כיצד מסבירים לילדים את נושא הקורונה?

מדוע כדאי לדבר על הקורונה עם הילדים?

כשאתם מדברים על נושאים קשים, אתם עוזרים לילדכם להתמודד עם קשיי החיים. כמו כן, אם ילדכם אינו מבין את העובדות בדרך שמתאימה לגילו, הוא עלול לדמיין דברים גרועים יותר מהאמת. אם אתם מעודדים תקשורת פתוחה בנוגע לנושאים קשים, ילדכם לומד שהוא תמיד יכול לדבר איתכם. הוא יבין שתהיו שם ותקשיבו לו אם משהו מדאיג אותו.

לפני שמתחילים לדבר

ייתכן שאתם חושבים שאם תדברו על וירוס הקורונה ועל השלכותיו האפשריות, תעציבו את ילדכם. למעשה, סביר להניח שהוא ישמח לפרוק את מה שעל לבו. עם זאת, האופן שבו תטפלו בנושא צריך להתאים לגילו של הילד ולשלב ההתפתחותי שלו.

לדוגמה, אם ילדכם פעוט או בגיל הגן, עדיף להמתין עד שיעלה את הנושא בעצמו. יחד עם זאת, היו מודעים למה שהוא שומע או רואה במסגרת החינוכית, בטלוויזיה, באינטרנט או מאחיו הגדולים. כך תדעו טוב יותר אם משהו עלול להדאיג אותו.

אם ילדכם בבית הספר, ייתכן שישמע דברים קשים מחברים או בכיתה. תוכלו לבחור להעלות חלק מהנושא לפני שהוא שואל עליו, בעיקר אם יש שינוי כלשהו בהתנהגותו או שמשהו קרה בסביבתו הקרובה – לדוגמה, בידוד או הידבקות של חבר לכיתה.

ברגע שילדכם גדול מספיק להתעניין במדיה התקשורתית, הוא יתחיל לקרוא חדשות, להתעניין באירועים העכשוויים, ברכילות של מפורסמים ובדיונים שונים ומשונים ברשתות החברתיות. גם אם אינכם מתעניינים בנושאים הללו כל כך, כדאי להכיר את הנושאים החמים בתקשורת- למשל אם מישהו מפורסם נמצא בבידוד או נדבק בוירוס. כך תדעו פחות או יותר מה ילדכם שומע, וכל מה שיבקש לדון בו לא ‘יתפוס’ אתכם בהפתעה. אם אתם מעלים חלק מהדברים בעצמכם, תוכלו להדריך אותו בנושאים המורכבים יותר.

טיפים לניהול נכון של שיחות מאתגרות

כדאי לחשוב על כמה מהנושאים הקשים לפני שילדכם שואל עליהם. כך תהיו מוכנים כשאחד מהם יעלה. הנה כמה רעיונות שיעזרו לכם לנהל את השיחות:

• אם משהו עצוב או מפחיד קרה במשפחתכם, ילדכם צריך לשמוע על כך מכם קודם. כך גם במקרה של אירועים שעשויים להשפיע עליו מאוד – לדוגמה, בידוד או אשפוז של הורה, אח או אחות. הקדישו לילדכם זמן כדי לדבר באופן הטוב ביותר בשבילו.
• כשאתם אלה שמעלים את הנושאים הקשים, אתם יכולים לבחור זמן שבו אתם וילדכם רגועים. כמו כן, תוכלו לבחור מקום פרטי, שבו אתם יודעים שילדכם מרגיש בנוח.
• הסבירו את העניין בפשטות והביאו בחשבון את גילו של הילד. לדוגמה, לבן שנתיים אפשר להגיד, “עכשיו אנחנו צריכים להיישאר בבית ולא לצאת. נמצא דברים נחמדים לעשות יחד”. לבן שבע תוכלו לתת קצת יותר מידע. למשל, “וירוס הקורונה הוא וירוס מדבק מאוד, בעיקר עבור אנשים מבוגרים. כדי למנוע הדבקה של הרבה מאוד אנשים ולשמור על הבריאות שלנו, אנחו נשארים בבית עד שנראה שכבר לא נדבקים בוירוס”.
• היו כנים ודברו עם ילדכם באופן מדויק ואמיתי ככל האפשר. לדוגמה, “הוירוס מסוכן ויכול לגרום למחלה רצינית, אבל ברוב המקרים, גם אם חולים בו- מחלימים ממנו לאחר כמה ימים או שבועות”.
• חזרו לנושא אחרי זמן מה. ילדכם צריך זמן לעכל. הבהירו לו שהוא יכול לשאול אתכם שאלות. כדאי להזכיר את הנושא שוב לאחר שבוע, אם לא עלה מצד הילד.
• הקשיבו. אחרי שפתחתם את השיחה, הקשיבו לילדכם באמת. צרו איתו קשר עין ורדו לגובה העיניים שלו. כדאי להדהד את רגשותיו ולחזור עליהם בפניו, כדי לבדוק אם הבין את מה שאמרתם. ילדים שונים מגיבים בצורות שונות. אין תגובה נכונה ולא נכונה. ייתכן שילדכם לא יגיב מיד, אלא ייקח לו זמן מה להגיב לדבריכם.
• הישארו רגועים. ילדכם צפוי לחקות את תגובתכם לנושאים עצובים או קשים, ולכן, כדאי להישאר רגועים. עם זאת, זה בסדר להפגין רגשות ולהראות אותם לילדכם.

השתמשו במשחק כדי לעבד רגשות ומחשבות

משחק מאפשר לילדים להביע את רגשותיהם ולהתמודד איתם. ייתכן שיהיה לו קל יותר להביע את רגשותיו אם ירגיש שהוא זה שמחליט. תנו לו לבחור במה לשחק וכיצד לשחק. ילדכם יכול לחקור את רגשותיו באמצעות:

• יצירת אמנות – צביעה וציור
• מוזיקה – אפשר להקשיב למוזיקה, לקפץ ולבטא אותה בתנועות הגוף
• משחק “מלוכלך”, למשל עם חול או בוץ בגינת הבית
• משחק עם בובות או צעצועים
• תחפושות.

זכרו- אין כמו דוגמא אישית!

אם ילדכם שומע אתכם מנהלים שיח רגשי על החוויות שלכם, הן איתו והן עם מבוגרים אחרים, הוא ילמד מכם איך לעשות זאת.

© raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network.