בעיות שיניים אצל ילדים בגיל בית הספר

מציצת אצבע

ילדים נוטים למצוץ יותר את אצבעם כשהם עייפים, לחוצים או רעבים. רוב הילדים נגמלים ממציצת האצבעות בסביבות גיל שנתיים עד ארבע. בדרך כלל אפשר לשנות את השפעת המציצה עד גיל חמש-שש, כששיני החלב עודן בפה. אם הילדים עדיין מוצצים את האצבע לאחר גיל זה, עלולות לצוץ בעיות דנטליות.

מציצת אצבע נמרצת (מה שקורה כאשר הילדים מוציאים את האצבע מהפה ונשמע קול פקיקה), ומציצת אצבע שנמשכת שנים רבות עלולות להשפיע על צמיחת הלסתות של הילד ועל האופן שבו השיניים מסודרות בפה. אם אתם מודאגים בגלל מציצת האצבע, דברו עם רופא השיניים.

חריקת שיניים

חריקת שיניים אצל ילדים בגיל בית הספר היא נפוצה למדי ואינה זקוקה לטיפול בדרך כלל. חלק מהילדים נועלים את לסתותיהם בחוזקה, ואחרים חורקים את שיניהם חזק כל כך עד שהם משמיעים רעש. חלק מהילדים חורקים שיניים תוך כדי שינה. ברוב המקרים הם אינם מתעוררים מכך, אך אנשים אחרים עלולים להתעורר!

בדרך כלל חריקת השיניים אינה נמשכת לאורך זמן ואינה מזיקה לשיניו של ילדכם. אם החריקה נמשכת, כדאי לדבר עם רופא השיניים. היא עשויה לגרום לכאבי ראש, כאבי שיניים או כאבי לסת, או לשחיקת השיניים. אפשר להיעזר בסד לילה, שמגן על השיניים מפני החריקה וההידוק. שאלו את רופא השיניים בנוגע לשינה עם סד לילה.

פגיעות בשיניים

ילדכם עלול לסבול מפגיעות בפנים ובשיניים כשהוא רץ, מטפס, רוכב על אופניים וכדומה. כדאי לפנות לרופא או לרופא השיניים אם ילדכם מקבל מכה בשיניים או בפנים, ובעיקר אם אחת משיניו משנה את צבעה לשחור או לסגול.

אם אחת משיני החלב של ילדכם יוצאת החוצה בגלל מכה, אל תנסו להכניס אותה בחזרה פנימה, כיוון שהדבר עלול לגרום לבעיות מאוחר יותר, כשהשיניים הקבועות יתחילו לבקוע.

בדרך כלל, אובדן שן חלב לפני שהיא מוכנה לצאת אינו מהווה בעיה דנטלית חמורה, אך חשוב לקחת את הילד לרופא השיניים מיד לבדיקה. הבדיקה אצל הרופא תוכל להרגיע אתכם ואת ילדכם, וכמובן למנוע נזק פוטנציאלי עתידי.

אובדן שן קבועה הוא חמור מעט יותר, אך עדיין ישנם כמה דברים שאפשר לעשות כדי למנוע ממנו לאבד את השן לגמרי:

• מצאו את השן.
• החזיקו אותה בחלקה העליון (בכתר), ולא בשורש.
• אם השן מלוכלכת, טבלו אותה בחלב או בסיילין (תמיסת מי מלח) למשך כמה שניות. אל תטבלו אותה במים.
• אל תתנו לה להתייבש.
• החזירו מיד את השן לשקע שלה בפה.
• החזיקו את השן במקום באמצעות נייר כסף. אם אין לכם נייר כסף בהישג יד, בקשו מילדכם לנשוך מעט את המקום באמצעות ממחטה.
• פנו לרופא השיניים מיד – הזמן דוחק, ולכן כדאי לראות רופא במהירות האפשרית.

אם מסיבה מסוימת אינכם יכולים להחזיר את השן לשקע – למשל, כיוון שילדכם מחוסר הכרה – השקיעו את השן בחלב או בתמיסת מי מלח או עטפו אותה בניילון נצמד. פנו לרופא השיניים במהירות האפשרית.

אם ילדכם שובר או סודק שן, שמרו את חתיכת השן ואחסנו אותה בחלב. פנו לרופא השיניים במהירות האפשרית.

מגני פה

מגני פה יכולים להגן על שיני הילדים מפני מכות ונפילות. אם ילדכם משחק בענף ספורט כלשהו, כדאי לתת לו להשתמש במגן פה מגיל צעיר. יש להשתמש במגן הפה בזמן אימונים ומשחקים שבהם יש סכנה לפגיעה או לנפילה.

ישנם שלושה סוגי מגני פה:

• מוכנים מראש
• “boil and bite” – מגני פה שמתעצבים בהתאם לשיניים וללסת של ילדכם
• מותאמים אישית, שנעשים על ידי אנשי מקצוע. מגני הפה הללו מספקים את ההגנה הטובה ביותר כיוון שהם מתאימים בדיוק למבנה הלסת והשיניים של ילדכם.

מגני הפה צריכים:

• להיות עבים מספיק (4 מ”מ) כדי לספק הגנה מפני פגיעה
• להתאים בנוחות
• להיות חסרי טעם וריח
• לאפשר נשימה ובליעה רגילות
• לאפשר דיבור רגיל.

כדי לעזור למגן הפה להישאר נקי ובמצב טוב, ודאו שילדכם:

• רוחץ אותו היטב לפני כל שימוש, ומצחצח אותו עם משחת שיניים שאינה שורטת אחרי השימוש
• מנקה אותו מדי פעם במי סבון, ורוחץ אותו היטב לאחר מכן
• נושא אותו במיכל מאוורר
• אינו משאיר אותו בשמש או במים חמים.

קחו את מגן הפה לכל ביקור של ילדכם אצל רופא השיניים, כדי לוודא שהוא עדיין מתאים היטב. סביר להניח שילדכם יזדקק למגן חדש כשפיו יגדל וכשהשיניים הקבועות יתחילו לבקוע.

© raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network.