תוויות מזון: מידע ורכיבים תזונתיים

מהן תוויות המזון וטבלאות הרכיבים התזונתיים, והיכן הן נמצאות

תוויות המזון מוצמדות לכל מוצרי המזון, למעט מוצרים שאינם באריזה, אריזות קטנות מאוד ומזון טרי כגון פירות וירקות,  או מוצרים מהמאפייה המקומית. התוויות מספרות לנו אילו רכיבים או תוספים נמצאים במזון. למשל, הן נותנות מידע תזונתי בנוגע לכמות השומן והחלבון במוצר וכן מידע אודות הגורם המייצר אותו או מייבא אותו לארץ.

טבלאות הרכיבים התזונתיים הן חלק מתווית המזון, והן מספרות לנו אילו רכיבים תזונתיים מכיל המזון ובאיזו כמות. כשאתם קונים מוצר מזון ארוז, התבוננו בחלקה האחורי של האריזה, ותראו טבלה שכותרתה “ערכים תזונתיים”. מתחת לכותרת תמצאו קטגוריות כגון:

• אנרגיה
• חלבון
• שומנים
• פחמימות
• נתרן.

טבלת הערכים התזונתיים עוזרת לנו להבין עד כמה המזון בריא. עם זאת, זכרו שחלק מהמזונות הבריאים ביותר, אשר אינם נקנים באריזה אלא בתפזורת, אינם כוללים תוויות כלל – למשל פירות וירקות טריים, לחמים מחיטה מלאה, אגוזים, עדשים, שעועית, בשר ודגים טריים.

רשימת הרכיבים בתווית המזון

יצרני המזון בישראל חייבים לעמוד בתקנות בריאות הציבור (מזון) (סימון תזונתי) התשנ”ג- 1993. תווית המזון חייבת לכלול אך ורק את הרכיבים הנמצאים במוצר המזון. לכן, יוגורט תות חייב לכלול תות. בתווית תמצאו את כמות התותים שבאמת נמצאת ביוגורט. מידע זה נמצא ברשימת הרכיבים ויסומן באחוזים – למשל “תותים (20%)”.

כל הרכיבים רשומים בסדר תכולה יורד לפי משקל, כולל תוספת מים. הרכיב הראשון ברשימה הוא זה שכמותו היא הגדולה ביותר במוצר. לכן, אם הרכיב הראשון שרשום ברשימה הוא סוכר, משמעות הדבר היא שהסוכר הוא הרכיב העיקרי במוצר. הרכיב האחרון ברשימה הוא זה שכמותו היא הקטנה ביותר. רכיב שכמותו במוצר נמוכה מ-5% אינו חייב להיות רשום ברשימת הרכיבים.

טבלאות הרכיבים התזונתיים

הטבלאות שעל גבם של כל המזונות חייבות לכלול חמישה רכיבים תזונתיים: אנרגיה (קלוריות), חלבון, שומנים (כולל שומן רווי ושומן טראנס) , פחמימות ונתרן. יצרני המזון יכולים לכלול גם רכיבים תזונתיים נוספים.

השוואת טבלת הערכים התזונתיים על מוצרי מזון שונים עוזרת להבין מהי הבחירה הבריאה ביותר. כל שעליכם לעשות הוא לראות באיזה מוצר יש הערך הנמוך ביותר של שומן רווי, נתרן וסוכר, וערך הסיבים התזונתיים הגבוה ביותר.

כשאתם משווים שני מוצרים, בדקו את המידע ל-100 גרם על כל תווית ולא את המידע לפי מנת הגשה. כך תוכלו להשוות את הרכיבים התזונתיים לפי אותה יחידה בכל מוצר.

שימו לב לאנרגיה, שומנים, סוכר ומלח

אנרגיה (קלוריות)
האנרגיה רשומה בטבלה בקילו קלוריות ק”קל (kcl). שומנים, חלבון ופחמימות – כל אלה מספקים לגוף את האנרגיה (או הקלוריות) הדרושים לתפקודו, ועוזרים לנו לעסוק בפעילויות היומיומיות. רמת קלוריות נמוכה יותר משמעותה רמות נמוכות של שומן או סוכר, ולכן זוהי בחירה טובה יותר עבור רוב האנשים.

שומנים, סוכר ומלח
יצרני המזון יכולים לרשום את תכולת השומנים, הסוכר או המלח בשמות שונים. משמעות הדבר היא שרכיבי המזון הללו “מוסתרים” בטבלת הרכיבים התזונתיים או ברשימת הרכיבים במוצר. רכיבים אלה יכולים להיקרא בשמות שונים – אך לא משנה כיצד הם נקראים, אם המוצר מכיל כמות גדולה של שומנים, סוכר ומלח, בדרך כלל הוא פחות בריא. כל השמות הבאים עשויי להיות בשימוש ברשימת הרכיבים.

שומנים
במוצרים המכילים יותר מ-2% שומן, הסימון התזונתי יכלול גם את הפירוט של רכיבי השומן: חומצות שומן רוויות, חומצות שומן טראנס וכולסטרול. שלושת אלו מעלים את רמות הכולסטרול בדם, ומהווים גורם סיכון להתפתחות של מחלות לב.

מומלץ שכמות שומן הטראנס תהיה פחות מ-1% מכלל הקלוריות היומית.

שימו לב ששומנים עשויים להיקרא במגוון שמות, כולל: שומן מן החי, חמאה, שומן צמחי מוקשה, שמן קוקוס, שמן דקלים, שמנת, מיונז, שמנת חמוצה, שמנים ושומנים צמחיים, שמנים שעברו תהליך הידרוגנציה, אבקת חלב מלא, ביצים וכן מונוגליצריד, דיגליצריד או טריגליצריד.

סוכר
סוכר הוא סוג של פחמימה, אך בטבלת הסימון התזונתי הוא מופיע תחת הערך הכללי של פחמימות. לא תמיד יופיע פירוט המציין כמה מתוך הפחמימות הן סוכרים. כדי לדעת אם במוצר יש הרבה סוכר או לא- הסתכלו ברשימת המרכיבים, המסודרת לפי הכמות היחסית של הרכיב בתוך המוצר. אם סוכר מופיע במקום הראשון או השני ברשימת הרכיבים סימן שהמוצר מכיל סוכרים ברמות גבוהות.

שימו לב שברשימת הרכיבים סוכר עשוי לקבל שמות שונים, חלקם “מוסווים”, ולכן גם אם המוצר הוא לכאורה “ללא סוכר” יתכן והוא מכיל תחליפים אחרים, מזיקים באותה מידה. חפשו את השמות הבאות ברכיבים: סוכר חום, סירופ תירס, דקסטרוז,  פרוקטוז (סוכר פירות), גלוקוז, סוכר קנים, דבש, מיצוי פירות, סירופ פירות, לקטוז, לֶתֶת (מאלט), מלטוז, מניטול, סירופ מייפל, מולסה (דבשה),  סוכר טבעי, סורביטול או קסיליטול.  כמו כן, גם אם המוצר אינו מכיל “תוספת סוכר”, יתכן והוא מכיל סוכר במצבו הבסיסי, המקורי, לדוגמא- מיץ פירות ללא תוספת סוכר, יכיל את סוכר הפרי עצמו.

מלח
מלח עשוי להופיע ברשימת הרכיבים בצורות שונות כולל: נתרן, מלח, סודה לשתייה (סודיום ביקרבונט), משפר אפייה, מונוסודיום גלוטמט ועוד.

נתרן הוא המלח העיקרי במזון אותו אנחנו צורכים, ועלול לגרום לנזק בריאותי בצריכה רבה מדי. נתרן נמצא בריכוז גבוה בעיקר במלח שולחן או במזונות שהוספו להם מלחים כמו בירקות כבושים, אבקות מרק ותיבול, בשר מוכשר ומגוון חטיפים.

חשוב לקרוא את תכולת הנתרן במזון אותו אנחנו רוכשים. ככלל- אם במוצר יש יותר מ-500 מ”ג בכל 100 גר’ מוצר- הוא נחשב עשיר בנתרן, ורצוי שלא לצרוך אותו.

מזונות המכילים פחות מ-100 מ”ג ל-100 גר’ נחשבים דלי נתרן.

תוספי מזון

מוצרי מזון רבים מכילים תוספי מזון, המשמשים במגוון שימושים (ייצוב, מניעת קצף, חומרי קרישה, התפתחה ועוד). קיימות בישראל תקנות בנוגע לשימוש בתוספי מזון, ובהם הוגדרו התוספים המותרים לשימוש וכן הכמות המומלצת, בהתבסס על החקיקה המחמירה של הקהילה האירופית (ומכאן הסימון E- אירופה, על המספרים המוסכמים של תוספי המזון|). תוספי המזון חייבים להיות רשומים ברשימת הרכיבים על פי כמותם. אם מדובר בתוסף מזון הידוע כאלרגני – הוא יופיע לא רק במספרו אלא גם בשמו  לדוגמה, עמילן מעובד (E1442), שעלול להזיק לחולי צליאק או לאלו האלרגיים לחיטה.

ניתן למצוא רשימה הכוללת את שמות תוספי המזון, מספריהם והשימושים הנפוצים שלהם במדריך לסימון מזון של המועצה הישראלית לצרכנות.

מספר קטן מאוד של אנשים רגיש לחלק מתוספי המזון, ובעיקר לצבעי מאכל, חומרים משמרים ומחזקי טעם. אם אתם חושבים שילדכם רגיש לאחד החומרים הללו, פנו לרופא הילדים ודברו איתו על אלרגיות למזון ואי סבילות למזון.

אלרגיה למזון

שמונה סוגי מזון בלבד אחראיים ל-95% מכלל התגובות האלרגיות החמורות: בוטנים ואגוזים אחרים, מאכלי ים, דגים, חלב, ביצים, סויה, שומשום וחיטה. אם אחד מהרכיבים הללו נמצא במוצר המזון, יצרני המזון חייבים לציין זאת, גם אם כמותו זעירה. מידע זה יוצג בכמה דרכים שונות. לדוגמה, כאשר אתם בודקים אם יש ביצים במוצר, ייתכן שתראו:

• אלבומין (ביצה)
• אלבומין ביצים
• בסוף רשימת הרכיבים ייכתב – “מכיל ביצים”
• הרשימה תכלול מרכיב אחד מודגש – סוכר, שוקולד, ביצים.

“עלול להכיל שאריות של”
אזהרה זו תופיע על מוצרים אם, לדוגמה, המזון נעשה באותו ציוד המשמש להכנת מזונות אחרים שמכילים אלרגנים פוטנציאליים, או לידם. יצרני המזון אינם חייבים לרשום את האזהרות הללו ולכן, כל מוצר שאינו כולל את האזהרה הזו אינו בהכרח בטוח יותר ממוצרים שהאזהרה מופיעה על אריזתם.

אם ילדכם סובל מאלרגיה חמורה למזון, חשוב לדבר על הנושא עם רופא הילדים או עם תזונאית.

בדקו שוב ושוב את הטענות התזונתיות והבריאותיות

טענות תזונתיות על תוויות המזון ובפרסום מוצרי מזון – כגון “דל שומן” על אריזת צ’יפס – עלולות להיות מבלבלות ומטעות. הטענות התזונתיות אמנם יתפסו את תשומת לבכם, אך תמיד כדאי להביט היטב בטבלאות הרכיבים התזונתיים. על היצרנים לדבוק בסטנדרטים שמבקרים מה מותר להם לכתוב בנוגע לערך התזונתי ולרמת הבריאות של מוצריהם. הנה כמה נקודות שכדאי לזכור בנוגע לטענות תזונתיות ובריאותיות:

• נטול כולסטרול: מוצר יכול להיות נטול כולסטרול לגמרי, אך עדיין להכיל שומן.
• נטול שומן: כדי שהיצרן יוכל לטעון את הטענה הזו, המוצר חייב להכיל פחות מ-0.15% שומן.
• קל או לייט: ייתכן שמשמעות הדבר היא שצבעו של המזון בהיר יותר, או שטעמו ומרקמו קלילים. מושגים אלו מתייחסים בדרך כלל לאנרגיה, בקלוריות, ולא לכמות השומן. במוצר לייט/קל ישנה הפחתה של שליש מהערך הקלורי בהשוואה למוצר דומה. יש לבדוק בכל מקרה את תכולת השומנים בטבלת הרכיבים התזונתיים.
• אורגני או אישור אורגני: התוצרת האורגנית בישראל מוסדרת על ידי חוקי משרד החקלאות, ויצרני מזון אורגני צריכים לעמוד בקריטריונים מסוימים כדי שאחת משלוש חברות הפיקוח בארץ יתנו לה אישור אורגני.
• אפוי בתנור, לא מטוגן: מוצרים אלה עדיין עשויים להיות מרוססים או מצופים בשומן לפני הבישול, ולכן רמת השומן בהם גבוהה. בדקו בכל מקרה את תכולת השומנים.
• מופחת שומן או מופחת נתרן: מוצרים אלה אמורים לכלול 25% פחות שומן או מלח מהמוצר המקורי. אין זה אומר שהם מכילים פחות שומן או מלח מאשר מוצר דומה אחר.
•  נטול סוכר או ללא תוספת סוכר: משמעות הדבר היא שהמוצר אינו מכיל סוכרוז (סוכר לבן), אך ייתכן שהוא מכיל סוכרים בצורות אחרות או באופן טבעי. רמת האנרגיה שלו עלולה להיות גבוהה מבחינה קלורית, או מבחינת כמות המלח או השומנים.
• 93% נטול שומן: אף שהאחוזים הגבוהים נשמעים טוב, המוצר עדיין מכיל לפחות 7% שומן.

תאריכי “לשימוש עד” ו”עדיף להשתמש לפני”

כל המזונות שחיי המדף שלהם קצרים משנתיים חייבים לכלול תאריך המציין מתי הם עשויים להיות בלתי בטוחים לאכילה או מקולקלים.

• לשימוש עד משמש לסימון מוצרים שמתכלים במהירות ולאחר תקופה קצרה עם עלולים להוות סכנה לבריאות, כגון בשר, דגים ומוצרי חלב. תאריך זה מציין מתי המוצר אינו ראוי לשימוש. חנויות אינן מורשות למכור מזון שתאריך התפוגה שלו עבר.
• עדיף להשתמש לפני מציין תאריך שבו המוצר עדיין בטוח לאכילה, אך איכותו נפגמת.
• נאפה בתאריך או נארז בתאריך הם התאריכים שבהם המזון יוצר או נארז, והם מציינים את טריות המזון. סימונים אלה עשויים להופיע על מזונות כגון לחם ובשר.

© raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network.