דלקת אוזניים

הגורמים לדלקת אוזניים/זיהום באוזן התיכונה

האוזן נחלקת לשלושה חלקים עיקריים – האוזן החיצונית (תעלת האוזן והתנוך), האוזן התיכונה (החלק שמאחורי עור התוף, המתחבר לגרון בצינורית קטנה הנקראת חצוצרת השמע), והאוזן הפנימית (שבה נמצאים העצבים שעוזרים למוח לזהות צלילים).

זיהום באוזן התיכונה נגרם מזיהום מאחורי עור התוף, שיכול להיווצר בגלל חיידק או וירוס. כשני שלישים מזיהומי האוזניים החריפים נובעים מפעילות חיידקית. שמם הרפואי של הזיהומים באוזן התיכונה הוא אוטיטיס מדיה (otitis media).

ישנם כמה גורמים שהופכים את הילדים לפגיעים יותר לזיהומים באוזן התיכונה, למשל:

• חשיפה לעשן סיגריות
• האכלה מבקבוק (לעומת הנקה)
• שהות בסביבת ילדים הסובלים מזיהום
• שימוש במוצץ.
• אדנוידים מוגדלים

תסמיני הזיהום באוזן התיכונה

ישנם זיהומים “שקטים” באוזניים שאינם גורמים לתסמינים מיוחדים. במקרים אחרים, התסמינים עשויים להידמות לתסמיני הצטננות ולכלול חום, נזלת, עצבנות וחוסר תיאבון. ילדים מתלוננים בדרך כלל על כאבי אוזניים, או על תחושת מלאוּת או לחץ באוזניים. כמו כן, ייתכן שילדכם ירגיש שאין לו שיווי משקל או יתקשה לשמוע.

תינוקות עשויים לבכות יותר מהרגיל ולמשוך את האוזן המודלקת, בעיקר בשעות הלילה, כשהם שוכבים במיטה. חלק מהילדים סובלים מכאב חמור ואינטנסיבי באוזן ועל כן יהיו באי שקט משמעותי ותתקשו להרגיעו. דלקת אוזניים עשויה בהחלט להיות כואבת מאוד!

הדלקת עשויה ליצור לחץ של מוגלה מהצד הפנימי של עור התוף, ומדי פעם עלול להיווצר נקב בעור התוף, שדרכו מתנקז נוזל זה. מצב זה נקרא עור תוף מנוקב. ייתכן שתראו הפרשה סמיכה או דמית מאוזנו של הילד. ההפרשה עוזרת להוריד את הלחץ שנבנה באוזן כתוצאה מהזיהום, ועל ידי כך דווקא מקלה על הכאב. עור התוף המנוקב מחלים בדרך כלל באופן טבעי, אך יש לעקוב אצל הרופא שאכן הוא נסגר.

זיהומים חוזרים באוזניים עלולים להוביל להפרשה דביקה שדומה לדבק באוזן התיכונה. ההפרשה הדביקה הזו עשויה להתקשר לרמות שונות של אובדן שמיעה, שעלול לגרום לקשיי התנהגות, קשיי שפה וקשיים בבית הספר.

מתי לפנות לרופא

קחו את ילדכם לרופא אם:

• הוא מתלונן על כאבי אוזניים
• ישנה הפרשה מאוזנו
• ילדכם אינו חש בטוב, יש לו חום או שהוא מקיא
• נראה לכם שהוא מתקשה לשמוע
• ילדכם סובל מזיהומים חוזרים באוזניים.
• בתינוקות שאינם מדברים- אם יש לו חום גבוה והוא באי שקט משמעותי

בדיקות לגילוי זיהום באוזן התיכונה

רופא הילדים יבדוק היטב את פנים אוזנו של ילדכם באמצעות מכשיר שנקרא אוטוסקופ. אם ילדכם סבל בעבר ממספר  זיהומים באוזניים, או אם הרופא חושב שעלול להיות זיהום כרוני או הפרשה דביקה, הוא עשוי להפנות אתכם לבדיקת שמיעה. ילדכם יכול לעבור בדיקת שמיעה פורמלית בכל גיל.

הטיפול בזיהום באוזן התיכונה

התסמינים של זיהום באוזן התיכונה משתפרים בדרך כלל מעצמם בתוך 48-24 שעות, ולכן לא תמיד יש צורך להשתמש באנטיביוטיקה, במיוחד עם ילדכם בן שנתיים או יותר. טיפול באנטיביוטיקה לדלקת אוזניים בדרך כלל יומלץ אם ילדכם בן פחות מ-12 חודשים או אם הוא עדיין סובל מכאב או אינו חש בטוב אחרי 48 שעות.

מצבם של רוב הילדים משתפר לאחר כמה ימי טיפול באנטיביוטיקה, אך גם אם נדמה שהמצב משתפר – תמיד יש לסיים את כל המנה המומלצת. אם תפסיקו לתת את התרופה, הזיהום עלול לחזור. לעיתים קרובות יבקש הרופא לראות את ילדכם שוב לאחר שסיים את התרופה, כדי לוודא שהזיהום חלף.

כדי להקל על הכאב, תוכלו לתת לילדכם  משככי כאבים ומורידי חום כגון פרצטמול (כדוגמת אקמולי, נובימול) או איבופרופן (כדוגמת נורופן או אדוויל לילדים) במינון המומלץ למשקלו או לגילו. ניתן להשתמש גם בטיפות מקומיות לאוזניים לשיכוך כאבים. התייעצו ברופא הילדים או ברוקח.

ההפרשה הדביקה באוזניים משתפרת לרוב בתוך שלושה חודשים. הרופא יצטרך לנטר את מצבו של ילדכם במהלך התקופה כדי לבדוק שהמצב אכן משתפר.

החדרת צמר גפן לאוזניו של ילדכם או ניקוי ההפרשה בעזרת קיסם אוזניים עלולים להזיק לאוזן, ואינם מומלצים.

הימנעו מעישון. ילדים החשופים לעישון פסיבי עלולים לפתח מגוון מחלות, ובהן זיהומים באוזן התיכונה.

מניעת זיהום באוזן התיכונה

חלק מהילדים הסובלים מזיהומים חוזרים ונשנים באוזניים או מהפרשה דביקה עלולים להזדקק לטיפול ארוך טווח באנטיביוטיקה.

כמו כן, ילדים כאלה עשויים להזדקק לניתוח כפתורים באוזניים למניעת הזיהום. ה”כפתורים” הם צינוריות אוורור זעירות שמונעות מהנוזל להצטבר מאחורי עור התוף ועוזרות לשמור על השמיעה. רופא אף אוזן גרון עשוי להמליץ לכם על ניתוח כפתורים עבור ילדכם.

© raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network.