כשהילד לא מצליח להתאקלם במסגרת הטיפולית או החינוכית

מדוע חשוב לחלוק מידע

אם אתם רוצים לעזור לילדכם להתאקלם במסגרת החינוכית (גן, מעון או מטפלת) שאליה הוא הולך, חשוב לחלוק מידע עם הצוות שמטפל בילד.

לעיתים קרובות תצטרכו לספק מידע כשתרשמו את ילדכם למסגרת, אך מותר ואף רצוי להזכיר לצוות גם מאוחר יותר. לדוגמה, “יוחאי לא אוהב להתכסות בשמיכה כשהוא הולך לישון צהריים”. סביר להניח שילדכם ירגיש נינוח ויירגע בקלות רבה יותר אם הצוות שמטפל בו יידע למה הוא זקוק.

דברו עם הצוות בתחילת היום ובסופו כדי לדעת כיצד הוא מתמודד עם המסגרת החינוכית החדשה. לדוגמה, דברו על:

• תיעוד ההתקדמות של ילדכם והאם הצוות יידע אתכם כיצד הוא מתקדם
• האם מותר לכם להתקשר במהלך היום כדי לבדוק איך הוא מסתדר
• האם הוא ישן במהלך היום ומה הוא אוכל
• איך נראה לצוות שילדכם מרגיש בגן ואם הוא מסתדר עם ילדים אחרים
• אילו פעילויות הוא אוהב (כדי שתוכלו לנסות אותן בבית).

אם הזמן בתחילת ובסוף היום עמוס מכדי לשוחח, השאירו פתק לגננת המובילה או ערכו שיחת טלפון קצרה במהלך היום. ייתכן שזה ידרוש מכם זמן מה בהתחלה, עד שתלמדו להכיר זה את זה.

מומלץ לשתף את הצוות במה שמתרחש בבית וכיצד ילדכם מרגיש. לדוגמה, יכול להיות שהוא מתרגש מטיול לספארי, או עצוב ואינו ישן היטב כי אימא נסעה לחו”ל מטעם העבודה. צוות שיודע על דברים כאלה יכול לעזור לו להתמודד עם העליות והירידות בחיים.

בשבועות הראשונים של ילדכם במסגרת החדשה, תוכלו להתקשר לגן במהלך היום כדי להירגע ולדעת כיצד הוא מסתדר. רוב אנשי הצוות במסגרות החינוכיות מקבלים את הטלפונים האלה בהבנה.

מה לעשות כשלילדכם לוקח זמן רב להתאקלם

ייתכן שילדכם ייכנס בשמחה למסגרת החדשה בתוך כמה ימים או שבועות. יש ילדים שלוקח להם זמן רב יותר, והוריהם ממשיכים להיתקל בקשיי פרידה גם אחרי השבועות הראשונים. אחרים נרגעים בהתחלה ומפגינים קשיי פרידה מאוחר יותר – לעיתים קרובות, אחרי שהחידוש בסביבה החדשה פג.

בכל מצב, עדיף שאתם עצמכם תישארו רגועים, תנו לילדכם להביע את רגשותיו והקשיבו למה שהוא אומר.

האם ילדכם מפגין סימנים של חרדת נטישה? אם כן, ייתכן שהוא זקוק לזמן נוסף כדי להתרגל. ספרו לצוות מה קורה כדי שתוכלו לעבוד יחד ולפתח שיטות להרגיע אותו שנוחות לכם ולצוות. מנהלת הגן תוכל להציע כמה רעיונות שעזרו לילדים אחרים בעבר. גם אם זה קשה, נסו להישאר חיוביים בעניין המעבר של ילדכם למסגרת החינוכית.

לפעמים, המסגרת פשוט אינה מתאימה לו. יכול להיות שהוא מפחד מהגננת או מהמקום עצמו, או שההתקדמות שלו נעצרת ולעיתים אף חוזרת לאחור. אולי כדאי לשקול מציאת מסגרת חינוכית אחרת או גן אחר.

אם אינכם יודעים מדוע ילדכם לא נרגע וחושבים שהבעיה גדולה יותר מאשר המסגרת עצמה, כדאי לפנות לעזרה מקצועית. אחות טיפת חלב ורופא הילדים יכולים לעזור או להפנות אתכם למקום המתאים.

טיפים לפרידה מההורים

לפעמים ילדכם יתקשה להיפרד גם אם תכינו אותו באופן הטוב ביותר. יכול להיות שיהיה עצוב ויתחיל לבכות. כדי לעזור לו, הכירו ברגשותיו, הציעו ותנו לו מילים שיעזרו לו להביע את עצמו ונחמו אותו.

נסו את הדברים הבאים:

• דברו על הפעילות שתעשו אחר הצהריים, כשתגיעו הביתה, למשל לשחק בגינה או לקרוא סיפור.
• בססו שגרת פרידה, למשל שלוש נשיקות וחיבוק-דב, לתת כִּיף, לנופף דרך החלון או משהו אחר בעל משמעות לילדכם.
• אמרו לו שאתם או מבוגר אחר שהוא מכיר תבואו לקחת אותו בשעה מסוימת, או אחרי אירוע שהוא מכיר, למשל שנת הצהריים או ארוחת ארבע.
• היפרדו בקצרה. אחרי שגרת הפרידה, אמרו לו שלום בקצרה וצאו מהגן. אם תישארו בסביבה כדי לנחם את ילדכם, אתם עלולים להחמיר את המצב.
• תנו לגננת או למטפלת להוליך אותו בעדינות הרחק מכם, לעבר פעילות שהוא נהנה ממנה, למשל לשחק במכוניות או בבצק.

אם אתם לחוצים מכך שילדכם עצוב או מוטרד, התקשרו לגן כחצי שעה אחרי שאתם הולכים ובדקו מה שלומו. רוב הילדים מפסיקים לבכות זמן קצר אחרי שאימא או אבא הולכים.

אם דעתו של ילדכם מוסחת כשאתם הולכים, ייתכן שתתפתו לברוח בלי שישים לב. פעולה כזו עלולה להוביל לכך שיהיה מוטרד ועצוב אף יותר. הוא יבין שהלכתם ושהוא לא קיבל הזדמנות להיפרד, מה שעלול להגביר את הקושי והחרדה בפרידות מכם. עדיף להודיע לו שאתם הולכים, ולהבטיח שתחזרו מאוחר יותר, גם אם הוא מגיב לכך בבכי.

©  raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network