דיכאון טרום לידתי

רגשות במהלך ההיריון

אנשים רבים מצפים מנשים בהיריון להרגיש בצורה מסוימת, ונוטים להגיד דברים כמו “את בטח כל כך שמחה”, או “איזה יופי, כמה מרגש בשבילך”.

אבל ייתכן שאת חווה גם אי ודאות וחוסר ביטחון. יכול להיות שההיריון הגיע בתזמון שמאלץ אותך לדחות יעדים לטווח ארוך בקריירה, או שגורם לבעיות כלכליות. אם אינך בטוחה בנוגע לתפקידך החדש כהורה, אם את פוחדת בגלל ההיריון או מההתמודדות עם הצירים והלידה – כל הפחדים האלה מוסיפים לרגשות האשמה על כך שאינך מאושרת, כיוון שכולם מצפים ממך להיות שמחה כל כך. הרגשות הללו אינם יוצאי דופן, והם חלק מהשינויים הנפוצים ברגשות שקשורים להיריון.

אם את מרגישה אובדנית, מבולבלת ולא מצליחה להתמודד עם חיי היומיום, או אם את חווה התקפי חרדה, דברי מיד עם הרופא. תוכלי להתקשר לער”ן (עזרה ראשונה נפשית בטלפון) במספר 1201  הפועל 24 שעות ביממה, שבעה ימים בשבוע. פנייה לפסיכולוג או לפסיכיאטר אינם סימן לחולשה – זהו סימן לכך שאת נוקטת צעדים כדי לשמור על הבריאות והביטחון שלך ושל התינוק שלך.

רגשות ושינויי מצב רוח בשליש הראשון

שינויי מצב הרוח נוטים להתבטא בעיקר ב-12 השבועות הראשונים של ההיריון, לצד שינויים גופניים רבים כגון עייפות, בחילה, הקאות ורגישות בשדיים. הרגשות יהיו בלתי יציבים, ונשים רבות חוות מצב רוח ירוד. מצבי הרוח יכולים לנוע מאושר רב לייאוש עמוק. לעתים את עשויה לפרוץ בבכי בלי לדעת מדוע. בתחילת ההיריון, השינויים ברמות ההורמונים אסטרוגן ופרוגסטרון גורמים לשינויים התכופים במצב הרוח.

רגשות ושינויי מצב רוח בשליש השני

באופן כללי, השליש השני נוטה לעבור בצורה חלקה יותר. בחילות הבוקר עוברות בדרך כלל, והחשש מהפלה נוטה לשכוך. מהשבוע ה-20 להיריון לערך תתחילי להרגיש את תנועות התינוק. ההבנה הזו שהתינוק אמיתי יכולה להביא עמה התרגשות גדולה. לעיתים קרובות יש קפיצה ברמות האנרגיה ומצב הרוח בשליש השני אך לא תמיד.

רגשות ושינויי מצב רוח בשליש השלישי

השליש השלישי מביא עמו חרדות בנוגע ללידה עצמה, בעיקר אם חווית לידה קודמת קשה, או שזהו ילדך הראשון ואינך יודעת למה לצפות. במהלך השבועות האחרונים של ההיריון, החרדות והפחדים הללו עשויים להתגבר.

ייתכן שתהיי מודאגת מהפיכתך להורה ומהשינויים במערכות היחסים עם אנשים אחרים, ובהם בני המשפחה. יכול להיות שאת סובלת מחוסר שינה, או שקשה לך למצוא תנוחה נוחה. יש נשים שמרגישות בתקופה זו פגיעות במיוחד לנוכח דחייה, אובדן או עלבון.

תוכלי לדבר על הבריאות, אורח החיים והרווחה הגופנית והנפשית שלך במהלך התורים למעקב היריון. כדאי לדבר גם על החששות מהפיכתך לאימא, או על בעיות במערכת היחסים, כולל אלימות במשפחה.  למעשה, רוב נותני השירותים במהלך ההיריון ישאלו אותך בנוגע לאלימות במשפחה, כדי שתוכלי לקבל תמיכה בעת הצורך.

התסמינים של דיכאון טרום לידתי

כ-10% מהנשים ההרות חשות שקשה להן להתמודד עם רגשות כגון פחד, חרדה, דאגות ואומללות במהלך ההיריון. אם את חווה רגשות שליליים דומים לאלה שנמשכים יותר משבועיים, ומפריעים ליכולתך לתפקד בחיי היומיום ייתכן שמדובר בדיכאון טרום לידתי .לעיתים קרובות קל לפספס דיכאון טרום לידתי, כיוון שקשה לזהות אותו והוא מובן פחות מאשר דיכאון אחרי לידה.

ייתכן שאת חווה דיכאון טרום לידתי אם את:

• אינך יכולה להתרכז ומתקשה לזכור דברים
• מתקשה לקבל החלטות או לבצע מטלות יומיומיות
• חווה חרדה והתקפי חרדה
• חשה קהות רגשית
• עצבנית במיוחד
• חשה צורך להימנע מהמשפחה ומחברים
• סובלת מבעיות שינה
• עייפה במיוחד או ללא הרף
• חשה צורך לאכול כל הזמן או לא לאכול כלל
• יורדת או עולה במשקל מסיבות שאינן קשורות להיריון
• מאבדת עניין בקיום יחסי מין
• חשה ששום דבר כבר לא מהנה או כיפי
• מרגישה תחושות כישלון או אשמה
• עצובה באופן עקבי
• חושבת על מוות או התאבדות.

ההיריון עשוי להציף כמה רגשות עזים, עמוקים ובלתי צפויים עבור נשים וגברים. למעשה, גם גברים חווים דיכאון טרום לידתי.

גורמים תורמים לדיכאון טרום לידתי

ההורמונים שמופרשים במהלך ההיריון תורמים לעליות והירידות הרגשיות שחוות רוב הנשים ההרות. הנה כמה מהגורמים הנוספים שעשויים להוביל להתפתחות דיכאון טרום לידתי:

• היסטוריה משפחתית או אישית של דיכאון: אם במשפחתך היו מקרים של דיכאון, או אם התמודדת עם אפיזודות של דיכאון בעצמך, סביר יותר להניח שתחווי אותו גם במהלך ההיריון.
• הפסקת נטילת תרופות: אם את נוטלת תרופות לטיפול במצב נפשי שהתקיים קודם, ומפסיקה אותן בגלל ההיריון – ובעיקר אם ההפסקה פתאומית – עלולה להיות החמרה בתסמינים. כדאי תמיד להתייעץ עם איש מקצוע לפני שמחליטים להפסיק תרופה לפני או במהלך ההריון .
• קשיים במערכות יחסים: בעיות שעולות במערכת היחסים בינך לבן או בת הזוג, או פחד מהיעדר תמיכה כשייוולד התינוק, עלולים להשפיע מאוד על רווחתך הנפשית.
• אירועים מלחיצים: כל שינוי משמעותי בחיים, כגון מעבר דירה, גירושים, פיטורים או מוות במשפחה עלול לתרום לדיכאון.
• בעיות בהיריון: בדיקות רפואיות רבות במהלך ההיריון, בעיות או מחלה כגון בחילות חריפות או כאבים חמורים, עלולות ליצור משא רגשי.
• בעיות בפריון או אובדן היריון קודם: אם חווית קשיים בכניסה להיריון, או שהייתה לך הפלה או לידה שקטה בעבר, סביר להניח שאת חוששת לעתיד ההיריון.
• היריון לא מתוכנן או לא רצוי: תזמון ההיריון עלול לגרום ללחץ משמעותי אם לא תכננת אותו או אם אינך במערכת יחסים.
• היסטוריה אישית של התעללות: היריון עלול ליצור טריגר לזיכרונות כואבים אצל נשים שעברו התעללות רגשית, מינית, גופנית או מילולית.
• חוסר תמיכה חברתית: תחושת חוסר תמיכה אל מול אתגרי ההורות הקרבים, או בידוד חברתי, עלולים לתרום ליצירת דיכאון.
• קשיים כלכליים: בעיות כלכליות עשויות להגביר משמעותית את הלחץ שאת חשה במהלך ההיריון.

השפעות הדיכאון הטרום לידתי על התינוק

מחקרים רבים יותר ויותר מצביעים על כך שלחץ, חרדה או דיכאון במהלך ההיריון אינם אידיאליים לתינוק. נהוג לחשוב כי השינויים בקצב פעימות הלב של העובר ותגובותיו ללחץ נובעים מדיכאון טרום לידתי חמור שאינו מטופל, אך עדיין דרוש מחקר מעמיק יותר.

יש להביא בחשבון גם את רווחתו של העובר כשמקבלים החלטה בנוגע לטיפול בדיכאון טרום לידתי, כדי להימנע מהשפעות אלה.

מה אפשר לעשות

טיפול מוקדם בדיכאון ובחרדה הוא הדרך היעילה ביותר להחלמה. התמודדות אישית עם הרגשות האלה לזמן רב מדי עלולה להקשות עלייך להתגבר עליהם לקראת הלידה. הנה כמה דברים שתוכלי לעשות:

• אל תתאמצי יותר מדי. את לא חייבת להכין לתינוק חדר מיוחד, לנקות את הבית או לעבוד קשה ככל האפשר לפני שאת יוצאת לחופשת הלידה. פני לעצמך כמה רגעים מדי יום: קראי ספר, צפי בטלוויזיה או צאי להליכה. אם כבר יש לך ילדים, בקשי מבני המשפחה או מחברים להשגיח עליהם לזמן מה, כדי שתוכלי לצאת ולהתאוורר מעט.
• אכלי היטב והתעמלי. הטיפול בעצמך חשוב לא פחות מהטיפול בתינוק. קשה לאכול היטב או להתעמל כשאת מרגישה רע ולא נוח לך. נסי לאכול ארוחות קטנות במהלך היום, ולעשות התעמלות עדינה כמו הליכה או שחייה.
• במידת האפשר, שתפי את בן או בת הזוג. בני הזוג מסוגלים לזהות שינוי עוד לפני שאת מבינה או מכירה בכך שמשהו לא בסדר. סביר להניח שבן או בת הזוג מודאגים מההיריון ומהחיים העתידיים, וגם חוששים עבורך. כדאי לדבר איתם בפתיחות, כיוון שתזדקקי לתמיכתם. בני הזוג יכולים לספק תמיכה רק אם תחלקי את רגשותייך. עודדי את בן או בת הזוג לקרוא עוד על דיכאון טרום לידתי וכיצד לתמוך בך בדרך הטובה ביותר.
• דברי על הרגשות שלך. תני לחברים ולמשפחה הזדמנות לתמוך בך, וספרי להם על פחדייך ודאגותייך. ברגע שתתחילי לדבר, תופתעי לגלות לכמה אנשים יש או היו חוויות דומות. תוכלו לתכנן יחד כיצד יתמכו בך לאחר הלידה, למשל, להשתתף בהכנת הארוחות או בקניות.
• ספרי לאחות ליווי היריון ולרופא הנשים. ספרי לאנשי המקצוע שמטפלים בך במהלך ההיריון על המחשבות והרגשות שלך. הם יוכלו לעזור לך להבין מה קורה, לתת לך תמיכה או להפנות אותך לתמיכה נאותה, ולבדוק מה שלומך במהלך ההיריון.
• פני לטיפול. אם ניסית לעבד את המחשבות והרגשות שלך לבד ללא הצלחה, כדאי לפנות לקבלת טיפול. תצטרכי למצוא מישהו לסמוך עליו, שאיתו תרגישי בטוחה.
• דברי עם הרופא על קבלת תרופות נוגדות דיכאון. תרופות נוגדות דיכאון עשויות לסייע, בעיקר אם רווחתך האישית ורווחת התינוק נמצאות בסיכון. יכול להיות שתחששי ליטול תרופות במהלך ההיריון, אך ישנם נוגדי דיכאון שמותאמים ובטוחים לנשים בהיריון. שאלי את הרופא על האפשרויות שעומדות בפנייך.
• קראי על דיכאון אחרי לידה. התמודדות עם דיכאון טרום לידתי אינה מובילה בהכרח לדיכאון אחרי לידה, אך אם כן, חשוב שתדעי מה עלייך לחפש, ובעיקר אם רגשות כגון פחד, חרדה, חששות ואומללות ממשיכים גם לאחר לידת התינוק. שוב, ספרי לאחות ליווי היריון ולרופא הנשים כיצד את מרגישה, כדי שיוכלו לעזור לך לקבל את התמיכה הנדרשת.

מה יקרה אחרי הלידה?

דיכאון טרום לידתי אינו מוביל בהכרח לדיכאון אחרי לידה. כמחצית מהנשים שמתמודדות עם דיכאון חמור במהלך ההיריון מפתחות דיכאון אחרי לידה.

קבלת טיפול מפסיכולוג במהלך ההיריון יכולה להפחית משמעותית את הסיכויים לפיתוח דיכאון אחרי לידה. חשוב להכין רשת תמיכה – שתכלול, למשל, משפחה, חברים, רופא הנשים, פסיכולוג ואולי קבוצת תמיכה – במהלך ההיריון, כדי להקל על התקופה שאחרי הלידה.

©  raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network