוכלו להתעלם מההתנהגות בכל פעם שהיא מתרחשת? זהו עניין קריטי. אם אתם מתעלמים לפעמים ולא כל הזמן, אתם מסתכנים ביצירת התנהגות שאפילו קשה יותר לשנות. כשהתגמול הוא רב ערך ובלתי צפוי, בני האדם נוטים לנסות להשיג אותו במאמץ ובעקביות רבים יותר. אם תתגמלו לפעמים את התנהגותו של ילדכם, אתם עלולים לחזק את ההתנהגות הבלתי רצויה אף יותר מאשר אם תתגמלו את ההתנהגות בכל פעם שהיא מתרחשת.
• האם אנשים אחרים יתעלמו מההתנהגות? אם הצלחתם להתעלם מההתנהגות, אך בן או בת הזוג שלכם, חבר או קרוב משפחה מגיע פתאום ומזכה אותה בתשומת לב, כל העבודה הטובה שהשקעתם תרד לטמיון. ודאו שכל בני הבית מסכימים בנוגע להתנהגות הבלתי רצויה שממנה יש להתעלם. יהיו מקרים שבהם אנשים אחרים יתקשו להבין את השימוש בהתעלמות השיטתית ולא יצליחו לעשות זאת. בסביבה כזו, עדיף שלא להשתמש בשיטה.

כיצד להשתמש בהתעלמות שיטתית

הנה כמה רעיונות לשימוש מוצלח בהתעלמות שיטתית.

• כשאתם מתעלמים מילדכם, חשוב להתעלם לגמרי. אל תביטו בו או תגידו לו משהו כל עוד הוא ממשיך להתנהג בהתנהגות הבלתי רצויה. מבטים חטופים, חיוכים ואפילו הזעפת הפנים – כל אלה עשויים להיות דווקא מתגמלים. אם אתם אומרים לו, “אני מתעלם ממך!”, אתם לא מתעלמים. אם המצב בטוח ואפשר לעשות זאת, התרחקו מעט מילדכם כשהוא מתנהג באופן לא ראוי.
• התחילו להתעלם ממנו מיד כשהוא מתחיל להתנהג כך. הפסיקו להתעלם מיד כשהתנהגותו משתפרת לזמן מה.
• אם קשה לכם להתעלם, תכננו כמה דברים שיסיחו את דעתכם או העסיקו את עצמכם בינתיים. תוכלו לעשות כמה תרגילים פשוטים כדי לשמור על שליטה ולהישאר רגועים.
• באופן שיטתי, תנו תשומת לב להתנהגות הרצויה במקום להתנהגות שממנה אתם מתעלמים. כך תהפכו את ההתעלמות השיטתית ליעילה אף יותר.

האם עליי להגיד לילדי שאני עומד להתעלם מהתנהגותו?

כשאתם מתעלמים מהתנהגותו של ילדכם, אתם שולחים לו מסר שלא תגיבו כל עוד הוא ממשיך להתנהג כך. לדוגמה, “אם אתה ממשיך לדבר ככה, אני לא עונה לך יותר”. תשובה כזו תתאים בחלק מהנסיבות.

אפשר לבחור שלא לומר דבר, למשל אם ההתנהגות הבלתי רצויה היא קלה ולא חמורה. אפשרות נוספת היא להסביר פעם אחת לילדכם שאינכם עומדים להגיב כשיתנהג בצורה הבלתי רצויה. לאחר מכן, התעלמו מהתנהגות זו בכל פעם שהיא מתרחשת, בלי להגיד דבר נוסף. תצטרכו להחליט אם שווה לכם להגיד לילדכם מאיזו התנהגות אתם מתעלמים (כדי שיבין), אף שאתם מסתכנים בכך שתשומת הלב תתקבל כגמול.

מה קורה כשמתעלמים מהתנהגות?

התנהגות שזוכה להתעלמות בדרך כלל מחמירה לפני שהיא משתפרת. שימו לב לדוגמה הבאה. למישהו יש טלוויזיה פגומה. הוא דופק על הקופסה והתמונה משתפרת. כמה דקות אחר כך, התמונה מרצדת ונעלמת שוב. הוא דופק שוב על הקופסה, אך הפעם, התמונה אינה חוזרת. מה יעשה? הוא דופק שוב, ושוב, אולי אפילו בדפיקות חזקות ועקביות יותר, עד שבסופו של דבר הוא מפסיק, כשברור שהטלוויזיה לא תחזור לעבוד.

אנו נוטים להיצמד להתנהגות שהצליחה בעבר, ומתמידים לזמן רב יותר עד שאנו מוותרים ומחפשים דרך אחרת לטפל במצב. בדומה להתנהגותו של אותו אדם כלפי הטלוויזיה, התנהגותו של ילד שהתבססה היטב נוטה להפוך לתכופה ולאינטנסיבית יותר כאשר התגמול נלקח ממנה. התקפי הזעם יהפכו לרועשים וארוכים יותר, והיללות או ההתבכיינות יהיו עקביות יותר, אם תשומת הלב שפעם תגמלה את ההתנהגויות האלה תיפסק במפתיע. השיפור יגיע לאחר מכן.

© raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network.