הגל השני של מגפת הקורונה נמצא בעיצומו, כרגע ללא סיום נראה לעין. ילדים חשופים למידע על חולים בסביבתם הקרובה, כמו גם על יציאה לבידוד, ביטול אירועים ופעילויות, וסגירת מקומות אליהם היו רגילים ללכת. המידע מציף ומבלבל גם אותנו. אז איך מתווכים את זה נכון?
איך משפיעה ‘שגרת’ הקורונה עלינו ועל הילדים?
שגרה מקנה בטחון ותחושת שליטה. אנו יודעים מה צפוי לנו, ויכולים להתכונן. היא נותנת מענה לצרכים בסיסיים, כמו שינה ואכילה, יחד עם למידה וחיי חברה. חשיבות השגרה גדולה יותר עבור ילדים, והיא עשויה להקנות תחושת שליטה וודאות בתוך אי הוודאות המלווה את חייהם.
בימים אלו, אנו חיים בתקופה לא שגרתית. וירוס הקורונה ‘טורף את הקלפים’ ומזמן שינויים תכופים בשגרה ובאורחות חיינו, לפעמים מבלי שיש לנו על כך התראה מראש כלל.
על פי המידע המצטבר עד כה, וירוס הקורונה מסכן בתחלואה חמורה בעיקר מבוגרים אוכלוסיות בסיכון. עבור צעירים בריאים וילדים, עיקר הקושי יתמקד דווקא בשבירת השגרה: דאגה לסבא וסבתא ובני משפחה בסיכון, שינוי ההרגלים היומיומיים וההתמודדות עם חוסר ודאות.
ישנה סבירות גבוהה שאחת לתקופה ניכנס לבידוד, עקב חשיפה או עלייה בקצב התחלואה, ולכן יהיו גם שינויים בתוכניות, יבוטלו חלק מהפעילויות והמסגרות החינוכיות ועוד.
כיצד ניתן להקל על הילדים את ההתמודדות עם השינויים התכופים בשגרה?
תיווך המציאות והסבר תואם גיל
כשאתם מדברים עם ילדיכם, תוכלו להשוות את החיים בצל הקורונה לתחום מוכר מהחיים. דוגמה טובה היא הסכנה הטמונה בנסיעה במכונית. לפעמים, הנסיעה במכונית מובילה לתאונה, אך אנו לא נמנעים מנסיעות. אנו לומדים כללי זהירות, לומדים להקפיד על חבישת קסדה, חגורת בטיחות, שימוש במעבר חציה וציות לרמזורים ותמרורים. אנו לומדים יחד עם הילדים מהי הדרך הבטוחה ביותר לגן או לבית הספר ומתרגלים את ההליכה בה יחד. המשטרה אוכפת את חוקי התנועה, שמהווים הגנה נוספת. כך גם בחיים לצד הקורונה: יש סיכוי שנידבק, אך אנחנו שומרים על עצמנו על מנת לצמצם אותו. אנו שומרים על היגיינה ומקפידים על הכללים, שמשתנים מעת לעת, בהתאם להיקף התחלואה.
השוואה נוספת יכולה להיות להתאמה של החיים למצב הביטחוני במדינה. אנו מבינים שצהל וכיפת ברזל מגנים עלינו. אנו יודעים מה עלינו לעשות במקרה של אזעקה, יש מרחב מוגן ייעודי שמכיל את כל מה שנזדקק לו. בתקופות בהן יש עליה בתדירות הירי, אנו מצמצמים יציאות שלא לצורך, מסגרות נסגרות וכדומה. כך גם בחיים לצד הקורונה: הבית שלנו מכיל את כל מה שנזדקק לו, אנחנו יודעים מה לעשות במקרים בהם נצטרך להישאר בו והוא שומר עלינו מוגנים.
חשיפה לאמצעי תקשורת
התקשורת, מטבעה, עוסקת בהדגשת היבטים בעייתיים של התקופה. אדם מבוגר לרוב ידע לסנן את התוכן הרלוונטי עבורו ולקבל את המידע בפרופורציות המתאימות. יכולת זו אינה מפותחת דיה בקרב ילדים, והם עלולים לפתח חרדות וחששות עקב חשיפה מוגברת ולא מתווכת לתכנים המוצגים בתקשורת. חשוב בעת הזו להגביל חשיפה לאמצעי התקשורת, ולתווך את המידע אליו הילדים נחשפים, בהתאם לגילם. אם נחשפו למידע שאינו מתאים להם, הסבירו אותו במילים פשוטות ולוו אותו עם ההסבר שכל עוד אנחנו שומרים על הכללים, הסיכון שלנו לחלות הוא נמוך.
תכנון מוקדם
הכנה עצמית ומשפחתית לשגרת הקורונה עשויה להפחית חרדה, ולאפשר גמישות רבה יותר והסתגלות קלה יותר לתקופה.
חשבו יחד על מצבים איתם אתם עשויים להתמודד: סגר נרחב נוסף, סגירה של מערכת החינוך, כניסה לבידוד של אחד מההורים, כניסה לבידוד של אחד מהילדים או כניסה לבידוד של כל המשפחה יחד.
הכינו תכנית יחד עם הילדים, בהתאם לגילם, בהתאם לכל אחת מהחלופות.
כדאי שהתוכנית תכלול מי נכנס לבידוד ואיפה, אפשרויות למידה מרחוק, אפשרויות תעסוקה מותאמות לגיל, אמצעים לשמירה על קשרים חברתיים וקשרים עם המשפחה (למשל באמצעות משחקים, דרך שיחות וידאו וכדומה). עצם הימצאותה של תכנית מוכנה, מפחיתה את החרדה מהלא-נודע, הן עבורכם והן עבור הילדים.
תקופה זו מזמנת אתגרים וקשיים רבים. שיח פתוח וכנה, המותאם לגילם ורמת הבנתם של הילדים, הוא מפתח חשוב לשמירה על אווירה חיובית ולמתן מקום לשיח אודות מצוקות וקשיים.