התנהגות חסרת נימוס , לא מכבדת או חצופה נפוצה למדי בקרב מתבגרים. אף ששלב זה עובר בסופו של דבר, אפשר לנקוט כמה אסטרטגיות שיעזרו לכם להתמודד בינתיים עם חוסר הכבוד מצד ילדכם.
זלזול או חוסר כבוד: מאין הם מגיעים?
לא כל המתבגרים יתנהגו בחוצפה או בזלזול, אבל דיבור מתריס הוא חלק נורמלי בגדילתם ובהתפתחותם. אחרי השיחות הללו אתם, כהורים, עלולים להרגיש פגועים, מודאגים ולא בטוחים מה בדיוק קרה. כשהמתבגר או המתבגרת שלכם היו ילדים, הם נהגו להעריך את דעתכם ואת העניין שהבעתם בהם אבל עכשיו נראה שאפילו השיחות הפשוטות ביותר הופכות לוויכוחים. יש סיבות שונות להתנהגותו זו אבל יש גם חדשות טובות: בסופו של דבר, השלב הזה עובר. המתבגר לומד להביע ולבדוק רעיונות עצמאיים משלו, ולפעמים לא תסכימו זה עם זה. פיתוח עצמאות הוא אחד החלקים החשובים ביותר בהתבגרות.
כמו כן, מצבי הרוח של ילדכם עלולים להשתנות במהירות. בגלל האופן שבו מוחם של מתבגרים מתפתח, ילדכם המתבגר אינו תמיד יכול להתמודד במהירות עם רגשותיו ותגובותיו המשתנים והמציפים לאירועים יומיומיים ובלתי צפויים, והוא עלול להגיב לפעמים ברגישות יתר.
בני נוער מתחילים לחשוב בצורה מעמיקה יותר מאשר לפני כן, ולהתנסות במחשבות וברגשות שמעולם לא חוו בעבר. לפעמים נראה שחלק מהאנשים הצעירים הללו מתפרצים אל העולם עם נקודות מבט סותרות וקיצוניות על כל דבר. המעבר מחשיבה פשטנית לחשיבה מעמיקה יותר מעלה בו שאלות, וזהו חלק נורמלי בהתפתחות.
זכרו: לא משנה עד כמה ילדכם זועף או עצבני, הוא עדיין מעריך את הזמן שתקדישו לו לשיחה וקשר. פשוט תצטרכו לגלות הבנה אם יהיה מעט יותר קצר רוח או נוטה לשינויים. כדאי לזכור שבסופו של דבר, השלב הזה יעבור.
להתמודד עם התנהגות לא מכבדת בבית
טיפים להקניית משמעת
- קבעו כללים ברורים בנוגע להתנהגות ולצורת התקשורת. לדוגמה, תוכלו להגיד, “במשפחה שלנו מדברים בצורה מכובדת. אנחנו לא קוראים לאף אחד בשמות”. בקשו מילדכם להשתתף בדיונים לקביעת הכללים, כדי שתוכלו להזכיר לו בהמשך שהוא עזר לקבוע את הכללים והסכים לפעול לפיהם.
- התמקדו בהתנהגותו של ילדכם ובאופן שבו אתם מרגישים בגללה. אל תעירו הערות על אופיו או על האישיות שלו. במקום להגיד, “אתה חצוף”, אמרו משהו כמו, “פוגע בי/ לא נעים לי כשאתה מדבר אליי ככה”. מותר להגיד מדי פעם בדיוק איך אתם מרגישים – “אני ממש כועסת עליך כרגע. היית מרגיש אותו דבר במקומי”.
- קבעו תוצאות ברורות למעשים והשתמשו בהן, אך נסו לא לקבוע יותר מדי תוצאות, או לקבוע סנקציות שלא תוכלו לעמוד בהן לעתים כדאי להגדיר מה יהיו התוצאות בעקבות הפרת כללים כמו דיבור חצוף, קללות או קריאה בשמות.
- השתמשו בשיקול דעת והחליטו מתי להבליג, להתעלם או להעיר מבלי להיכנס לעימות, למשל כאשר המתבגר מאד לחוץ, וההתנהגות לא חרגה מקוים אדומים שהוגדרו מראש.
טיפים לתקשורת מוצלחת
- הישארו רגועים. חשוב מאוד לשמור על שלווה בעיקר אם ילדכם מגיב לשיחה בהתפרצות או מתעלם מדבריכם. עצרו, קחו נשימה עמוקה והמשיכו לדבר בשקט.
- השתמשו בהומור. צחוק משותף יכול לשבור את הקרח, להכניס נקודת מבט חדשה או להקל את טון השיחה. אפשר להתנהג בקלילות כדי לקרר את האווירה, אך בלי ללגלג, לחקות או להיות סרקסטיים.
- צרו הזדמנויות לבילוי משותף ולחיזוק הקשר ביניכם.
- התעלמו ממשיכות הכתפיים, הרמת הגבות או המבטים המשועממים, בעיקר אם בדרך כלל הוא מתנהג כפי שאתם מצפים ממנו.
- מתבגרים מתנהגים לפעמים בחוסר נימוס בלי להתכוון. אפשר להגיב באופן מועיל ובונה, לדוגמה, “ההערה הזאת יצאה לך מעליבה. התכוונת ? למה שאמרת?”
- שבחו את ילדכם על תקשורת חיובית ועל הבעה בוגרת של דעותיו. אם שוחחתם בצורה חיובית, ציינו זאת בפניו, כדי שיידע שאתם מודעים לדעותיו ומעריכים אותן.
טיפים למערכות יחסים מוצלחות
- שמשו לילדכם דוגמה אישית. כשאתם ביחד, השתדלו לדבר ולהתנהג באופן שבו אתם רוצים שידבר ויתנהג אליכם.
- אם יש ביניכם מתח רב, אפשר להיעזר במבוגר נוסף שאתם סומכים עליו, כמו דודה, דוד או חבר משפחה, כדי שיתמוך בילדכם המתבגר בתקופה הקשה. מישהו מבחוץ יכול להקל את המתח בצורה מצוינת, ולהוות דמות של מבוגר אחראי שהנער לא חש צורך להתמרד כנגדו.
ממה להימנע כשמדברים עם בני נוער חסרי כבוד
ויכוחים ישיגו את מה שתרצו לעתים רחוקות בלבד. כשאנחנו כועסים, אנחנו עלולים להגיד דברים שאיננו מתכוונים אליהם. עדיף לתת לעצמנו זמן להירגע.
כשאתם כועסים או נמצאים בעיצומו של הוויכוח, קשה לדבר עם ילדכם ברוגע ולהסביר לו למה אתם מצפים, וקשה לו להקשיב לכם. עדיף להגיד לו שאתם רוצים לדבר, ולקבוע שעה ייעודית לשיחה.
לא מומלץ להיכנס למגננה. אל תיקחו את הדברים האלה באופן אישי. נכון, יש לכם יותר ניסיון בחיים מאשר לילדכם, אבל אם תטיפו לו מוסר על איך להתנהג, סביר להניח שהוא יפסיק להקשיב. אם אתם רוצים שילדכם יקשיב לכם, כדאי לבלות זמן רב יותר ולהקשיב לו באופן פעיל.
גם נדנודים לא צפויים לעזור. הם עלולים לגרום לכם להיות מתוסכלים יותר, וסביר להניח שילדכם פשוט יתעלם.
שימוש בסרקזם מוביל כמעט תמיד ליצירת כעס וטינה, במקום לדיאלוג אמיתי, ומגדיל את המרחק ביניכם.
התנהגות מזלזלת: מתי להתחיל לדאוג
אם ההתנהגות של ילדכם כלפיכם וכלפי משפחתכם אינה משתנה בשום צורה למרות האסטרטגיות שהצענו, ייתכן שזהו תמרור אזהרה שמצביע על בעיה עמוקה יותר. סימני אזהרה נוספים הם שינוי בהתנהגות של ילדכם או במצב הרוח שלו, התרחקות מהמשפחה, מהחברים ומהפעילויות הרגילות שלו, בריחה מהבית או שילדכם מפסיק ללכת לבית הספר באופן סדיר.
אם אתם מודאגים בגלל התנהגותו, תוכלו:
- לשקול ללכת לטיפול מקצועי – מומלץ לפנות ליועץ או ליועצת בבית הספר, למורים ולרופא המשפחה . ישנן גם תחנות לבריאות הנפש, מרכזים למתבגר, ואפשרות לקבל טיפול לנער/ה או הדרכת הורים דרך קופת החולים. ניתן לפנות לטיפול פסיכולוגי, או לסוגי טיפול אחרים, כמו ריפוי באמנות ועוד.
- לדבר על זה כמשפחה, ולנסות למצוא כיצד לתמוך זה בזה
- לדבר עם הורים אחרים ולראות מה הם עושים.
זכרו לטפל בעצמכם, בעיקר ברווחתכם הגופנית והרגשית, כדי שתוכלו להישאר רגועים ועקביים גם כשהמצב נהיה קשה. בקשו תמיכה מחברים, בני משפחה והורים של מתבגרים אחרים.
© raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network