כיצד אתם מרגישים בנוגע לצרכים המיוחדים של ילדכם

רגשות: למה לצפות

כל הורה שונה מהאחר. עם זאת, הורים רבים חשים בלבול והצפה, הלם, חוסר יכולת להאמין, אדישות או דאגה לאחר קבלת אבחנה שמעידה על צרכים מיוחדים.

טבעי שתרגישו קשת רגשות שלמה. כאשר תתחילו להתרגל למצב, אתם עשויים לחוש עצב בגלל התקוות והחלומות שדמיינתם לילדכם ולעצמכם, ושאולי כבר לא יתגשמו. ייתכן שתחושו אשמה – כלפי עצמכם וכלפי אחרים – וכן פחד מפני העתיד. רגשות נוספים שעשויים לפקוד אתכם הם תחושת בלבול ומעמסת יתר משפע המידע, העצות הסותרות והלחץ לקבל החלטות.

רגשותיכם עשויים להיות מושפעים מהאופן שבו מצבו של ילדכם ישפיע על היבטים אחרים בחייכם – על העבודה, חיי החברה או כמות הזמן שתקדישו לתחומי עניין אישיים או לתחביבים.

כמו בכל משפחה, התמיכה שתקבלו מאחרים, כמו בן או בת הזוג, בני משפחה וחברים, משפיעה גם היא על רגשותיכם. לדוגמה, תמיכה ועידוד רבים יעזרו לכם לפתח רגשות חיוביים יותר כלפי תפקידכם החדש.

כשתקבלו את האבחנה הסופית על מצבו של ילדכם, ייתכן שאפילו תחושו הקלה, בעיקר אם דאגתם לגבי התפתחותו. קבלת אבחנה משמעה שאפשר להתחיל לשאול שאלות ולקבל החלטות.

אינכם “אמורים” להרגיש משהו מסוים, אך גם אינכם יכולים למנוע מעצמכם להרגיש. כדי להשלים עם האבחנה ולהמשיך הלאה יהיה עליכם להתמודד עם רגשותיכם – עבורכם, עבורו ועבור המשפחה כולה.

כיצד להתמודד עם רגשותיכם

בשלב מסוים, רוב ההורים והמשפחות מתחילים להרגיש טוב יותר. הם חווים רגשות חיוביים כמו אהבה, שמחה, קבלה וסיפוק, ומתחילים לתכנן תוכניות חדשות ולחלום חלומות חדשים עבור ילדם.

הטיפים הבאים יעזרו לכם להתמודד עם רגשותיכם בזמן שאתם מתרגלים למצבכם החדש.

לטפל בעצמכם

• קבלו את הרגשות שלכם, את כולם – אל תהדפו אותם. הכרה ברגשותיכם היא בריאה ומועילה.
• תנו לעצמכם זמן. הרגשתכם יכולה להשתפר, אך הרגשות השליליים עשויים לחזור מפעם לפעם – למשל, ביום ההולדת של ילדכם, עם הולדת תינוק במשפחה המורחבת, בחתונה משפחתית או בטקס סיום, או כשילדכם נכנס לגן או לבית הספר. עם הזמן תשתפר יכולתכם לזהות את הרגשות הללו ולהתמודד איתם.
• היו אדיבים ונדיבים כלפי עצמכם. טפלו בעצמכם ושמרו על הבריאות.
• כשתהיו מוכנים, דברו על רגשותיכם עם האנשים שקרובים אליכם, ובעיקר עם בן או בת הזוג. נסו לקבל את העובדה שאנשים אחרים עשויים להרגיש דברים שונים לגמרי.
• הכירו הורים אחרים שנמצאים במצב דומה. כדאי לדבר עם אנשים שמבינים על בשרם את החיים עם ילד עם מוגבלות.

לבלות עם ילדכם

• נסו שלא להשוות את ילדכם לילדים אחרים. כל ילד שונה.
• חגגו את ההצלחות ואת אבני הדרך שהשגתם – שלכם ושל ילדכם כאחד – והתרכזו בהתקדמות ובדברים החיוביים. ייתכן שילדכם יתפתח בצורה שונה מילדים אחרים, אך יגיע למטרות ולאבני דרך משלו עם הזמן. עוד יהיו רגעים שמחים רבים.
• קחו את הזמן ופשוט תיהנו עם ילדכם, בלי להתמקד במוגבלות. עם הזמן, יכולתכם לעשות זאת תשתפר.

לחפש עזרה

• אספו מידע על האבחנה שקיבל ילדכם ממקורות אמינים כגון משרדי ממשלה, בית החולים ואתרים אקדמיים. זכרו שלא כל מה שכתוב באינטרנט מבוסס על מחקרים מדעיים אמינים.
• פנו לקבלת תמיכה מקצועית ומידע. מומלץ להתחיל ברופא הילדים או המשפחה ובטיפת חלב.

מערכות יחסים שונות, רגשות שונים

אחים

האופן שבו האחים מרגישים תלוי בדברים הבאים:

• הגיל שלהם
• אופן ההתמודדות של הוריהם
• כיצד ההורים והמבוגרים האחרים מדברים על אחיהם
• כמות התמיכה שהם מקבלים
• אם הם מבינים את המוגבלות והצרכים המיוחדים.

קראו עוד במאמר על רגשות האחים, וקבלו רעיונות כיצד לעזור לאחים להתמודד.

סבים וסבתות, בני משפחה וחברים

בני המשפחה המורחבת והחברים יושפעו גם הם מקבלת האבחנה, ועשויים לחוות אותו מגוון רגשות כמוכם. במאמר הבא תמצאו טיפים כיצד להתמודד עם התגובות של אחרים למוגבלות של ילדכם.

© raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network.