כיצד לזהות בריונות

מהי בריונות?

על פני השטח, בריונות דומה להצקות, ורובנו יודעים איך זה מרגיש. אך לפעמים, הילדים מציקים לילדים אחרים שוב ושוב. ייתכן שהם מציקים כיוון שהם באמת רוצים לפגוע ברגשותיו של הילד האחר, או כדי לוודא שאותו ילד אינו משתתף במשחקים ובפעילויות. במקרה זה, ההצקות הופכות לבריונות.

דוגמאות נוספות לבריונות הן:

• להגיד דברים מרושעים או לקרוא בשמות
• להחריג ילדים מפעילויות או להפיץ עליהם שמועות זדוניות
• להכות או לדחוף ילדים או לקחת את החפצים שלהם.

בנים נוטים להיות גופניים יותר. בנות נוטות להשתמש בבריונות בדרכים עקיפות שקשה יותר לזהות. כשמדובר בהתנהגות בריונית, ילדכם עשוי להיות זה שמושפע ממנה, או זה שמתנהג בבריונות. קראו את המאמר מה לעשות כשילדכם מתנהג בבריונות כלפי אחרים.

לעולם אל תתנו לילדים לפתור את בעיות הבריונות בעצמם. הם עלולים להיפגע מכך מאוד. חשוב שהמבוגרים יפסיקו את מעשי הבריונות לפני שהם מתחילים לקרות שוב ושוב, או פוגעים בביטחון העצמי של הילד.

כיצד לזהות סימני בריונות

אין דרך אחת שמאפשרת לנו לזהות אם הילד סובל מבריונות. הדרך שבה הילד מגיב לכך תלויה בחומרת הבריונות, וכן באישיותו של הילד. מלבד הסימנים הגופניים הברורים של בריונות, צריך לחפש שינויים בהתנהגותו החברתית או הרגשית של ילדכם.

חפשו, למשל:

• סימנים פיזיים כגון חבלות, חתכים ושריטות, בגדים קרועים, קשיי שינה, הרטבה במיטה ובקשת כסף חוזרת ונשנית
• שינויים הקשורים לבית הספר או לגן, למשל, ילד שלא רוצה ללכת יותר, נשאר קרוב למורה או לגננת בזמן המשחק בחוץ, מתקשה לשאול או לענות על שאלות בכיתה, אינו משתתף בפעילויות, יושב לבדו, ואיכות שיעורי הבית שלו מידרדרת לפתע
• סימנים רגשיים כגון חרדה, עצבנות, לחץ, אומללות, דיכאון או בכי, נסיגה מהחברה, חשאיות, שינויים פתאומיים בהתנהגות, כעס המתפרץ במהירות או במפתיע ואומללות בסיום סוף השבוע, כאשר חוזרים לגן
• סימנים נוספים, כגון ילד שמדבר על כך שמציקים לו, רודפים אותו, לועגים לו ומשפילים אותו, מאיימים עליו, שולטים עליו, מגחכים או צוחקים עליו. ייתכן שילדכם מוחרג מהחברה בזמן ארוחת הצהריים ובהפסקה, מאבד קשר עם חברים לכיתה אחרי שעות הלימודים, או נבחר אחרון לקבוצות או במשחקי ספורט.

כיצד לדבר עם ילדכם על בריונות

אחד מכל חמישה ילדים שומר בסוד את עניין הבריונות מפני האנשים הקרובים אליו, ולכן, קשה לדעת בוודאות אם ילדכם סובל מכך. אם אתם חושדים שילדכם סובל מבריונות, נסו להשתמש במשפטי הפתיחה הבאים. דברו באופן רגוע וידידותי, ואל תפגיזו את הילד בשאלות. ילדים נוטים להיסגר כשהם מרגישים לא בנוח.

ילדים צעירים (בני 6-4)

• מה עשית היום בגן / בבית הספר?
• היה משהו שאהבת במיוחד? היה משהו שלא אהבת במיוחד?
• עם מי שיחקת?
• באילו משחקים שיחקת? נהנית מהם?
• היית רוצה לשחק במשהו אחר עם ילד אחר?
• אתה שמח ללכת לגן / לבית הספר מחר?

ילדים גדולים יותר (8-7 ויותר)

• מה עשית היום בהפסקת הצהריים?
• אחד הילדים רוצה להזמין אותך הביתה?
• אילו שיעורים בבית הספר אתה ממש אוהב, ואילו לא?
• יש מישהו בבית הספר שאתה לא אוהב? למה?
• אתה שמח ללכת לבית הספר מחר?

למידע נוסף, קראו את המאמר לדבר עם ילדכם על בית הספר.

כיצד לדבר על בריונות

אם ילדכם סובל מבריונות, אחת הדרכים הטובות להגן עליו היא לדבר על כך. הקשיבו לילדכם, עזרו לו להבין מה קורה, והראו לו שאתם דואגים לו ותטפלו בעניין.

• הקשיבו. שאלו אותו שאלות פשוטות, והקשיבו לתשובות. אמרו דברים כמו, “אז מה קרה אחר כך?” ו”מה עשית אז?”
• הישארו רגועים. זו הזדמנות טובה להראות לילדכם כיצד אתם פותרים בעיות. אם אתם מרגישים כעס או חרדה, המתינו עד שתירגעו לפני שתדונו בכך עם ילדכם או עם אנשים אחרים.
• סכמו את הבעיה. אפשר לומר דברים כמו, “אז ישבת לבד ואכלת את ארוחת הצהריים, ומיקי בא ולקח לך את קופסת האוכל וזרק אותה לצד השני של המגרש”.
• הסכימו שיש בעיה. לדוגמה, “נשמע שממש סבלת היום בהפסקת הצהריים”.
• הרגיעו את ילדכם. עזרו לו להבין שהרגשות שהוא חווה הם נורמליים. לדוגמה, “אין פלא שאתה עצוב בגלל זה”.
• שבחו את ילדכם. לדוגמה, “אני ממש גאה בך שסיפרת לי על זה”.
• הבהירו לילדכם שתעזרו לו. אמרו לו, למשל, “נשמע שהמצב לא משהו. מה נוכל לעשות כדי לשפר אותו?”
• דברו על הסיבות לכך שאנשים משתמשים בבריונות. תוכלו לעזור לו להבין כמה מהסיבות לבריונות. פתחו שיחה, למשל, במשפט: “לפעמים אנשים יכולים להיות מרושעים. למה לדעתך הם אומרים את הדברים האלה?”
• הימנעו מהערות שליליות. הערות כאלה אינן פותרות את הבעיה בדרך כלל, ולכן השתדלו שלא לומר דברים כמו, “אל תספר לי על הבעיות שלך – תגן על עצמך!”, או “אוי, מסכן שלי. זה בסדר, אתה יכול להישאר בבית”.

אם הבריונות מדאיגה אתכם, פנו לצוות החינוכי בבית הספר ושתפו את הגורמים המתאימים בעירייה, בגופי הפיקוח ובשירות הפסיכולוגי הייעוצי.

© raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network.