“בא לי”. מה לעשות עם בקשות של ילדים?

איך להגיב לבקשות

כשילדכם מבקש דברים שונים, בין אם אתם עומדים להגיד “כן”, “לא” או “אולי”, נסו את הצעדים הבאים.

1. קודם כל, הגיבו לו בהתאם לאופן שבו ביקש

אם ילדכם מבקש בנימוס, שבחו אותו על כך. כך תעבירו לו את המסר שכשהוא מתנהג בנימוס, הוא מיד זוכה לתשומת לבכם – גם אם אינכם עונים “כן” כל הזמן. סביר להניח שתגובה כזו תוביל להפגנת נימוסים טובים בעתיד. אם ילדכם מנדנד, מיילל, דורש או מאיים, הבהירו לו שעליו לבקש בצורה מנומסת. לדוגמה, תוכלו להגיד, “אריאל, תפסיק ליילל. תשתמש בקול הנחמד שלך”, או, “אתה יכול לבקש ממני בדרך נחמדה יותר?”.

2. הקשיבו

אם ילדכם מבקש בנימוס, קחו רגע ונסו להבין מה הוא מבקש. הראו לו שהקשבתם לדבריו ושהבנתם אותם – כך הוא צפוי יותר להסכים לתשובתכם. תמיד כדאי להפגין אמפתיה. לדוגמה, “אה, אני מבינה למה תהנה מזה. זה באמת מגניב”.

3. עצרו והחליטו

היזהרו מרפלקס ה”לא”. אם תעצרו לשנייה אחת לפני שאתם מגיבים, תוכלו לחשוב על הבקשה ולהוריד מעליכם את הלחץ, וכן לשלוח לילדכם מסר שאתם חושבים על מה שביקש. שאלו את עצמכם, “אני חייב להגיד לא, או שאוכל להגיד כן? אם לא אגיד ‘כן’, האם אוכל לפתוח במשא ומתן?”. לעיתים קרובות תוכלו לענות לו “כן”. במקרים אחרים, תוכלו לפתוח עם ילדכם במשא ומתן ולמצוא פתרון שמקובל על שניכם. בכל מקרה, תגובות עקביות והוגנות יעזרו לילדכם ללמוד כיצד לבקש דברים שונים בצורה חיובית ויעילה.

להגיד “לא”

היכולת לקבל “לא” היא מיומנות חברתית ורגשית חשובה. ילדים חייבים ללמוד להתמודד עם אכזבות. כשאתם אומרים “לא” לילדים, אתם מראים להם מתי וכיצד להיות אסרטיביים. לעיתים קרובות קשה להגיד “לא”, כי בכל זאת, אנחנו רוצים להסב לילדינו אושר. אבל לא תמיד הם יכולים לקבל את מה שהם רוצים. כך תהפכו את ה”לא” לחוויה חיוביות יותר:

1. קודם כל, הסבירו. אם החלטתם להגיד “לא”, הסבירו קודם כל מהן הסיבות לכך. כך יוכל ילדכם להבין את החלטתכם. לדוגמה, “אין לנו זמן לסיבוב על הקרוסלה עכשיו. נעשה זאת בפעם הבאה”. אם הילדים מתאכזבים מהתשובה שקיבלו, הם עלולים שלא לקבל את הסיבה שעומדת מאחוריה.
2. “לא” זה “לא”, לא “אולי”. אם אתם אומרים “לא” ואז נכנעים, הילדים ינדנדו עוד יותר בפעם הבאה ויקוו שתיכנעו גם אז.
3. הציעו חלופה. אם אתם יכולים, הציעו חלופה. לדוגמה, “אני לא יכול לקנות לך עוגה כי היא יקרה מדי, אבל אנחנו יכולים ללכת הביתה ולהכין עוגה משלנו”.
4. עמדו על שלכם. אם אתם משנים את דעתכם, ילדכם לומד שה”לא” שלכם אינו סופי ושכדאי להתווכח איתכם. אל תיכנעו, במיוחד אם ילדכם אינו מתנהג יפה.
5. תנו לילדכם משוב בונה. אם ילדכם מקבל את התשובה “לא”, שבחו אותו מאוד. לדוגמה, “איזה יופי שפתרנו את העניין ביחד”. אם יש צורך, הזכירו לילדכם כיצד לבקש יפה יותר בפעם הבאה. למשל, “איתן, בפעם הבאה תזכור בבקשה לבקש ממני רק פעם אחת”.

לצמצם את הצורך ב”לא”

אחת הדרכים הטובות ביותר לעזור לילדכם להתמודד עם “לא” היא לא להגיד “לא” יותר מדי. כשה”לא” שמור להחלטות חשובות באמת, ילדיכם יתייחסו אליו ברצינות רבה יותר. הנה כמה רעיונות לצמצום מספר הפעמים שאתם אומרים “לא”:

• הציבו כמה כללים בסיסיים. למשל, לפני שאתם הולכים לקניות, אמרו לילדכם מדוע עליכם ללכת. אמרו לו לְמה אתם מצפים ממנו וכיצד עליו לבקש דברים שונים. כך תוכלו לצמצם את מספר הפעמים שתצטרכו להגיד “לא”. לדוגמה, “את יכולה לבחור רק שתי שקיות הפתעה היום”, או “היום לא מבקשים שום דבר בסיבוב הקניות”.
• כשילדכם מבקש דברים שונים, עצרו וחשבו על תשובתכם. אין צורך להגיב מיד. היזהרו מרפלקס ה”לא”.
• חשבו איך תוכלו להגיד את אותו הדבר בלי להשתמש במילה לא. “לשחק עם אחיך במונופול זה רעיון מעולה, תוכל לעשות את זה כשתסיים את שיעורי הבית”.
• אמרו כן. אם אתם יכולים להגיד כן וזה בסדר גמור, למה לא?
• במקום להגיד “לא”, פתחו במשא ומתן. חשבו על תשובתכם כ”אולי” שיכול להפוך ל”כן” – אך רק אם ילדכם מוכן לעשות משא ומתן ולהתפשר. לדוגמה, “אני אתן לך מחצית מהסכום, ואתה תשלם את המחצית השנייה מדמי הכיס שלך”, או “אי אפשר ללכת היום לפארק, אבל אפשר ללכת מחר”. חשבו כיצד אתם מבקשים מהילדים דברים שונים, וכיצד הילדים לומדים להתמקח על הבקשות הללו.

לזהות את הבקשה

בדרך כלל, ילדים פשוט מבקשים את מה שהם רוצים. אבל לפעמים, כשהם ממש נחושים, הם עשויים להשתמש בטקטיקות שונות ומשונות. הם יכולים להשתמש באיומים כדי לשכנע אתכם (“אם אתם לא… אני הולך לעשות…!”), לשכנע אתכם באמצעות הטענה שמישהו אחר כבר הסכים (“אבל אבא מרשה לי!”), להבטיח לכם משהו בתמורה, לתת לכם מחמאה, להשתמש בסחיטה רגשית (“אם אתה באמת אוהב אותי…”) ועוד. אם אתם מזהים את מה שילדכם מנסה לעשות, תוכלו להכין תגובה טובה יותר.

כיצד משפיעים הגיל וההתפתחות על בקשותיהם של הילדים

באופן כללי, יכולתם של הילדים לבקש בקשות ולהשתמש בהשפעתם משתפרת עם הגיל. משמעות הדבר היא שההורים צפויים יותר להגיב בחיוב לבקשות מצד ילדים גדולים יותר.

ילדים צעירים מאוד משתמשים באסטרטגיות בסיסיות כגון השמעת קולות והצבעה. אם הם אינם מקבלים את מה שהם רוצים, סביר להניח שיתלוננו או ייכנסו להתקף זעם. הורים נוטים יותר להגיד “לא” לילדים צעירים ולעמוד על שלהם.

כשהילדים מגיעים לגיל בית הספר היסודי הם כבר מבינים איך לעשות משא ומתן ולהתפשר. הם מתחילים להבין את נקודת המבט שלכם. כלומר, הם משתפרים במציאת טיעונים שישכנעו אתכם. מחקרים שונים גילו כי מיומנויות ההשפעה משתפרות באופן דרמטי בסביבות גיל שמונה.

הילדים לומדים לצפות למה הוריהם יגידו “כן” בהתבסס על חוויות העבר. כלומר, הם נעשים משכנעים יותר, ואתם צריכים לשים לב בקפידה ולענות “כן” בעקביות.

© raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network.