דיכאון אצל ילדים בני שלוש עד שמונה

מהו דיכאון אצל ילדים?

אך טבעי שילדים מרגישים עצובים קצת, עצבניים או חושבים מחשבות שליליות – הכל חלק מתהליך ההתבגרות. ילדים צריכים לעבור מגוון רחב של רגשות וללמוד כיצד להתמודד איתם. אולם דיכאון אצל ילדים הוא חמור יותר מתחושת עצבות , דכדוך, או “דאון” בלשון העם. דיכאון הוא מחלה חמורה שיכולה להשפיע על בריאותו הגופנית והנפשית של כל ילד. קשה לדעת מה ההבדל בין עצבות לדיכאון אצל ילדים בני שלוש עד שמונה, אך כדאי לחשוב על הדברים הבאים:

• כמה זמן ילדכם מרגיש שפוף
• עד כמה שלילית החשיבה שלו
• עד כמה משפיעות מחשבותיו ורגשותיו על חיי היומיום שלו.

הדיכאון עשוי להקשות על ילדכם ללמוד, להכיר חברים ולהפיק את המרב מחיי היומיום. אם הדיכאון נמשך זמן מה ללא טיפול, הוא עלול להשפיע על האופן שבו ילדכם לומד וגדל. עם הטיפול הנכון, ילדים יכולים להחלים מדיכאון. אתם מכירים את ילדכם טוב יותר מכל אחד אחר. אם אתם עדיין מרגישים שמשהו לא בסדר, קבעו פגישה אצל רופא הילדים.

אם ילדכם מבטא מחשבות התאבדות או אומר משהו על פגיעה בעצמו – למשל “הלוואי שהייתי מת” או “אני לא רוצה להתעורר יותר” – התייחסו לדבריו ברצינות רבה. פנו מיד לקבלת עזרה מקצועית מרופא המשפחה או פנו לער”ן בטלפון 1201. אם אתם ממש מודאגים, התקשרו למשטרה בטלפון 100 ובקשו עזרה.

סימנים ותסמינים של דיכאון אצל ילדים

אם אתם מבחינים באחד או יותר מהסימנים הבאים, והם נמשכים יותר משבועיים, ייתכן שילדכם סובל מדיכאון. ילדכם:

• נראה עצוב או אומלל רוב הזמן
• מתנהג בצורה אגרסיבית, אינו עושה מה שמבקשים ממנו רוב הזמן או חווה התקפי זעם רבים
• מפגין רמות אנרגיה נמוכות מבדרך כלל
• אינו מתעניין במשחק או בפעילויות אחרות שהוא אוהב
• אומר דברים שליליים על עצמו – לדוגמה, “אני לא טוב בשום דבר” או “כולם בבית הספר שונאים אותי”
• אינו אוהב לשהות בקרב חברים או בני משפחה ומוותר על פעילויות עימם
• מרגיש אשם – למשל, אומר דברים כמו “זו תמיד אשמתי”
• מפחד או מודאג רוב הזמן
• מתקשה לישון וחווה סיוטים
• מתקשה להתרכז או לזכור דברים
• אומר כל הזמן שהראש או הבטן שלו כואבים, אך לא נראה שיש סיבה גופנית או רפואית לכך

אם ילדכם הולך לבית הספר, אולי תבחינו שהוא:

• אינו מצליח היטב בלימודים
• אינו משתתף בפעילויות הבית ספריות
• מתקשה למצוא את מקומו בבית הספר או להסתדר עם ילדים אחרים.

דיכאון משפיע על החשיבה, מצב הרוח וההתנהגות של ילדים. ילדים שסובלים מדיכאון חשים לעיתים קרובות תחושות שליליות בנוגע לעצמם, למצבם ולעתידם. הם עשויים להרגיש חסרי תקווה. אם ילדכם מתנהג באופן מאתגר או אינו רוצה להיות איתכם, אתם עלולים להיות מתוסכלים מאוד. אך אם הסיבה לכך היא דיכאון, זכרו שילדכם זקוק לתמיכה ולהכוונה מצדכם כדי לקבל עזרה.

לקבל עזרה

מומחים בתחום בריאות הנפש יכולים לאבחן דיכאון אצל ילדים. הדיכאון אינו עובר מעצמו. אם אתם מודאגים שילדכם סובל מדיכאון, עליכם לעשות את הדברים הבאים:

• קבעו פגישה עם רופא הילדים, וקבלו הפניה לרופא מומחה, פסיכיאטר או פסיכולוג.
• אם אינכם יכולים לקבל עזרה במהירות, ואתם חוששים לביטחונו של ילדכם או אינכם יודעים מה לעשות, פנו לשירותי בריאות הנפש בבית החולים הקרוב למקום מגוריכם או התקשרו לער”ן בטלפון 1201.
• אם ילדכם מתקשה לדבר איתכם על רגשותיו, שאלו אותו אם הוא רוצה לדבר עם מבוגר קרוב אחר. עם זאת, הבהירו לו שתמיד תהיו שם בשבילו, ושאתם רוצים להבין מה קורה.
• אם ילדכם גדול מספיק, הוא יכול להתקשר בעצמו לער”ן בטלפון 1201.

קבלת עזרה בשלב מוקדם תוכל:

• לעזור לילדכם להרגיש טוב יותר, מהר יותר
• להפחית את הסיכון שילדכם יסבול מדיכאון בהמשך
• לעזור לילדכם להתבגר באופן בריא וטוב.

לטפל בדיכאון

קבלת תמיכה מקצועית

אם ילדכם סובל מדיכאון, תוכלו ללכת יחד לפסיכולוג או פסיכיאטר לזמן מה. הפסיכולוג או הפסיכיאטר של ילדכם עשוי להשתמש בטיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT). טיפול זה עוזר לילדים לשנות הרגלי חשיבה והתנהגות לא מועילים או לא בריאים.

המטפל של ילדכם עשוי להשתמש גם בגישות אחרות, כגון תרפיה במוזיקה, טיפול בשילוב ההורים או טיפול משפחתי. הטיפולים הללו יעזרו לילדכם לפתח דרכי חשיבה חיוביות יותר ולהתמודד טוב יותר עם אתגרים. משמעות הדבר היא שסיכויו לסבול מדיכאון בעתיד פוחתים. אם הבעיה חמורה, הרופא שלכם עשוי להציע טיפול תרופתי שיפחית את התסמינים.

מה אפשר לעשות בבית

מלבד קבלת העזרה מגורמים מקצועיים בתחום בריאות הנפש, הנה כמה דרכים פשוטות ויעילות שיעזרו לילדכם:

• אם ילדכם חושב מחשבות שליליות, הדגימו לו דרכי חשיבה חיוביות. תוכלו, למשל, להגיד דברים כמו “אני ממש נהנה שאנחנו עושים את זה”, “זה היה ממש כיף!” או “ידעתי שאתה יכול לעשות את זה”.
• התמודדו עם הלחץ והמתח שחווה ילדכם, והקדישו זמן קבוע לפעילויות מרגיעות שהוא נהנה מהן. שגרה משפחתית קבועה יכולה גם היא לעזור בהפחתת הלחץ.
• הקדישו לילדכם זמן, דברו איתו והקשיבו לתחושותיו. אפשר לעשות זאת בזמן הכנת ארוחת הערב, קריאה משותפת בספר, יציאה לטיול, נסיעה למקום כלשהו או בעת משחק בבית.
• אתם ואנשי המקצוע שמטפלים בילדכם שייכים לאותו צוות. דברו איתם ושאלו כיצד אתם יכולים לעזור בטיפול של ילדכם.
• אם ילדכם הולך לבית הספר, קבעו פגישה עם המורה או היועץ. העבודה המשותפת עם הצוות הבית ספרי תעזור לכם למצוא את הדרכים הטובות ביותר לתמוך בילדכם בבית הספר.

אם ילדכם סובל מדיכאון, סביר להניח שלא יתלהב לפגוש חברים, לעשות פעילות גופנית או פשוט ליהנות, אבל פעילויות מהנות יכולות להועיל לו. עודדו אותו לנסות, גם אם בקטן – למשל, בילוי של חצי שעה עם חברים.

לטפל בעצמכם

אם ילדכם סובל מדיכאון, זו לא אשמתכם. קשה מאוד לראות את ילדכם עצוב, מוטרד או מכונס בתוך עצמו במשך זמן רב. האופן שבו אחד מבני המשפחה מרגיש יכול להשפיע על השאר.

אף שקל לשקוע בטיפול בילדכם, חשוב מאוד שתטפלו גם בעצמכם ובבריאותכם. חשבו על פנייה לעזרה מקצועית אם הלחץ והדאגות משפיעים על חיי היומיום שלכם. רופא המשפחה יוכל לעזור. כמו כן, תוכלו לדבר עם הורים אחרים. כשאתם בריאים מבחינה גופנית ונפשית, אתם יכולים לטפל טוב יותר בילדכם.

© raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network.