ניהול עימותים עם בני נוער

מדוע צריך מיומנויות ניהול עימותים

סביר להניח שבמהלך שנות ההתבגרות תיכנסו עם ילדכם לעימותים לעתים קרובות יותר מאשר בעבר. יכולים להיות נושאים רבים לחוסר ההסכמה ביניכם, ובהם מה הוא לובש, מה הוא עושה בזמנו הפנוי או כמה זמן מותר לו לגלוש באינטרנט או לבלות ברשתות חברתיות. אם גדלתם במדינה אחרת ואתם רוצים לשמור על המסורת התרבותית והדתית שלכם, יכול להיות שתגלו שילדכם כבר לא מרגיש שהמסורות האלה רלוונטיות עבורו.

זה טבעי למדי. כשהחשיבה של ילדכם על העולם והאופן שבו הוא מבין אותו מתפתחים, הוא עשוי להתחיל לפקפק בכם ולאתגר אתכם יותר ויותר. זהו חלק ממסעו לחיים עצמאיים ואחראיים כמבוגר צעיר, וכפי שאתם לא הסכמתם על כל דבר עם הוריכם, כך גם הוא.

בכל מערכת יחסים בריאה יש עימותים מדי פעם. העימותים הם חלק בלתי נפרד מקשר קרוב, והם מוכיחים שכל אחד מכם הוא אדם נפרד עם דעות משלו. עימות יכול לעזור לכם להכיר זה את זה כמבוגרים, ולהביא בחשבון את צרכיו של האחר. עם זאת, מומלץ שלא להיקלע לעימותים רבים מדי, ולכן תזדקקו לשיטות ולמיומנויות לניהול עימותים.

ניהול העימותים מול ילדכם יעזור לכם להוריד את רמות הלחץ של כל בני המשפחה. בסופו של דבר, ההתמודדות הזו יכולה להעמיק ולחזק את מערכת היחסים עם ילדכם. התמודדות אפקטיבית תעזור לילדכם ללמוד מיומנויות חשובות לחיים.

בחרו היטב על מה אתם נלחמים. לעתים קרובות פורץ עימות בגלל דברים קטנים. לכן, גם אם אינכם אוהבים במיוחד את השיער הכחול של ילדכם, חשבו אם באמת שווה להתווכח על זה. כדאי לשמור את האנרגיה לדברים החשובים, כמו בטיחות וביטחון, למשל.

טיפים להתמודדות עם עימותים

הנה כמה רעיונות שיעזרו לכם להתמודד עם עימותים מול ילדכם.

איך להתכונן לשיחה

• נסו להיזכר ברגשות ובחוויות שלכם כאנשים צעירים כדי להבין טוב יותר את ילדכם.
• זכרו כי מוחם של מתבגרים בתהליכי התפתחות, וסביר להניח שילדכם אינו יכול עדיין לראות את התמונה המלאה ולהבין את הסיכונים והתוצאות של פעולותיו. אולי הוא עדיין אינו מצליח לראות דברים מנקודת המבט שלכם.
• אם אתם מוכנים להיות גמישים כשמדובר בדברים הקטנים, ייתכן שילדכם יהיה מוכן יותר  להקשיב ולדון בנושאים המשפחתיים החשובים, וכך גם תלמדו אותו גמישות מחשבתית.
• אל תהיו קשים עם עצמכם, ואל תצפו מעצמכם להיות מושלמים. גם אתם רק בני אדם. אם אתם מגיבים בחומרה או מאבדים שליטה עצמית לרגע, פשוט התנצלו והתחילו מחדש.
• עדיף שלא להתמודד עם העימות כשאתם וילדכם כועסים או מוטרדים. חכו עד ששניכם תירגעו מעט, ונהלו שיחה רגועה. גם כאשר לא מסכימים, אפשר וכדאי לנהל דיון באוירה נעימה.
• הכינו מראש את מה שתרצו להגיד וחשבו על המילים שבהן תשתמשו.
• נסו לוודא שלא כל שיחה עם ילדכם תהיה שיחה קשה. אל תשכחו לבלות יחד זמן איכות, וליהנות זה מחברת זה.

איך לדבר

• הישארו רגועים, הפסיקו את מה שאתם עושים, צרו קשר עין, הקשיבו והתייחסו לילדכם בכבוד.
• תנו לו לדבר. היו פתוחים והקשיבו לנקודת המבט שלו. אתם יכולים לדבר אחרי שיסיים.
• דברו על רגשותיכם. כך יוכל ילדכם להבין מדוע אתם רוצים שיעשה או שלא יעשה דבר מסוים. לדוגמה, “אני דואגת לביטחון שלך כשאני לא יודעת איפה אתה נמצא”, או “אני מרגישה שחשוב שהמשפחה שלנו תמשיך לחגוג חלק מהמסורות התרבותיות שלנו”.
• הסבירו את דעתכם בצורה פשוטה וקצרה, והבהירו שאתם דואגים בעיקר לרווחתו הכללית של ילדכם, עכשיו ובעתיד. בני נוער שמרגישים שהוריהם שואלים אותם שאלות בגלל שאכפת להם נוטים יותר לתת את המידע שתבקשו. לדוגמה, “אני צריך לוודא שאתה בטוח כשאתה יוצא החוצה בלילה. יעזור לי אם תגיד לי לאן אתה הולך ועם מי אתה נמצא”.
• הכינו את עצמכם למשא ומתן עם ילדכם ולהתפשרות. התפשרות מדגימה היטב את מיומנויות פתרון הבעיות שלכם, ומלמדת אותו שראוי להתפשר על מנת לפתור עימותים. לדוגמה, ילדכם מבקש לצבוע את קירות חדרו בשחור, ואתם מזדעזעים מהרעיון. תוכלו להגיע לפשרה: לצבוע קיר אחד בשחור או שני קירות בצבע כהה.
• אם אתם עומדים להגיד “לא”, עשו זאת בדרך רגועה, מבינה ומכבדת. למשל, “אני מבינה שאתה רוצה לעשות קעקוע, אבל אתה בן 13 ויש לך עוד המון זמן לחשוב על זה. אז בינתיים, התשובה היא לא”.
• תוכלו גם להשתמש בשיטת ה “לא לא”- כלומר לא להשתמש במילה “לא” באופן מפורש. לדוגמא: ” אני מבינה שאתה רוצה לעשות קעקוע. מכיוון שמדובר במשהו בלתי הפיך, תצטרך להמתין לכך, תוכל לבחור לעשות זאת כשתגיע לגיל X”.

טיפים להתמודדות עם השלכות העימות

• למרות כל המאמצים, ייתכן שילדכם עדיין ירגיש מאוכזב מאוד או שייקח לו זמן מה להירגע. נסו לזרום עם זה, אם אפשר.
• עזרו לו להירגע והראו לו שאתם מבינים, תנו לו לשחרר קיטור או לקבל את המרחב שהוא צריך.
• בדקו מאוחר יותר אם ילדכם זקוק לעזרתכם כדי להתמודד עם המצב, אך נסו שלא לקחת את זה אישית אם הוא רוצה להתמודד בעצמו.
• טפלו בעצמכם – דברו עם מישהו שאתם סומכים עליו כדי להרגיש טוב יותר.

ילדכם עשוי לנסות להימנע מעימותים ולעשות דברם מאחורי גבכם, או לשקר לכם. אם אתם רוצים מערכת יחסים פתוחה וכנה, שבה אתם וילדכם מדברים גם על נושאים קשים, תצטרכו להיות מוכנים להתמודד עם הרגשות והתגובות שלכם כאשר אתם שומעים משהו שלא מוצא חן בעיניכם, ולהמשיך ולשדר לו שאפשר לדבר אתכם על הכל, גם אם זה לא נעים או מכעיס. חשבו מראש על נושאים שעלולים להיות קשים עבורכם – הפרת זמן הגעה הביתה, שתיית אלכוהול או שימוש בסמים, השתתפות בבריונות ברשת, יחסי מין ועוד, וחשבו על תגובותיכם. ניתן גם לא להגיב בצורה מיידית, ולחזור ולדבר עם ילדכם לאחר שגיבשתם דעה.

ניהול עימותים: התמודדות עם כעס

כחלק מניהול עימותים עם בני נוער, תצטרכו להיות מוכנים להתמודד עם כעס מצדו של ילדכם. זכרו שבני נוער עדיין לומדים כיצד להביע את רגשותיהם ודעתם. ילדכם עשוי להביע את דעותיו בעוצמה רבה כיוון שכך הוא מרגיש שיישמעו, לכן חשוב לתת לו מקום לבטא את עצמו. כמו כן, מתבגרים לומדים כיצד להתמודד עם רגשות חזקים. לכן, אם ילדכם כועס או משתמש בטון כעוס כשהוא מדבר איתכם, כדאי:

• להישאר רגועים
• לקחת כמה דקות הפסקה כדי שהרוחות יירגעו
• להראות לו שאתם מקשיבים
• להראות לו שאכפת לכם מרגשותיו וממחשבותיו
• לנסות להישאר בנושא העימות, ולא לגלוש לאירועים שקרו בעבר או לנושאים אחרים.

אחרי ששמעתם את מה שילדכם רצה להגיד והראתם לו שאתם מבינים:

• קחו את הזמן וחשבו היטב כיצד להביע את רגשותיכם, מחשבותיכם ורצונותיכם בדרך הטובה ביותר
• דברו בפשטות ובקצרה, כדי לעודד את ילדכם להקשיב
• פתחו במשא ומתן על החלטה ששניכם תוכלו לחיות איתה, או לפחות נסו להבהיר היטב מדוע אינכם מסכימים.

אם ילדכם כועס עליכם כי פגעתם בו, הראו לו שאתם מבינים כיצד זה השפיע עליו, התנצלו ואז נסו לוודא שדבר כזה לא יקרה שוב.

אם אתם כועסים, קחו כמה דקות הפסקה כדי להבין מדוע, גם אם אתם באמצע שיחה עם ילדכם. יכול להיות שתצטרכו לקחת הפסקה ארוכה יותר כדי לחשוב כיצד להתמודד עם רגשותיכם. גישה זו אינה קלה ודורשת תרגול. היו סלחניים כלפי עצמכם וכלפי ילדכם כל עוד אתם לומדים כיצד להתמודד עם עימותים בצורה טובה יותר.

כיצד להתמודד עם אלימות

יש הבדל בין עימות לאלימות. עימות, חוסר הסכמה ומעט כעס הם בסדר – אלימות היא לא בסדר. בני נוער עדיין לומדים מה מותר ומה אסור. הם בודקים היכן עובר הגבול בין עימות לאלימות – לדוגמה, בזמן מריבות עם אחים – ואתם יכולים לעזור.

עם זאת, אם מתבגר הופך לאלים – למשל, פוגע ברכוש, צועק או מקלל באופן מופרז, מכה או מאיים לפגוע במשהו או במישהו – תצטרכו להציב גבולות ברורים שיראו לו שחצה את הגבול ושהתנהגותו אינה מקובלת. אם ילדכם מראה סימנים מוקדמים של התנהגות אלימה, כדאי:

• להעביר לו מסר ברור שההתנהגות הזו אינה מקובלת
• להגיד לו שלא תדברו איתו כשהוא נמצא במצב זה
• להבהיר שאתם מוכנים לדבר איתו ולפתור את הבעיה ביחד כשיירגע
• לוודא שהוא יודע שיהיו תוצאות להתנהגותו
• לוודא שאתם עצמכם מתנהגים באופן מכובד, מתמודדים היטב עם רגשותיכם ומדגימים לו שליטה עצמית, והרגעה עצמית במידה והייתם נסערים.

אם ילדכם חווה אלימות ממבוגר אחר או מילד אחר, ייתכן שיזדקק לעזרה מקצועית כדי להרגיש בטוח, להתמודד עם מה שחווה וללמוד כיצד להתנהג. אם אתם מתקשים לשלוט בכעס או באלימות מצדכם, פנו לקבלת עזרה מקצועית.

©  raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network