התפתחות המוח אצל בני נוער

התפתחות המוח: עקרונות הבסיס

מוחם של ילדים עובר פרץ גדילה משמעותי בגיל צעיר מאוד. עד גיל שש מגיע המוח ל-90%-95% מגודלו של מוח מבוגר. עם זאת, עדיין נותרת עבודה רבה לפני שיוכל לתפקד כמוחו של מבוגר. מדענים חשבו פעם כי המוח מתפתח אך ורק בשנות החיים הראשונות, ואז מפסיק. כעת אנו יודעים שהוא ממשיך להתפתח עד שנות הבגרות.

תהליך העיצוב מחדש של המוח מתרחש בצורה אינטנסיבית בגיל ההתבגרות, וממשיך עד אמצע שנות העשרים. חלק מהשינויים מתרחשים לפני תחילת ההתבגרות המינית, ואחרים ממשיכים הרבה אחריה. המוח משתנה בהתאם לגיל, לניסיון ולשינויים ההורמונליים במהלך ההתבגרות המינית.

לכן, אף שמוחם של מתבגרים מתפתח בערך באותו אופן ובערך באותו זמן, עשויים להיות הבדלים בקרב מתבגרים שונים. לדוגמה, אם ילדכם התחיל את ההתבגרות המינית מוקדם, ייתכן שחלק מהשינויים במוחו התחילו מוקדם גם הם, אם כי פעמים רבות תהליכים אלו אינם חופפים.

מהנעשה בתוך המוח המתבגר

גיל ההתבגרות הוא תקופה של צמיחה והתפתחות משמעותית בתוך המוח המתבגר. השינוי העיקרי הוא שקשרים שאין בהם שימוש באזורי החשיבה והעיבוד של המוח (שנקרא “החומר האפור”) “מקוצצים” ו”נגזמים”, ובו בזמן, קשרים אחרים מתחזקים. זוהי דרכו של המוח להיות יעיל יותר, בהתבסס על עיקרון “השתמש או זרוק”.

תהליך הגיזום הזה מתחיל בחלק האחורי של המוח. החלק הקדמי של המוח, קליפת המוח הקדם-מצחית, הוא האחרון שמתעצב מחדש. קליפת המוח הקדם-מצחית היא החלק שבו מתקבלות ההחלטות במוח, שאחראי על יכולתו של ילדכם לתכנן ולחשוב על תוצאות מעשיו, לפתור בעיות ולשלוט בדחפים. חלק זה ממשיך להשתנות עד תחילת שנות העשרים.

כיוון שקליפת המוח הקדם-מצחית עדיין מתפתחת, בני הנוער נוטים להשתמש בחלק של המוח שנקרא אמיגדלה לקבלת החלטות ולפתרון בעיות יותר מאשר מבוגרים. האמיגדלה קשורה לרגשות, דחפים, אגרסיות והתנהגות אינסטינקטיבית.

תהליך ההתפתחות של המוח, מחלקו האחורי ועד לקדמי, מסביר מדוע החשיבה וההתנהגות של ילדכם נראות לפעמים בוגרות למדי, ופעמים אחרות – בלתי הגיוניות, אימפולסיביות או רגשיות. בני נוער מתפקדים עם מוח שעדיין נמצא בתהליך התפתחות. דבר זה לעיתים מתבטא בחשיבה ממוקדת בהווה ללא התחשבות בתוצאות עתידיות של התנהגותו של המתבגר, ועלול להוביל למגוון התנהגויות סיכוניות, כמו התנסות בסמים, נהיגה תחת השפעת אלכוהול, התנהגות מינית לא זהירה ועוד. למעשה מוחו של המתבגר אינו בשל דיו כדי להפעיל שיקול דעת בוגר שכן יכולת הבקרה, שנמצאת במוח הקדמי, עדיין לא הגיעה לבשלות.

כיצד לפתח מוח בריא

השילוב בין מוחו הייחודי של ילדכם לבין הסביבה משפיע על האופן שבו הוא מתנהג, חושב ומרגיש. הפעילויות והמיומנויות שהוא מעדיף כעת עשויות להפוך לרכיבים “מובנים מראש” במוחו, שיישארו שם בהמשך.

האופן שבו בני נוער מבלים את זמנם חיוני מאוד להתפתחות המוח. לכן, כדאי לחשוב על מגוון הפעילויות והחוויות שילדכם מתעניין בהן – מוזיקה, ספורט, לימודים, שפות ומשחקי וידיאו. כיצד כל אלה מעצבים את המוח שייקח איתו לבגרותו?

אתם מהווים חלק חשוב מסביבתו של ילדכם, וחשובים לו מאוד. האופן שבו תדריכו את ילדכם ותשפיעו עליו יעזור לו לפתח מוח בריא.

אפשר:

• לעודד התנהגות חיובית
• לטפח מיומנויות חשיבה טובות
• לעזור לילדכם לישון הרבה.

לעודד התנהגות חיובית

בזמן שמוחו של ילדכם מתפתח, הוא עשוי:

• לקחת יותר סיכונים או לבחור פעילויות בסיכון גבוה
• להביע רגשות חזקים יותר
• לקבל החלטות אימפולסיביות.

הנה כמה רעיונות לעידוד התנהגות טובה ולחיזוק קשרים חיוביים במוח:

• תנו לילדכם לקחת כמה “סיכונים בריאים”. החוויות החדשות והשונות יעזרו לו לפתח זהות עצמאית, לחקור התנהגויות של מבוגרים ולהתקרב לעצמאות. דוגמאות לסיכונים בריאים כוללות הליכה לחוג חדש למרות שאף חבר מהכיתה לא הולך לשם, התנסות במאכלים חדשים ומיוחדים (לדוגמה אוכל חריף, חמוץ במיוחד), למידה של ספורט חדש ואתגרי כגון גלישת גלים או טיפוס על קירות, בישול תבשיל מסובך שרק ההורים מכינים בד”כ למרות הידיעה שקיים סיכוי גבוה שלא יצליח לעשות זאת לבדו וכדומה. למעשה מדובר בעידוד חשיפה לפעילויות וריגושים חדשים אשר מצד אחד מספקים את צורך החקירה של המתבגר ויחד עם זאת אינם מסכנים אותו. דוגמה נוספת היא לתת למתבגר “ללמוד על בשרו” ולגשת חד פעמית למבחן בבית הספר מבלי שלמד אליו כהלכה כיוון שלדעתו הוא “יכול להצליח גם בלי ללמוד”. בעוד שמהלך מעין זה יכול להוביל לכישלון נקודתי במבחן, הוא גם יכול להוביל להטמעת החשיבות של תרגול ותכנון מראש. לעיתים, התבגרות ולמידת עומק מתאפשרים אך ורק מתוך התנסות אישית בחוויית הכישלון.
• עזרו לו למצוא דרך יצירתית והבעתית חדשה להביע את רגשותיו. ייתכן שיגלה כך רגשות חדשים וינסה לשלוט בהם. מתבגרים רבים מגלים שספורט או מוזיקה, כתיבה וצורות אמנות אחרות – כמשתתפים או כצופים – מאפשרים להם להביע רגשות.
• דברו על ההחלטות שילדכם צריך לקבל, ופרקו אותן לשלבים. בררו בנוגע לדרכי פעולה אפשריות שיוכל לבחור, ודברו על התוצאות הפוטנציאליות. עודדו אותו לתת משקל רב יותר לתוצאות החיוביות לעומת התוצאות השליליות.
• השתמשו בשגרות משפחתיות כדי לתת מבנה וסדר לחייו של ילדכם. אפשר לבסס את השגרות האלה על לוחות הזמנים של בית הספר ושל המשפחה.
• הציבו לילדכם גבולות, והזדמנויות לדון בגבולות האלה. אנשים צעירים זקוקים להכוונה ולהצבת גבולות מהוריהם וממבוגרים אחרים.
• שבחו אותו לעתים קרובות ותנו לו תגמול חיובי על התנהגות רצויה, כדי לחזק את הקשרים במוחו.
• שמשו דוגמה חיובית. התנהגותכם תראה לילדכם לאיזו התנהגות אתם מצפים.
• שמרו על קשר עם ילדכם. סביר להניח שתרצו להשגיח על הפעילויות והחברים שלו. כדי לעשות זאת, היו פתוחים ונגישים למקרה הצורך.
• דברו עם ילדכם על מוחו המתפתח. בני נוער שמבינים את חשיבותה של תקופת ההתפתחות הזו עשויים לעבד טוב יותר את רגשותיהם.
• לעתים קרובות, מתבגרים מתלהבים מאוד מתחומי העניין שלהם, בעיקר אלה שמאפשרים להם להיות בחברה. כדי לעזור לילדכם לפתח מיומנויות וביטחון עצמי, תמכו בתחומי העניין, הפעילויות והתחביבים שלו.

לטפח מיומנויות חשיבה טובות

הודות לצמיחת המוח ולהתפתחותו בשנים אלה, יתחיל ילדכם:

• לחשוב בהיגיון רב יותר
• לחשוב על דברים בצורה מופשטת יותר – הוא לא יראה עוד את הדברים בשחור או לבן בלבד
• להבין טוב יותר את האיתותים הרגשיים של אחרים
• לפתור בעיות מורכבות יותר בדרך הגיונית, ולראות בעיות מנקודות מבט שונות
• לקבל פרספקטיבה טובה יותר לגבי העתיד.

תוכלו לעודד את התפתחות החשיבה של ילדכם בדרכים הבאות:

• עודדו אמפתיה. דברו על רגשות – הרגשות שלכם, של ילדכם ושל אנשים אחרים. הדגישו את העובדה שאנשים אחרים מסתכלים על הדברים מנקודות מבט שונות ובהתאם לנסיבות שונות, והזכירו לו שאנשים רבים עשויים להיות מושפעים מפעולה אחת ויחידה.
• הדגישו את התוצאות המיידיות וארוכות הטווח של פעולות שונות. החלק במוח שאחראי על החשיבה לעתיד (קליפת המוח הקדם-מצחית) עדיין מתפתח. דברו על האופן שבו פעולותיו של ילדכם משפיעות על ההווה והעתיד גם יחד, כדי לעזור להתפתחות בריאה של קליפת המוח הקדם-מצחית.
• נסו להתאים את רמת השפה שלכם לרמת ההבנה של ילדכם. כשאתם מדברים על נושאים חשובים, בדקו את רמת ההבנה של ילדכם ובקשו ממנו לחזור על דבריכם במילים שלו.
• עודדו את ילדכם לפתח יכולת קבלת החלטות ומיומנויות לפתרון בעיות. שמשו לילדכם דוגמה והציעו לו לעבוד לפי תהליך שכולל את הגדרת הבעיה, רשימת האפשרויות ושקילת התוצאות שמובילות לפתרון הטוב ביותר לכל המעורבים.

לעזור לילדכם לישון היטב

דפוסי השינה של ילדכם משתנים בשנות ההתבגרות, כיוון שהמוח מייצר מלטונין בזמנים שונים ביום – מה שגורם לילדכם להתעייף ולהיות מוכן לשינה מאוחר יותר בערב. שינויים אלה עלולים לגרום לילדכם להישאר ער אל תוך הלילה ולהתקשות לקום בבוקר למחרת. שינה טובה חיונית להתפתחות בריאה של המוח. לעומת זאת, מחסור בשינה יכול להוביל לעייפות במהלך היום, ירידה בתפקוד הלימודי בבית הספר, החמרה של קשיי וויסות רגשי אצל ילדים הסובלים מבעיות מסוג זה (הפרעת קשב וריכוז, הפרעת חרדה, הפרעת אישיות גבולית), התנהגות אימפולסיבית ועוד.

נסו את הדברים הבאים:

• ודאו שסביבת השינה של ילדכם נוחה ושקטה.
• עודדו אותו להירגע לפני השינה – בלי טלוויזיה, טלפון נייד או מחשב.
• אכפו שגרת שינה קבועה. כוונו לכך שילדכם ילך לישון ויקום בזמנים קבועים.
• עודדו אותו לישון מספיק מדי לילה. כמות השינה האידיאלית משתנה אמנם מאדם לאדם, אך בני נוער זקוקים לתשע – עשר שעות שינה בממוצע מדי לילה.
• בחופשים אפשרו שינה עד שעות מאוחרות יותר, אך הקפידו להעיר את המתבגר לא יותר משעתיים אחרי שעת היקיצה הקבועה שלו בימים של שיגרת בית הספר. שינה עד שעות מאוחרות מאוד עלולה לגרום לקושי להירדם בלילה ולקושי להתעורר בבוקר שאחרי בשעה הרגילה לקראת בית ספר.

התנהגות מסוכנת

המוח המתבגר בנוי לחיפוש חוויות חדשות, סיכונים ותחושות, כחלק מליטוש הקשרים הרלוונטיים במוח. כמו כן, השליטה העצמית ויכולת השיפוט של בני נוער אינן תמיד בנמצא, ולכן הם מועדים יותר להתנהגות מסוכנת. מצב זה נובע מכך שיכולת הבקרה העצמית, פתרון הבעיות וקבלת ההחלטות נמצאות בקליפת המוח הקדם-מצחית – החלק האחרון שמתפתח. יש טענה כי גם ההורמונים תורמים להתנהגות אימפולסיבית ומסוכנת אצל בני נוער.

מתבגרים צריכים לקחת סיכונים כדי לגדול ולהתפתח. עודדו את ילדכם לבחור בסיכונים בריאים ומושכלים – כגון ספורט או טיולים – במקום סיכונים שליליים כמו עישון או גניבה. כל לקיחת סיכון טומנת בחובה את אפשרות הכישלון. ילדכם יזדקק לתמיכתכם כדי להתגבר על מכשולים בדרך.

לחץ והמוח המתבגר

כל השינויים שמתרחשים במוחו של ילדכם מעלים עוד יותר את החשיבות שיקבל הגנה וטיפוח. במהלך שנות ההתבגרות עולה השכיחות של בעיות בבריאות הנפשית, אולי בגלל העובדה שהמוח המתפתח פגיע יותר לגורמי לחץ מאשר מוחו של מבוגר.

גורמי לחץ אצל מתבגרים כוללים סמים, אלכוהול והתנהגות מסוכנת, וכן מעבר לבית ספר חדש, לחץ חברתי, דרישות לימודיות גבוהות, או אירועים חשובים כמו מעבר דירה או מותו של אדם אהוב.

עם זאת, אל תעטפו את הילד בצמר גפן! תשומת לב הורית גדולה מדי עלולה לגרום לילדכם להתרחק. שמרו איתו על קשר והיו מעורבים בחייו, כדי ללמוד יותר על האופן שבו הוא מתמודד עם לחצים. כמו כן, כדאי לשמור על מערכת יחסים פתוחה ולוודא שהוא רואה בכם מישהו שאפשר לדבר איתו – אפילו על נושאים מביכים ולא נוחים. נהוג לחשוב שילדים פתוחים יותר לקבל השגחה והדרכה הורית בשנות ההתבגרות אם גדלו בסביבה ביתית תומכת ומעודדת.

כל ילד מתבגר הוא מיוחד במינו, ובני נוער מגיבים ללחץ באופנים שונים ומיוחדים במינם. אתם מכירים את ילדכם טוב יותר מכל אחד אחר; סמכו על תחושת הבטן שלכם ותדעו איך לעזור לו אם הוא עובר תקופה קשה. מותר גם לבקש עזרה מחברים, בני משפחה או אנשי מקצוע כמו רופא הילדים או המשפחה.

לקבל עזרה

כל ילד חווה שינויים בקצב משלו. אם אתם מודאגים בנוגע לקצב ההתפתחות של ילדכם ויש לכם חששות בגלל השינויים בגופו, חשיבתו והתנהגותו, פנו קודם כל ליועץ בית הספר או לרופא. אם אתם מודאגים מאוד, אפשר לפנות לפסיכולוג או פסיכיאטר. אפשר לקבל המלצה לכך מרופא הילדים או המשפחה. כמו כן, אפשר לקבל תמיכה מצוינת מהורים אחרים. נסו לדבר עם הורים אחרים בבית הספר.

©  raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network