אי סבילות ללקטוז

מהי אי סבילות ללקטוז?

אי סבילות ללקטוז מתרחשת כאשר הגוף אינו יכול לפרק את הסוכר הנקרא לקטוז (סוכר חלב), שקיים בחלב אם, חלב פרה ומוצרי חלב נוספים. חלב אם מכיל כ-7% לקטוז, ותחליף חלב לתינוקות  מכיל כמות דומה. הלקטוז מספק לתינוק כ-40% מהאנרגיה הדרושה לו, עוזר לו לספוג סידן וברזל ועוזר לשמירה על התפתחות בריאה.

בדרך כלל, האנזים לקטז שמיוצר במעי הדק מפרק את הלקטוז לגלוקוז ולגלקטוז – סוכרים הנספגים בקלות רבה יותר. ישנם תינוקות שאינם מייצרים מספיק לקטז כדי לפרק את הלקטוז, ולכן, הלקטוז שלא נספג ממשיך לכיוון המעיים בלי להתעכל. החיידקים מפרקים את הלקטוז הבלתי מעוכל, בתהליך של תסיסה היוצר גזים  וגורם לתסמינים כמו נפיחות, גזים, ושלשול. אי סבילות ללקטוז שונה מאלרגיה לחלב. אלרגיה לחלב היא תגובה של מערכת החיסון לחלבונים שנמצאים בחלב. אי סבילות אינה אלרגיה, והיא קשורה לסוכר שבחלב.

רוב הילדים והמבוגרים שאובחנו באי סבילות ללקטוז יכולים לעכל כמות קטנה של לקטוז. באופן כללי, עיכול 10-8 גרם לקטוז אינו גורם לתסמינים מיוחדים.

הגורמים לאי סבילות ללקטוז

ישנם שני סוגי אי סבילות ללקטוז: ראשונית ומשנית, ויש להם גורמים שונים.

אי סבילות ראשונית ללקטוז מתרחשת כאשר תינוקות נולדים ללא האנזים לקטז כלל. זהו מצב גנטי ונדיר ביותר. תינוקות הסובלים ממצב כזה זקוקים לתזונה מיוחדת מיום להיוולדם.

אי סבילות משנית ללקטוז מתרחשת אם מערכת העיכול של הילד מופרעת על ידי מחלה שמשפיעה על ייצור תקין של אנזימים כגון לקטאז, או כאשר לא מיוצר מספיק לקטז.

מחלות העלולות להוביל לאי סבילות משנית ללקטוז הן בעיקר נגיפי בטן שגורמים לדלקות במערכת העיכול הבאות לידי ביטוי בשלשולים ו/או הקאות וכן מחלת הצליאק (רגישות לחלבון החיטה, המופיעה בתינוקות לאחר שהתחילו חשיפה למוצרים המכילים גלוטן). דלקות במערכת העיכול  עלולות לגרות באופן זמני את רפידת הקיבה והמעי הדק, לגרום לירידה זמנית בכמות הלקטז, ועל כן לרגישות זמנית ללקטוז. בעיה זו נפתרת בדרך כלל לבד, אך יש לשקול מתן זמני של פורמולה דלת לקטוז למשך מספר שבועות, בתינוקות הניזונים מפורמולה, לאחר מחלת שלשולים ממושכת.

אי סבילות משנית ללקטוז שנגרמת כתוצאה ממחסור בייצור לקטז מתפתחת בדרך כלל לאחר גיל שלוש. ישנם אנשים שמועדים יותר לפתח אי סבילות ללקטוז מאחרים, יוצאי צפון אירופה, למשל, נוטים פחות לסבול מכך. לעומת זאת, יוצאי אסיה ואפריקה מצויים  בסיכון גבוה יותר לחסר בלקטז.

אי סבילות ללקטוז זוכה לעיתים לאבחנה מוטעית של בעיות עיכול אחרות, כגון אלרגיות למזון, כיוון שיש להם תסמינים דומים.

תסמינים שכיחים של אי סבילות ללקטוז

ללא האנזים לקטאז, הלקטוז בחלב אינו נספג ונשאר במעיים. כשהחיידקים במעיים ניזונים מן הלקטוז – תהליך שנקרא תסיסה – הם מייצרים כמויות גדולות של גז, שמוביל למגוון תסמינים:

• גזים
• כאבים ונפיחות בבטן
• עצבנות יתר
• אי יכולת להירגע
• קשיים בהנקה
• חוסר עליה במשקל
• שלשול.

התייעצו תמיד עם רופא אם ילדכם סובל משלשול שאינו משתפר, בעיקר אם הוא בן פחות משלושה חודשים.

תופעת לוואי נוספת היא תפרחת חיתולים אדומה וחריפה. הפריחה מתרחשת כאשר חיידקי המעיים מפרקים את הלקטוז והופכים אותו לגז מימן ולחומצה לקטית. תוצרים אלה גורמים ליציאות חומציות מאוד, שעלולות לגרום לגירוי ולאדמומיות על עורו הרגיש של התינוק. במקרה כזה, כדאי למרוח קרם טוב נגד תפרחת חיתולים על ישבנו.

גם אם כל התסמינים הללו מופיעים אצל ילדכם, לא בטוח שיש לו אי סבילות ללקטוז. אלו תסמינים נפוצים מאוד אצל תינוקות יונקים בריאים. התסמינים יכולים להתרחש בשבוע הראשון לחייו, ולהימשך עד גיל שישה שבועות או אפילו חמישה חודשים. סביר מאוד להניח שהתסמינים ייעלמו מעצמם. כל זמן שהתינוק שלכם עולה במשקל ובריאותו תקינה, סביר להניח שאין כל בעיה.

שימו לב: אי סבילות ללקטוז אינה גורמת להקאה, אך אלרגיה לחלב עשויה לגרום להקאה.

אבחון אי סבילות ללקטוז

כיוון שהתסמינים של אי סבילות ללקטוז ושל אלרגיה למזון הם דומים, קשה לפעמים לאבחן את הבעיה. יש כמה שיטות לאבחון אי סבילות ללקטוז, אך מתאימות בעיקר לילדים גדולים יותר ולא לתינוקות.

• בדיקת מימן בנשיפה: בבדיקה זו נמדדת כמות גז המימן בנשימתו של הילד. בנשימתם של ילדים בעלי אי סבילות ללקטוז מופיעות רמות גבוהות של מימן, בגלל תהליך התסיסה במעיים המתרחש כאשר החיידקים מפרקים את הלקטוז שלא נספג.
• דיאטת אלימינציה: הדיאטה כוללת הסרת מאכלים שמכילים לקטוז מתזונתו של הילד, כדי לראות אם חל שיפור בתסמינים. אם התסמינים חוזרים לאחר השבת המאכלים לתפריט, סביר להניח שהבעיה היא אי סבילות ללקטוז.

מה לעשות אם לילדכם יש אי סבילות ללקטוז

גם אם התינוק שלכם מקבל אבחנה של אי סבילות ללקטוז, הוא ימשיך לגדול היטב לאחר שתבינו מה הבעיה. חשוב לדבר עם מומחה על מילוי הצרכים התזונתיים של התינוק, וכדאי לפנות לרופא הילדים או לאחות טיפת חלב. אחד הדברים החשובים ביותר שתוכלו לעשות הוא להרגיע ולנחם את התינוק כשהוא סובל מהתסמינים.

הטיפול באי סבילות ללקטוז תלוי בגורם. אם לילדכם יש אי סבילות ראשונית ללקטוז, רופא הילדים או הדיאטנית יוכלו להדריך אתכם. אם יש לו אי סבילות משנית ללקטוז שנובעת מדלקת קיבה ומעיים.
התייעצו עם רופא הילדים שלכם לגבי הצורך בהחלפת כלכלה, גם אם באופן זמני, או אודות הצורך בטיפול תרופתי משלים.

תזונה ואי סבילות ללקטוז

אם ילדכם גדול יותר ומאובחן באי סבילות ללקטוז, הנה כמה טיפים שיעזרו לכם לנהל את התזונה שלו. הטיפים מתאימים גם למבוגרים.

אפשר להשתמש במזונות הבאים:

• לחם ודגנים
• אורז ופסטה
• פירות וירקות
• בשר, דגים, עוף, קטניות ואגוזים
• גבינות דלות לקטוז כגון ברי, קממבר, צ’דר, גבינה צהובה, פטה, גאודה, מוצרלה, ופרמזן.
• יוגורט סויה.

היזהרו מהמזונות הבאים:

• חלב, יוגורט, גלידה, קינוחים חלביים, גבינות רכות, גבינות מעובדות, ממרחי גבינה, גבינת קוטג’,שמנת, חמאה וריקוטה
• אבקות אינסטנט להכנת פירה או ירקות המכילות תוספת חלב, רטבים לבנים או רוטבי גבינה.

בדקו היטב את המרכיבים במזונות הבאים:

• ביסקוויטים, עוגות ותערובות להכנת עוגה
• מרקים מוקרמים
• מיונז
• שוקולד חלב
• חטיפי צ’יפס, גבינה וחטיפים אחרים
• ממתיקים מלאכותיים.

הטיפים הבאים יעזרו לילדכם להימנע מהתסמינים:

• תנו לילדכם לשתות מים, חלב אורז ומיצי פירות מדוללים, וכן משקאות סויה מועשרים בסידן או חלב נטול לקטוז.
• בדקו תוויות מזון וחפשו תחליפים נטולי חלב.
• כשאתם מבשלים, נסו להכין צלי, ירקות צלויים ומוקפצים בסגנון אסיאתי.
• לקינוח אפשר להגיש סורבה לימון, קינוחי פירות קפואים, מרנג, פירות ומאפים נטולי חלב.

העמסת לקטוז

העמסת לקטוז אינה דומה לאי סבילות ללקטוז – כלומר, היא אינה נובעת מבעיה בייצור לקטאז. העמסת לקטוז מתרחשת כאשר התינוק צורך כמויות גדולות של לקטוז בפעם אחת ואינו מצליח לפרק את כולו.

העמסת לקטוז עלולה להתרחש כאשר:

• תינוקות הניזונים מבקבוק שותים מנה גדולה של חלב
• תינוקות יונקים עשויים להיכנס לדפוס של הנקות קצרות – לפעמים האם מקצרת את זמני ההנקה בגלל בעיות כגון פטמות כואבות או דלקת בשד במקרה כזה, תינוקות יונקים שותים יותר חלב קדמי מאשר חלב אחורי. החלב הקדמי עשיר בלקטוז בהשוואה לחלב האחורי העשיר בשומנים. עודף חלב “קדמי”, ומלא בסוכרים עשוי לגרום להעמסת לקטוז, שאינו מספיק כולו להתפרק ולהתעכל. הדבר קורה כאשר התינוקות אינם מתחברים היטב לשד, ומוביל להנקות קצרות שבהן התינוק אינו שותה מספיק חלב, ומקבל יותר מדי חלב קדמי.

מחקרים מראים כי התסמינים של העמסת לקטוז משתפרים אצל 79% מהתינוקות שינקו בתנוחה שהבטיחה כי הם מקבלים את כל החלב מכל שד, סיימו את כל תכולת השד הראשון לפני שעברו לשני, וניזונו במרווחים של שלוש שעות (ולא לעיתים קרובות יותר), במקרה של האכלת יתר.

אלרגיה למזון לעומת אי סבילות ללקטוז

לפעמים, התסמינים שאנו מזהים כאי סבילות ללקטוז נגרמים למעשה מאלרגיה למזון. אלרגיה לחלב, למשל, משפיעה על תינוקות שניזונים מבקבוק יותר מאשר על תינוקות יונקים, כיוון שרוב סוגי התמ”ל מבוססים על חלב פרה, חלב עזים או חלב סויה.

נדיר מאוד שתינוקות סובלים מאלרגיה לרכיבים בחלב האם. במקרים של חשד לאלרגיות בתינוק יונק, מומלץ לפנות לרופא מומחה לאלרגיה.

התגובות האלרגיות למזון חמורות יותר מאשר התגובות לאי סבילות ללקטוז. אם התינוק שלכם אלרגי למזון כגון חלב פרה, מוצרי סויה או ביצים, אתם עשויים לראות את התסמינים הבאים:

• הקאה
• שלשול דמי או רירי
• עלייה מועטה במשקל
• צפצופים או אסתמה.

© raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network.