כיף לצפות בפעוטות עושים את צעדיהם הראשונים בעולם החברויות. מומלץ ללמד את ילדכם הפעוט לשחק יפה עם ילדים אחרים כבר מגיל צעיר מאוד, כדי להניח את היסודות למיומנויות חברתיות מתקדמות יותר.
כיצד פעוטות מכירים חברים: למה לצפות
בגיל צעיר מאוד – עד גיל שנה, ילדכם לרוב עדיין אינו מתעניין בילדים אחרים.
בסביבות גיל שנה עד שנתיים – ילדים נוהגים לשחק ליד ובחברת ילדים אחרים, ואינם בוחרים עדיין את “החבר הכי טוב”. רבים מחברי המשחק של ילדכם הם ילדים של מכרים שלכם – לדוגמה, חברים, משפחה או הורים שפגשתם בגינה.
מידת החברתיות של פעוטות, כמו של הוריהם, שונה ומגוונת. יש פעוטות חברתיים מטבעם שיכולים להתמודד עם חברים רבים למשחק, ולאחרים נוח יותר בחברת חברים בודדים. ככל שילדכם יגדל והמיומנויות המילוליות שלו יתפתחו, הוא יוכל להגיד לכם עם מי הוא רוצה לשחק.
בגיל שלוש, רוב הילדים כבר משתלבים דרך קבע בפעילויות עם ילדים אחרים – לדוגמה, במסגרת החינוכית, בגן או בחוגים לפעוטות. בגיל זה לילדכם יש מושג ברור למדי מי הם החברים שלו. ייתכן שיחפש אותם וירצה לשחק רק איתם. ייתכן שיקרא לאחד מחבריו למשחק “החבר שלי”, אבל באותה מידה, הוא עשוי להגיד בפעם אחרת שאותו ילד “הוא לא חבר שלי”.
בגיל ארבע, רוב הילדים כבר יודעים להבחין בין “החבר שלי” בין ילדים אחרים שהם מכירים.
כיצד להכין את הפעוט לחברויות
ילדים זקוקים לתרגול רב ולזמן כדי ללמוד לחלוק, להשתתף בתורות ולפתור בעיות. כדי לעזור לפעוט שלכם להכיר חברים, בלו ביחד. הראו לו איך להיות חבר טוב ואיך לשחק יפה עם אחרים. לדוגמה, תוכלו לעזור לו ללמוד להשתתף בתורות במהלך משחק משותף איתכם. נסו לשים קוביות על מגדל בתורות, או לבעוט בכדור, ועודדו את ילדכם במילים “תורי” ו”תורך”.
תוכלו גם להדגים כיצד לחלוק. למשל, אם אתם משחקים בבצק, תנו לילדכם פיסת בצק ואמרו לו, “בוא נחלוק את הבצק שלי – חלק לך וחלק לי”. לאחר ששיחקתם כך יחד במשך זמן מה, בקשו ממנו לחלוק איתכם את הבצק שלו. כשיסכים, עודדו אותו ואמרו לו, “כל הכבוד שחלקת” או “תודה רבה שחלקת איתי!”.
אפשר להשתמש גם בצעצועים כגון דובונים או בובות. השתמשו בדובון כדי להשתתף בתורות, חלקו את הצעצועים וטפלו בהם ביחד. ילדכם יתבונן במשחק המהנה שלכם ויחקה את מעשיכם – לפעמים, אך לא תמיד! כשילדכם משחק בתורו או חולק משהו, חלקו לו שבחים רבים.
כיצד לעזור להתנהלות משחקי הפעוטות
עבור ילדים קטנים, משחק הוא עבודה. כך הם לומדים, והמשחק עלול להיות מאוד מעייף עבורם. אולם ככל שילדכם ישחק יותר עם ילדים אחרים, כך סביר יותר להניח שילמד לשחק היטב. כדי לעזור להתנהלות של מפגשי המשחק, תכננו מראש כמה דברים. הנה כמה רעיונות:
- קיימו מפגשים קצרים – למשל, 45 דקות עד שעה. כך תוכלו לסיים את המפגש כשהכל עדיין מתנהל כשורה, במקום לחכות עד שאחד הילדים או שניהם יתעייפו, יתעצבנו או יבכו. ילדכם יזכור את המפגש כאירוע נעים וטוב, וירצה לעשות זאת שוב.
- שבו זמן מה עם הילדים כשהם מתחילים לשחק, כדי לעזור להם להתאקלם. המתינו עד שייכנסו לקצב וישחקו בשמחה יחד, ואז עזבו אותם לנפשם.
- הישארו בטווח ראייה, כדי שתוכלו לראות ולשמוע מה מתרחש. כך תעזרו לילדכם להרגיש בטוח ונינוח במצב החדש.
- הכינו כמה משחקים שהפעוטות יוכלו לשחק בהם זה לצד זה, ולא בהכרח בתורות. בגיל זה הם רק לומדים לחלוק, וזה לוקח זמן. משחקים בתורות עלולים לעיתים קרובות להיגמר בדמעות, אך לרוב, הפעוטות משחקים היטב בארגז החול, בצביעה, בבניית קוביות, זריקת כדור או משחק בבובות ובמכוניות.
- שאלו את ילדכם אם הוא רוצה להניח צעצועים מסוימים בצד לפני שחברים באים לבקר. תוכלו לשים את הצעצועים האהובים עליו בצד בעצמכם, ולעזור לו לבחור צעצועים ומשחקים שישמח לחלוק.
- השגיחו על מה שקורה. כך תוכלו להתערב אם המשחק נהיה תוקפני מדי, או אם ילדכם אינו מוכן לחלוק. בעת הצורך, תוכלו לנסות להסיט את תשומת לבם של הילדים למשחקים אחרים. אם מצטברים תסכולים, הסיחו את דעתם של הילדים ואמרו משהו כמו, “בואו נשחק עם המשאיות. יונתן, אתה יכול לקחת את המשאית הכחולה. אור, קח את המשאית האדומה”. לאחר מכן, תנו להם להמשיך לשחק.
- פזרו בחדר צעצועים רבים, כדי שכל אחד יוכל למצוא במה לשחק בלי להצטרך להתחרות על צעצוע אהוב אחד.
- כדי שילדים ייהנו עם חבריהם, אין צורך בצעצועים יקרים או בפעילויות מורכבות. ככל שיהיו רגועים יותר, כך ייהנו יותר מהשהות עם החברים.
ילדים בעלי צרכים מיוחדים עשויים להיתקל באתגרים נוספים כשהם מכירים חברים. איש מקצוע המתמחה בהתנהגות ילדים יוכל לתת לכם כמה שיטות שיעזרו לכם לפתח את מיומנויותיו של ילדכם.
מה לעשות כשהמשחק משתבש
ילדים צעירים עשויים לחוות תסכול במהרה, ולעיתים קרובות אין להם מספיק מילים כדי להביע את רגשותיהם. לכן, כשהדברים אינם מתנהלים באופן הרצוי להם, הם עלולים לנקוט אלימות כלפי חבר. כדאי להישאר בקרבת מקום ולהשגיח על התנהלות המשחק. אם ילדכם נהיה אלים, אמרו לו “די” בתקיפות ותארו לו בקצרה מה אתם רוצים שיעשה, כדי לעזור לו ללמוד שאלימות אינה פתרון. אמרו, לדוגמה, “די! אנחנו לא מרביצים!. זה כואב!
לפעמים, ילדים צעירים מאוד אינם מבינים שגם אם ילד אחר משחק עם הצעצועים שלהם, אין זה אומר שהוא ייקח אותם הביתה. הבטיחו לו שהצעצועים נשארים שלו, ויישארו איתו בבית.
מתי לפנות לעזרה מקצועית
אם ילדכם מתקשה מאוד לשחק עם ילדים אחרים, לא מראה עניין בחברים, או שהמשחק שלו שונה מאוד ממשחקם של ילדים אחרים, כדאי לדבר עם אחות טיפת חלב, רופא המשפחה או רופא הילדים.
כדי לעזור לפעוטות להכיר חברים, תוכלו לקבל רעיונות נהדרים מהורים ולקבוע איתם מפגשי משחק.
© raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network.