פעילויות אחר הצהריים, תחומי עניין ותחביבים לבני נוער

פעילויות אחר הצהריים יכולות להיות דברים כיפיים ומעניינים שילדכם יעשה מחוץ לשעות הלימודים. ההשתתפות בהן תאפשר לו לבדוק מה מעניין אותו, לפגוש אנשים באותו ראש ולפתח מיומנויות ויכולות חדשות. המפתח הוא איזון.

מה מקבלים בני הנוער מפעילויות אחר הצהריים

ספורט, דרמה, תנועות נוער, אמנויות או צילום – פעילויות אחר הצהריים יכולות לכלול כל מה שילדכם נהנה לעשות מחוץ לשעות הלימודים. הוא יכול להשתתף גם בדברים שאתם מעודדים אותו לעשות, כגון לימודי שפה, מוזיקה, קבוצות דיון, שיעורי דת, שחייה ואפילו משרה חלקית בתשלום או בהתנדבות.

ההשתתפות בפעילויות האלה יכולה:

  • לתת לילדכם הזדמנות להתנסות במגוון פעילויות, לגלות מהן החוזקות שלו ובמה הוא טוב
  • לתת לו תחושת הישגיות ולשפר את ההערכה העצמית ואת הביטחון העצמי שלו
  • להגדיל את המעגלים החברתיים שלו, וליצור הזדמנויות לקשרים עם ילדים אחרים מלבד אלה שלומדים איתו
  • להפחית התנהגות מסוכנת – לדוגמה, הקשרים החיוביים שמתפתחים בפעילויות האלה והזמן שהן תופסות יכולים להגן עליו מפני שתייה בגיל צעיר
  • לפתח בריאות נפשית טובה
  • לעזור לו ללמוד כיצד להתמודד עם אחריות ולפתח מיומנויות תכנון ונטילת יוזמה
  • לעזור לו ללמוד כיצד להתגבר על תקופות קשות, מה שיעזור לו בגיל מאוחר יותר להצליח מבחינה אקדמית.

כיצד לעודד את ילדכם להתנסות בפעילויות אחר הצהריים

לא כל בני הנוער אוהבים פעילויות אחר הצהריים. זה בסדר גמור. עם זאת, לפעמים הם רוצים לנסות משהו חדש ורק זקוקים לדחיפה קלה כדי להתחיל. אם זה נשמע לכם מוכר, עודדו את ילדכם המתבגר להשתתף בפעילות וספקו לו הזדמנויות ועזרה פרקטית, למשל- תוכלו להסיע אותו לפעילות מרוחקות.

אם נראה לכם שילדכם לא חשב על כל הפעילויות האפשריות, עזרו לו להבין באילו הוא עשוי להתעניין. אפשר לבדוק מה עושים מתבגרים אחרים ולדבר עם משפחותיהם, או לבדוק אפשרויות בעיתון המקומי או באתר האינטרנט או דף הפייסבוק של היישוב. כמו כן, ניתן לבדוק אילו מועדונים וחוגים מציע בית הספר.

ייתכן שילדכם יזדקק לעזרה כדי להכיר את הקבוצה בפעם הראשונה. בכל זאת, קשה להופיע כך פתאום בקבוצה חדשה, בלי להכיר אף אחד ולתהות אם תסתדרו. אולי אחד מחבריו של ילדכם ירצה להצטרף אליו לפעילות. הציעו להצטרף אליו בעצמכם, או ארגנו לו מפגש עם מישהו שכבר משתתף בפעילות.

אפשר גם להתחיל את הפעילות בהדרגה. ילדכם יוכל להחליט למשל ללכת לשתי פעולות ניסיון בתנועת הנוער, או להתחיל לעבוד כעוזר מאמן כדי להתקדם בשלב מאוחר יותר.

גם אם ילדכם לא רוצה להשתתף בפעילויות רבות – או בכלל לא – זה בסדר. יכול להיות שהוא מעדיף להישאר בחברת עצמו או לחקור את תחומי העניין שלו לבדו, או שהוא מרגיש שבית הספר מציע לו את כל הגירויים וההזדמנויות הדרושים לו. לא חובה להשתתף בפעילויות אחר הצהריים. אם ילדכם אינו רוצה להשתתף בפעילות, הוא לא ייהנה בה ולא ירוויח ממנה דבר. אל תכריחו אותו להשתתף, כיוון שאתם עלולים ליצור מתח מיותר.

למצוא את האיזון הנכון בין הפעילויות

מציאת האיזון בין עבודה להנאה היא אתגר לכולם – זוהי מיומנות של מבוגרים, שחשוב שילדכם ילמד. אם אתם חוששים שילדכם לקח על עצמו יותר מדי פעילויות אחר הצהריים, יש כמה סימנים שיגלו לכם שהדברים יצאו מאיזון. הוא עלול להיות עייף, עצבני או לחוץ, ולהתקשות להירדם, או ליצור פער בלימודים.

גם אתם וגם ילדכם תוכלו להתמודד עם חוסר איזון לטווח קצר, למשל בזמן מבחנים, לקראת משחק ספורט מכריע או לפני הופעה חשובה. אך אם הוא מראה את סימני הלחץ האלה גם בתקופות אחרות, כדאי לבדוק כמה לקח על עצמו.

כדי להבין אם הוא מעורב בפעילויות רבות מדי, שאלו אותו קודם כל אם הוא מרגיש שהוא עסוק קצת יותר מדי. לאחר מכן, בדקו את הדברים הבאים:

  • זמן מחוץ לבית: כמה לילות בשבוע חוזר ילדכם הביתה אחרי 21:00-20:30? כמה זמן הוא מחוץ לבית בסוף השבוע? האם הוא משתתף במטלות השוטפות בבית? בני נוער זקוקים לתשע -עשר שעות שינה בערך מדי לילה, וגם לזמן שבו יוכלו פשוט לשבת בשקט ולהירגע.
  • איזון בין הפעילויות: כמה שעות הוא ישן? האם יש לו זמן להירגע? האם הוא מצליח להכין את שיעורי הבית בזמן? האם יש לו זמן לפגוש חברים? האם הוא מבלה זמן רב באימוני כדורגל או בתנועת הנוער? למשל, על חשבון זמן בית הספר או פגישות עם חברים? גירויים ופעילויות בלתי פוסקים עלולים להוביל לדפוס של הזדקקות לבידור ללא הרף, בלי לפתח יכולת להרגיש נוח בשקט.
  • התנהגות: האם הוא נראה מאושר? האם הוא עצבני? האם הוא נראה לחוץ רוב הזמן?
  • השפעה על המשפחה: כמה ארוחות משפחתיות מתפספסות או משתבשות בגלל הפעילויות שלו? האם זו בעיה במשפחה? באיזו תדירות הוא מפספס פעילויות משפחתיות? האם הפעילויות שלו גורמות לבני משפחה אחרים להפסיד דברים?

אף אחד מאיתנו אינו דומה לאחר, וילדים שונים מסוגלים לאזן כמויות שונות של פעילות אחר הצהריים. כמו כן, היכולת לאזן בין הפעילויות משתנה עם הזמן. ילדכם יכול להתמודד עם דברים שונים בגיל תשע ובגיל 12.

לעבוד על ניהול זמן

דברו עם ילדכם אם אתם חוששים שהוא צריך לאזן טוב יותר בין הפעילויות אחר הצהריים לבין תחומים אחרים בחייו. אפשר לפרק את השיחה הזו לכמה שיחות קטנות, ולהתמקד בניהול הזמן שלו. נסו את הצעדים הבאים:

ספרו לו על החששות שלכם

ספרו לילדכם ששמתם לב שהוא נראה לא מאושר, עייף או עסוק מכדי לעשות דברים שנהג לעשות או שעליו לעשות. כך תתנו לו הזדמנות לחשוב כיצד הוא משתמש בזמן ובאנרגיה שלו.

אפשר, למשל, להגיד, “אתה נראה ממש עסוק בזמן האחרון. אולי יש לך יותר מדי דברים לעשות?” או, “אנחנו צריכים לחשוב עד איזו שעה תוכל להיות במפגשים האלה, כיוון שאתה נכנס למיטה רק ב-22:30 שלוש פעמים בשבוע”. כדאי גם להציב גבול אם אתם שמים לב שהפעילויות פוגעות בלימודיו, ולהסביר לו שעל מנת להמשיך בהן, עליו להשקיע גם בלימודים.

נסו להבין כיצד ילדכם מנצל את זמנו

תוכלו להכין ביחד טבלה שבועית, שמפרטת את הפעילויות מדי יום וכמה זמן הן אורכות. התבוננו היטב בטבלה ותנו לו להגיב ראשון. מה הוא חושב על הלו”ז השבועי שלו?

הגידו לו מה דעתכם. למשל, “בטח ממש קשה לך למצוא זמן להכין את שיעורי הבית כל ערב בלו”ז הצפוף הזה”, או “אין פה יותר מדי זמן לבילוי עם משפחה וחברים”. לאחר מכן, אמרו, “נראה לי שאנחנו צריכים לחשוב על זה ולנסות למצוא תוכנית טובה יותר”.

הבינו מה סדרי העדיפויות

הציעו לילדכם לשאול את עצמו את השאלות הבאות:

  • מה אני רוצה לעשות יותר, מה אני רוצה לעשות פחות?
  • מה הדבר הכי חשוב לי?
  • מה חשוב לנו, כמשפחה?
  • מה עוד יש לי לעשות, למשל שיעורי בית?

התשובות לשאלות הללו יעזרו לילדכם לחשוב על הנושא מנקודת המבט שלו ולפתור אותו בעצמו, במקום לתת לכם “לפתור” לו את הבעיה.

לאחר שיחשוב על תשובות, בקשו ממנו לספר לכם על הרעיונות שלו לשינוי. אפשר לתת לו הדרכה או משוב על הדברים שאתם מסכימים איתם, או על בעיות שאתם מגלים.

לדוגמה, יכול להיות שיהיו פעילויות שאתם רוצים שימשיך, אך הוא רוצה להפסיק. אמרו לו מדוע אתם רוצים שימשיך כדי שיוכל לראות את היתרונות והחסרונות. אפשר להגיד, למשל, “חשוב שתלמד לשחות היטב. מסוכן מדי ללכת לחוף הים כשלא יודעים לשחות כמו שצריך”. או, “אני רוצה שתלמד לדבר לפחות קצת רוסית כדי שתוכל לדבר עם סבתא בטלפון”.

מותר לכם לציין גם את סדרי העדיפויות של המשפחה. לדוגמה, “ארוחת הערב ביום שישי חשובה לנו. זה משהו שאנחנו ממש רוצים לעשות ביחד, כמשפחה”. אפשר לנהל איתו משא ומתן להחליט שימשיך בפעילויות לתקופה קצובה של שישה שבועות, למשל, רק כדי “לראות אם זה משתפר”.

אתם עלולים להתקשות לוותר לו על פעילויות שעסק בהן במשך זמן רב, אך אם תתנו לו אחריות ותאפשרו לו לבחור את הפעילויות שהוא רוצה, הוא יידע שאתם סומכים עליו שינהל את זמנו היטב.

במקרה הצורך, חשבו שוב על התוכנית

ילדכם לומד מיומנויות ניהול זמן וקביעת סדרי עדיפויות. תנו לו להוציא לפועל את התוכנית שלו – גם אם אינכם בטוחים שתעבוד – כדי לתת לו הזדמנות לתרגל את המיומנויות האלה.

ייתכן שתצטרכו לכוונן מעט את הלו”ז החדש, וללהטט בין הרצון של ילדכם שהדברים יקרו כמו שהוא רוצה, לבין הדרישות האמיתיות של חלק מהפעילויות הללו, הזמן שהן שואבות והאפשרויות של משפחתכם להתמודד עם הכל.

©  raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network