חדר משלי? כשילד צעיר נכנס לבידוד

איך משפיע הבידוד עלינו ועל הילדים?

במהלך מאה השנים האחרונות נאסף מידע ממספר תקופות בהן ילדים בודדו מהוריהם, בין אם בגלל מלחמה או מגיפה. מהמידע הזה אנו למדים כי לבידוד יש השלכות רגשיות והתנהגותיות על מבוגרים וילדים, גם חודשים ושנים לאחר מכן. מבוגרים וילדים שחוו בידוד נוטים יותר לחוות חרדה, מתח, עצבנות, קשיי שינה, הימנעות חברתית ודיכאון גם לאחר תקופת הבידוד.

הורים שילדם נחשף לחולה מאומת עומדים בפני ההחלטה הלא פשוטה על אופן הבידוד בו הם בוחרים: האם הילד כבר גדול ובוגר מספיק כדי להיכנס לבידוד בחדר לבד? האם הוא ייכנס עם הורה נוסף? האם כל המשפחה תיכנס לבידוד ביתי יחד?

בבואכם להחליט, הנה מספר שיקולים שכדאי לקחת בחשבון:

גיל הילד/ה

ההורה או המטפל העיקרי של הילד הקטן הוא חלק בלתי נפרד מהתפתחותו ומהיכולת שלו להרגיע את עצמו, להבין את העולם ולהתמודד עם קשיים. ככל שהילד צעיר יותר ותלוי יותר בהורה- כך ההשפעות השליליות של בידוד שלו לבד בחדר, גם אם הצרכים הפיזיים שלו מסופקים, יכולות להיות רבות וחמורות יותר. ילדים בגיל גן או בכיתות הנמוכות יתקשו הרבה יותר בבידוד, עד כדי פגיעה משמעותית בהתפתחותם. למעשה, אין דרך של ממש להכניס ילד בגיל הגן או תחילת בית הספר היסודי לבידוד נפרד משאר בני הבית.
ילדים בגילאי יסודי, בעיקר בכיתות הגבוהות יותר, יוכלו לעתים להתמודד באופן טוב עם תקופה כזו. היכולת הזו תלויה באופי שלהם, במיומנויות שרכשו להתמודד עם בדידות וקושי רגשי וביכולת של המשפחה לספק תמיכה ולהיות שלמים עם החלטה כזו, גם מרחוק.

אופי

ילדים רגישים, בעלי קשיים חברתיים או נטייה להגיב באופן עוצמתי יותר מבחינה רגשית- נמצאים בסיכון גבוה יותר לסבול מדיכאון, עצבנות והימנעות חברתית בעקבות בידוד. אם ילדכם רגיש מטבעו ומתמודד יותר מאחרים עם חרדות, קשיים חברתיים או רגשיים- סימן שהוא זקוק ליותר תמיכה ונוכחות של מבוגר במקרה שעליו להיכנס לבידוד.

בשלות ומוכנות לתמיכה וקשר מרחוק

היכולת של ילדים לקבל תמיכה ולהפיג את הבדידות בעזרת קשר מרוחק מתפתחת עם השנים. עבור ילד בן שנתיים-שלוש שיחת וידאו עם סבתא יכולה להיות משעממת או לא רלבנטית, בעוד שלילד בן 9 שיחה עם חבר יכולה להיות משמעותית ולהיחוות כמעט כמו מפגש. נסו לחשוב כיצד ילדיכם בדרך כלל מגיב לשימוש באמצעי תקשורת כדי לשמור על קשר עם בני משפחה רחוקים, כדי להבין האם הוא בשל יותר לבידוד ביתי. ילד שמסוגל לשמור על קשר עם בני משפחה וחברים בעזרת שיחת טלפון או וידאו, כנראה יתמודד יותר טוב עם בידוד.

הרכב משפחתי

הורים מדווחים על מצוקה רבה יותר כאשר הם נכנסים לבידוד עם ילד אחד וההורה השני דואג לשאר הילדים. לעומת זאת, כאשר נמצאים בבידוד ביתי עם מספר ילדים בבית, העומס אמנם גדל אך ההשלכות הרגשיות לרוב קלות יותר לאורך זמן. נסו לחשוב על ההשלכות המשפחתיות גם של ההורה השני ושל האחים הנוספים שיש בבית כדי להחליט האם לבודד את הילד עם אחד מההורים, או להכניס את המשפחה כולה לבידוד מתוך ראייה ארוכת טווח של המחירים האפשריים. בידוד משפחתי אינו חוויה קלה, אך כאשר ה’ביחד’ המשפחתי מאפשר להתמודד טוב יותר עם קשיים- הוא עובר באופן טוב יותר, מזיק פחות, ולעתים אפילו עם חוויות, זיכרונות והישגים שלא היינו יוצרים בלעדיו.

מה ניתן לעשות כדי להפחית את הסיכון לנזקים ארוכי טווח כתוצאה מבידוד?

תווכו לילד את המציאות החדשה, ברמה המתאימה לו

אחד הדברים שמעלים את הסיכון למתח נפשי הוא חוסר הבנה של המציאות ותחושה של חוסר אונים. נסו להסביר לילד, לפי גילו, מה הסיבה שבגללה עליו להיות בחדר נפרד, כמה ימים עליו לשהות שם, מה מותר לעשות עם שאר בני המשפחה ומה אסור. ההסבר צריך להיות ברור ופשוט, אך כזה שמעורר תחושה של ביטחון ולא של איום על החיים של הילד או של המשפחה הקרובה לו.

צרו שגרה

מכיוון שילדים קטנים אינם מבינים מושגים כמו ‘יומיים’ או ‘שבוע’, אפשר להיעזר בטבלת ימים ברורה. בטבלה כזו אפשר גם להכניס פעילויות או מאכלים שיאפשרו להכניס סדר ולשמור על שגרה ופעילות. שתפו את הילד בכתיבת לוח הזמנים ובחירת הפעילויות.
המשיכו להקפיד על היגיינה ורחצה יומית, החלפת בגדים, שעות שינה סדירות ואכילה בשעות קבועות, עד כמה שניתן. שגרה שכזו תסייע לילדכם לצאת מהבידוד ולחזור לשגרת ימיו ‘הרגילים’ בקלות יותר.

הקפידו על נוכחות הורית

העדיפו בידוד של ילד עם הורה במקרה האפשר, ולפי הנחיות משרד הבריאות. גם במקרה כזה, יש לשמור על קשר עם האחים ועם ההורה השני במידת האפשר. בידוד עם ילד בחלל סגור יכול להיות מלחיץ וקשה עבור ההורה ועבור הילד, וכדאי להיערך מראש ולהגדיר זמנים המיועדים לפעילויות שונות, חלקן עם ההורה וחלקן ללא ההורה. הצטיידו במשחקים שהילד אוהב ואפשר לצפות ממנו לשחק לבד, יצירה בחומרים שונים, זמן מוגדר לצפייה במסך אם הילד רגיל בכך ועוד. הגדירו גם זמן משותף עם ההורה- סיפור, משחקים הכוללים מגע פיזי או תנועה כמו ריקוד, תרגילי כושר. גם כאן, שתפו את הילד בכתיבת לוח הזמנים ובחירת הפעילויות.

לימדו יחד הרגעה וויסות

תקופה זו מזמנת קשיים רבים, להורים וילדים. השינויים התכופים במציאות החיים, קטנים כגדולים, עשויים להוציא מאיזון ולהביא איתם מתח רב וחרדה.
ילדכם מתמודד עם מתח ומציאות משתנה ולא מובנת. ייתכן שלא תראו זאת כלפי חוץ וייתכן שיפגין התנהגות שונה מהרגיל- עצבנות, הסתגרות או תלות מוגברת בהורה שעימו בבידוד.

כהורים, יש בכוחכם לתווך את המציאות לילדיכם, באופן רגוע ושקול, ולתת להם מידע אמיתי מצד אחד, אך מותאם לרמתם מצד שני. הקפידו להיות נוכחים שם עבורם, בתוך החדר או מחוצה לו, להיות קשובים לרגשות העולים בהם ולהציע נחמה וביטחון. נסו לעודד אותם לספר כיצד הם מרגישים ושתפו גם אתם בקצרה על כך שגם עבורכם זוהי תקופה חדשה ולא תמיד מובנת.

ניתן ללמד את הילד (וללמוד בעצמכם) משחקי ויסות וקשיבות או תרגילי יוגה לילדים, שיעזרו לו להתמודד טוב יותר עם רגשות של חרדה או חוסר שקט.