אך טבעי שאתם וילדכם לא תרגישו בנוח לדבר על דברים קשים כגון גירושים, מחלות, מוות, אימוץ, מין ואסונות.
מדוע כדאי לדבר על נושאים קשים
גירושים, מחלות, מוות, אימוץ, מין – כל אלה הם חלק מהחיים. כשאתם מדברים על נושאים קשים, אתם עוזרים לילדכם להתמודד עם קשיי החיים. כמו כן, אם ילדכם אינו מבין את העובדות בדרך שמתאימה לגילו, הוא עלול לדמיין דברים גרועים יותר מהאמת. אם אתם מעודדים תקשורת פתוחה בנוגע לנושאים קשים, ילדכם לומד שהוא תמיד יכול לדבר איתכם. הוא יבין שתהיו שם ותקשיבו לו אם משהו מדאיג אותו. אם ילדכם מקבל את המסר הזה כבר מגיל צעיר, יהיה לכם בסיס תקשורת איתן כשייכנס לשנות ההתבגרות.
הדיון בנושאים קשים עם ילדכם מאפשר לכם להסביר את הערכים והאמונות שלכם בנוגע לדברים שחשובים למשפחתכם, ועשוי להיות חשוב גם לרווחתו של הילד. לדוגמה, מחקרים מראים שילדים שיכלו לדבר על כך שהם מאומצים פיתחו הערכה עצמית טובה יותר ונתקלו בפחות קשיים מילדים שלא יכלו לדבר על כך. אחד ההסברים לכך הוא שההורים המאמצים הצליחו לדבר בפתיחות עם ילדיהם המאומצים על תהליך האימוץ, והילדים למדו לעשות זאת בעצמם.
לפני שמתחילים לדבר
ייתכן שאתם חושבים שאם תדברו על דברים כמו מין, מוות או גירושים, תעציבו את ילדכם. למעשה, סביר להניח שהוא ישמח לפרוק את מה שעל לבו. עם זאת, האופן שבו תטפלו בנושאים הקשים צריך להתאים לגילו של הילד ולשלב ההתפתחותי שלו.
לדוגמה, אם ילדכם פעוט או בגיל הגן, עדיף להמתין עד שיעלה את הנושאים הללו בעצמו. אך כדאי להיות מודעים למה שמתרחש בחייו. אם תהיו מודעים למה שהוא שומע או רואה במסגרת החינוכית, בטלוויזיה, באינטרנט או מאחיו הגדולים, תדעו טוב יותר אם משהו עלול להדאיג אותו.
אם ילדכם בבית הספר, ייתכן שישמע דברים קשים מחברים או בכיתה. תוכלו לבחור להעלות חלק מהנושאים הקשים לפני שהוא שואל עליהם, בעיקר אם יש שינוי כלשהו בהתנהגותו או שמשהו קרה בבית הספר – לדוגמה, מוות של חבר לכיתה.
ברגע שילדכם גדול מספיק להתעניין במדיה התקשורתית, הוא יתחיל לקרוא חדשות, להתעניין באירועים העכשוויים, ברכילות של מפורסמים ובדיונים שונים ומשונים ברשתות החברתיות.
גם אם אינכם מתעניינים בנושאים הללו כל כך, כדאי להכיר את הנושאים החמים בתקשורת. כך תדעו פחות או יותר מה ילדכם שומע, וכל מה שיבקש לדון בו לא ‘יתפוס’ אתכם בהפתעה. אם אתם מעלים חלק מהדברים בעצמכם, תוכלו להדריך אותו בנושאים המורכבים יותר.
נושאים בעייתיים עבורכם
ייתכן שישנם נושאים שתתקשו מאוד לדבר עליהם, אם בגלל הרקע שלכם, התרבות או הערכים הדתיים. זה בסדר. אם זה כך, כדאי לשקול לדבר עם בן או בת הזוג מדוע הנושאים הללו קשים לכם כל כך.
טיפים לניהול נכון של שיחות קשות
כדאי לחשוב על כמה מהנושאים הקשים לפני שילדכם שואל עליהם. כך תהיו מוכנים כשאחד מהם יעלה. הנה כמה רעיונות שיעזרו לכם לנהל את השיחות:
- אם משהו עצוב או מפחיד קרה במשפחתכם (מחלה, מוות, גירושים), ילדכם צריך לשמוע על כך מכם קודם. כך גם במקרה של אירועים שעשויים להשפיע עליו מאוד – לדוגמה, מלחמה, פיגועים או אסונות בעולם כגון רעידות אדמה או צונאמי. הקדישו לילדכם זמן כדי לדבר עם הנושאים הללו באופן הטוב ביותר בשבילו.
- כשאתם אלה שמעלים את הנושאים הקשים, אתם יכולים לבחור זמן שבו אתם וילדכם רגועים. כמו כן, תוכלו לבחור מקום פרטי, שבו אתם יודעים שילדכם מרגיש בנוח.
- הסבירו את העניין בפשטות והביאו בחשבון את גילו של הילד כשאתם מסבירים לו נושאים קשים כמו מוות. לדוגמה, לבן שנתיים אפשר להגיד, “סבתא מתה ולא נראה אותה יותר. אני עצוב מאוד”. לבן שבע תוכלו לתת קצת יותר מידע. למשל, “המשמעות של מוות היא שלא חיים יותר, כמו שפרחים מתים ולא ממשיכים לצמוח. או שכלב מת, וכבר לא אוכל או משחק. כל הדברים החיים מתים מתישהו”. במקרים של אובדן הורה, זמינות ונגישות ההורה השני וכן היכולת לדבר על ההורה שמת מהווים את התמיכה הנכונה לתהליך האבל של הילד.
- היו כנים ודברו עם ילדכם באופן מדויק ואמיתי ככל האפשר. לדוגמה, “כשאנשים מתגרשים, הם כבר לא גרים ביחד. זה לא אומר שהם לא אוהבים אותך יותר”.
- חזרו לנושא אחרי זמן מה. ילדכם צריך זמן לעכל. הבהירו לו שהוא יכול לשאול אתכם שאלות. כדאי להזכיר את הנושא שוב לאחר שבוע, אם לא עלה מצד הילד.
- הקשיבו. אחרי שפתחתם את השיחה, הקשיבו לילדכם באמת. צרו איתו קשר עין ורדו לגובה העיניים שלו. כדאי להדהד את רגשותיו ולחזור עליהם בפניו, כדי לבדוק אם הבין את מה שאמרתם. ילדים שונים מגיבים בצורות שונות. אין תגובה נכונה ולא נכונה. ייתכן שילדכם לא יגיב מיד, אלא ייקח לו זמן מה להגיב לדבריכם.
- הישארו רגועים. ילדכם צפוי לחקות את תגובתכם לנושאים עצובים או קשים, ולכן, כדאי להישאר רגועים. עם זאת, זה בסדר להפגין רגשות ולהראות אותם לילדכם.
אפשר להיעזר בספרים כדי לפתוח בשיחה עם ילדים בכל הגילאים. לקבלת רעיונות לספרים, דברו עם הספרן בספרייה המקומית או בספריית בית הספר, עם הגננת או עם המחנכת. כמו כן, תוכלו לחפש דוגמאות באינטרנט.
© raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network.