ההתמודדות עם נגיף הקורונה כרוכה בשהייה ממושכת בבתים ובהתגברות של תחושות לחץ וחרדה. לנוכח האווירה המתוחה, טבעי שתקופה זו תהיה מאופיינת בוויכוחים רבים יותר במשפחה. אולם כאשר הוויכוחים יוצאים משליטה, אנשים נפגעים. בימים אלו אלימות במשפחה עלולה להחמיר; כיצד תזהו שאתם במערכת יחסים אלימה ומה אפשר לעשות?
האם זו אלימות?
וויכוחים משפחה והבעת כעס הם נפוצים למדי ומהווים חלק חיוני בכל מערכת יחסים. כאשר שומרים על כבוד ודאגה לצד השני, זוהי דרך בריאה ונורמלית להתמודד ולפתור בעיות. בתקופות מתוחות, ובשהייה אינטנסיבית בבית עם הילדים, אתם עשויים להתווכח אפילו יותר מהרגיל – על כסף, על ההתנהלות עם הילדים, על חלוקת המטלות בבית ועוד. גם הילדים יכולים לריב ביניהם יותר. כל עוד הוויכוח מתנהל מבלי שמישהו נפגע, זו אינה אלימות.
כאשר הוויכוחים יוצאים משליטה, ואחד מהצדדים נפגע באופן גופני או נפשי, זוהי אלימות. בניגוד למה שרבים חושבים, אלימות במשפחה אינה חייבת לכלול פגיעה פיזית – היא יכולה להתרחש גם במילים או במעשים. אם במערכת היחסים ישנו ניצול לרעה של כוח כדי להכאיב, לשלוט, לבודד חברתית או לנהוג בבריונות; אם מי מהצדדים חושש שזה יקרה שוב – זו אלימות.
פעמים רבות קשה לחשוב על מה שמתרחש בביתכם כעל “אלימות במשפחה”. אנשים רבים המצויים במערכת יחסים אלימה ממעיטים בערך של המתרחש, מתעלמים מכך או אפילו מכחישים. אלו שפוגעים עלולים להקטין את המשמעות של התנהגותם, ואלו שנמצאים בצד הנפגע נוטים לחשוב שהם אשמים או להרגיש שהם סתם מגזימים. בשל הקושי לקבל את העובדה שמה שמתרחש הוא אלימות או התעללות, קשה גם לדבר על כך, אפילו עם האנשים הקרובים ביותר.
חשוב לזכור כי אלימות במשפחה יכולה להתרחש בכל סוגי המשפחות (יחידניות, חד- מיניות, מעורבות, חד- הוריות ועוד). היא יכולה להתרחש בין בני הזוג, בין הורים לילדיהם, ובין אחים. אנשים מכל המגדרים, המגזרים והמעמדות החברתיים יכולים להתנהג באופן אלים או מתעלל. יחס אלים או מתעלל אינו חלק ממערכות יחסים, ואין שום תירוץ טוב לשימוש בכוח או באיומים.
למה זה קורה?
אנשים רבים אינם מבינים מדוע יש כאלו שפוגעים בכוונה באחרים, ובפרט במי שהם אוהבים. לאלימות במשפחה יכולות להיות סיבות שונות. אנשים מתעללים מסוימים נוטים באופן כללי להפעיל סמכות ושליטה על אחרים, מתוך תחושה שיש להם זכות גדולה יותר לקבל את מה שהם רוצים. אחרים מתקשים להתמודד עם רגשותיהם ועם לחצים או מתחים, והתסכול והכעס שלהם יוצאים על בני משפחתם. יש אנשים שגדלו במשפחות שבהן נחשפו להתעללות או אלימות כדרך להתמודד עם חילוקי דעות ואינם מכירים התנהגות אחרת. לעתים אלימות יכולה להיות קשורה בקנאה, וברצון לשלוט על ההתנהגות של בן או בת הזוג. חלקם יכולים לחוש שבני זוגם “שייכים להם” ולכן יש להם זכות לאיים עליהם כרצונם.
השפעותיה של אלימות במשפחה
כשאלימות במשפחה מתרחשת, גם אם היא קיימת רק בין המבוגרים, היא משפיעה על כולם. ילדים לומדים מהוריהם על מערכות יחסים ועל התמודדות עם חוסר הסכמה. כאשר הם נחשפים לאלימות בבית, הם עשויים למצוא את עצמם במערכות יחסים אלימות כבוגרים. נזקיה של האלימות נותנים את אותותיהם גם בשלבים מוקדמים, ובכל תחומי החיים; אלימות פוגעת בבריאות הפיזית והנפשית של כל בני הבית, בהתפתחות התקינה של הילדים, בתפקוד של בני המשפחה בחברה ובמערכות יחסים אחרות.
מה עושים?
חשוב להבין שאלימות אינה נעלמת מעצמה, ואף נוטה להחמיר עם הזמן ללא טיפול רציני. בתקופה זו של שהייה ממושכת בבתים האלימות אף עלולה להחמיר וחשוב יותר מתמיד להתייחס אליה ולטפל בה על מנת שלא להעמיד אתכם ואת בני משפחתכם במצבי סיכון.
אם אתם חשים שאתם מסכנים את בני משפחתכם – צאו מהבית עד שתירגעו.
אם אתם חשים שאתם או ילדכם נמצאים בסכנה מיידית, עזבו את הבית והתקשרו מיד למשטרה או למוקד 118.
אם אתם מתלבטים האם קיימת אלימות במשפחתכם, או מרגישים צורך לשוחח אך חוששים, כדאי לפנות למרכזי הטיפול והסיוע לאלימות במשפחה של משרד הרווחה. מרכזים אלו יכולים לסייע לכם ולמשפחתם להיחלץ מהמשבר ומהמצוקה, להפסיק את הפגיעה ולחזק את יכולתכם להתמודד באופן עצמאי.