השנים הראשונות בחייו של כל ילד הן קריטיות להתפתחות. החוויות וההתנסויות שהילדים עוברים בשנים אלה מעצבות את המבוגרים שיהיו כשיגדלו. גם אם נראה שההסגר והבידוד בימי הקורונה נותנים לנו פחות אפשרויות לאתגר את ילדינו כדי לקדם את התפתחותם, בכל זאת נוכל לנצל את הסביבה הביתית כדי לעשות המון עבורם.
עשר אצבעות לי יש: משפרים את מיומנות השימוש בידיים
אחת מהיכולות החשובות ביותר שלנו היא היכולת להשתמש בידיים- לצורך פעילויות שונות בחיי היומיום. היכולת הזאת מלווה את התינוק מחודשי החיים הראשונים ולכל אורך ההתפתחות בשנות הילדות, והולכת ומשתכללת עם הזמן.
התינוקות שלנו מגלים את ידיהם בחודשים הראשונים לחיים- הם מתבוננים בהן ואז מתחילים להושיט אותן לחפצים שנמצאים מולם. כדי לעזור להם לפתח את היכולת המוטורית שלהם- קרבו אליהם חפצים שונים ותנו להם להתנסות באחיזה. כדאי להתחיל בחפצים גדולים יחסית, אשר יהיה להם קל לתפוס. באופן לא מפתיע- הם בדרך כלל יעדיפו חפצים צבעוניים או כאלה שיעשו רעש…
לקראת גיל שנה אנחנו יכולים לאתגר את הפעוטות שלנו ולתת להם לנסות לתפוס חפצים קטנים יותר (אבל לא קטנים מדי! לא נרצה שהם יבלעו או יכניסו אותם לאף…). זה גם השלב שבו כדאי לנו לתת לילדים להתנסות באכילה עצמאית (מותר ורצוי לאכול בידיים…) ולאפשר להם לתפוס מזונות במרקמים ובגדלים שונים.
כדאי לתת לילדים להתנסות בפעילויות שונות ולחוות מרקמים שונים, קשים יותר ורכים יותר- ציור בטושים, ציור בצבעי פנדה, הדבקת מדבקות, פלסטלינה, בצק… מרקמים שונים מפעילים שרירים שונים בידיים ומלמדים את הפעוטות פעולות שונות. כן, כן, זה אומר לפעמים גם לתת להם להתלכלך- באוכל וציור. זה שלב התפתחותי חשוב מאוד, גם אם זה עושה לנו קצת בלגאן בבית….
בגילאים הגדולים יותר כדאי לחשוף את הילדים לפאזלים, ציורים בסוגים שונים של צבעים, השחלות חרוזים… כל דבר שיש בבית יכול להיות שימושי לפיתוח היכולות האלה. אין צורך לקנות צעצועים יקרים- גם להכניס אפונה או גרגרי אורז לקופסא יכול להיות פעילות נפלאה. נוכל לאתגר את הילדים ולתת להם להתנסות גם בדברים שנדמה לנו שעלולים להיות להם קשים, תסכול זה חלק מהתבגרות. אם נהיה שם בשבילם- התסכול יהפוך ללמידה חווייתית.
אם נעזור להם לפתח את היכולת הזו לכל אורך הדרך, הם ישתמשו בה עוד ועוד במיומנויות יומיומיות: אכילה עצמאית- בידיים ובהמשך עם סכו”ם, בהתלבשות, רחצה ובעוד כמה שנים- בציור בכתיבה.
ילדים לומדים בצורה הטובה ביותר מפעילויות יומיומיות. אם ניתן לילדים לחוות ולעשות דברים בעצמם, בליווי שלנו, ההורים- לבשל ביחד, לתקן יחד דברים בבית, לבנות יחד, נגלה אילו דברים מופלאים זה יעשה להתפתחות, ליכולות ולביטחון העצמי שלהם.
ללכת ולבוא
אחת היכולות החשובות ביותר שמתפתחות בשנות החיים הראשונות של הילדים שלנו היא היכולת להניע את השרירים ולהתנייד ממקום למקום.
כל התינוקות מתפתחים לפי אותו הסדר, אבל כל אחד מתפתח בקצב שלו, וזה בסדר, לרוב אין מה לדאוג.
כדי לסייע לתינוקות שלנו להתקדם ולהתפתח, כדאי לנו להציע להם גירויים מתאימים ולאפשר להם התנסויות מגוונות במרחב. כל זה תוך כדי משחק- כי זו הדרך המהנה והמתגמלת ביותר, לנו ולתינוק, לעבוד על השרירים, לתרגל, להתנסות ולהתקדם.
כבר מהימים הראשונים בחייהם של התינוקות, חשוב שנחשוף אותם למגוון של תנוחות– שכיבה על הבטן או על הגב, הרמה שלהם על הכתף שלנו או השכבה שלהם על הבטן שלנו- בטן לבטן. כדאי לנו גם לאפשר להם לשכב ולהרגיש משטחים במרקמים שונים- שטיח, מזרון דק, שמיכה ועוד. כל תנוחה כזו היא הזדמנות עבורם לחוות את העולם מזווית ראיה שונה, ומאפשרת להם להניע אברים שונים באופן שונה.
כל הפעולות הלאו יתרמו ליכולת העתידית שלהם להתנייד ולזוז.
כמונו, המבוגרים, גם תינוקות צריכים מוטיבציה ותגמולים.
לכן, גם כשמשכיבים תינוקות על הבטן (וזה יכול להיות על שטיח אך גם עלינו)- נשים משהו מעניין מולם, כדי שיהיה להם ‘משתלם’ להרים את הראש. הדבר הכי מעניין הוא… אנחנו, ההורים! עם פרצוף מחייך וקול מעודד, שיר או תנועה.
כאשר התינוקות כבר נמצאים לקראת התהפכות או זחילה- נשים משחקים מעניינים מעט מעבר להישג ידם, לצד ימין, שמאל, ולפניהם. הרצון שלהם להשיג את מבוקשם, לשמוע את המנגינה של הצעצוע או לשמוע את קריאת השמחה שלנו כשיגיעו אליו, יעזרו להם לעשות ניסיונות על מנת להתקדם ולהגיע אליו.
אפשר להשתמש בכל מה שיש בבית כדי למשוך את תשומת לבם – רעשים של כלים, סירים ומחבתות, רעשן מכלי סגור ובו אורז או עדשים למשל, ספרים צבעוניים פתוחים בקרבת התינוקות- כולם דרכים נהדרות לתת מוטיבציה לתנועה ולפתח את השרירים. והכי חשוב… ביחד! בדיבור, בשיר, בתנועה ובחיוך.
כאשר הילדים גדלים וכבר הולכים, נוכל לשחק יחד תוך כדי שיפור יכול התנועה: לבנות מסלול מכשולים מכריות, או מנהרות זחילה מקרטונים וכסאות, נוכל לרדת ולעלות במדרגות, לטפס על כיסאות גבוהים, לקפוץ כמו צפרדעים, ללכת כמו פילים, או כל רעיון אחר שעולה על דעתכם.
אל תשכחו לעודד, במילה טובה, חיוך, קול מתלהב ונשיקה כשהילדים משיגים את היעד. אין מוטיבציה טובה מזו!