חברים דמיוניים

מהם חברים דמיוניים?

חברים דמיוניים הם חברים שילדכם מעלה בדמיונו, והם מגיעים בשלל צורות וגדלים. הם יכולים להתבסס על מישהו שילדכם כבר מכיר, על דמות מספר או אפילו על צעצוע רך עם מאפיינים אנושיים. לפעמים הם פשוט יציר דמיונו של הילד. הם יכולים ללוות את הילד בכל מעשיו, או לבוא וללכת כרצונם. הם עשויים להתקיים רק במקומות מסוימים כמו בבית המשחק שבחצר או ליד שולחן המטבח, ולאורך כל הדרך, הם מופיעים ונעלמים בלי כל סיבה נראית לעין.

מתי מופיעים החברים הדמיוניים וכמה זמן הם נשארים?

חבר דמיוני יכול להופיע כבר בגיל שנתיים וחצי. הילדים מפסיקים בדרך כלל לשחק עם החברים הדמיוניים – בין אם יש להם חבר אחד, כמה חברים או משפחה שלמה – כשהם מוכנים להמשיך הלאה. חברים דמיוניים נוטים להתקיים במשך כמה חודשים, אך הם יכולים להיות חלק מחייו של ילדכם לפרק זמן של עד שלוש שנים.

מדוע מופיעים החברים הדמיוניים?

החבר הדמיוני של ילדכם:

• מקשיב לו ותומך בו
• משחק איתו
• עושה דברים שילדכם אינו יכול לעשות
• מיוחד ושייך רק לו
• אינו שופט ואינו מאשים.

ילדכם מחליט מה החבר הדמיוני אומר ועושה, ועם מי הוא יכול “לשחק”. זה חלק מסוד קסמו. חברים דמיוניים מאפשרים לילדים לחקור את עולם ההמצאות שיצרו בעצמם. למעשה, ייתכן שלילדים עם חברים דמיוניים יש דמיון מפותח יותר, והם נוטים יותר ליהנות ממשחקים פנטסטיים ומסיפורים קסומים.

האופן שבו ילדים משחקים עם חבריהם הדמיוניים או מדברים עליהם יכול לספר לכם הרבה על תחושותיהם ורגשותיהם. חברים דמיוניים מאפשרים לכם להציץ לעולמו הפנימי של הילדים, לטעמיו ולדברים שהוא אוהב ושונא.

אין כל ראיות לכך שילדים בעלי חברים דמיוניים סובלים ממחסור במיומנויות חברתיות או מבעיות חברתיות. ילדים עם חברים דמיוניים יכולים להיות חברתיים יותר וביישנים פחות, ולשחק עם ילדים אחרים באמפתיה רבה יותר. למעשה, אחד המחקרים גילה כי מבוגרים שדיווחו על חבר דמיוני בצעירותם היו מכוונים יותר לצורכיהם של אחרים מאשר מבוגרים שלא היה להם חבר דמיוני.

כיצד לטפל בנושאים הכוללים את החבר הדמיוני

הנה כמה רעיונות לטיפול במצבים שבהם החבר הדמיוני נהיה קצת מרגיז.

כשעליכם לעשות דברים בשביל החבר הדמיוני

ייתכן שתתבקשו לפתוח את הדלת לחבר הדמיוני, להכין לו משהו לאכול או להציע לו את המיטה. במקום לעשות זאת בעצמכם, עודדו את ילדכם לפתוח את הדלת, להכין לחבר הדמיוני מקום ליד שולחן ארוחת הערב או להציע את המיטה. כך תכירו בקיומו של החבר הדמיוני, אך גם תנצלו הזדמנות לפתח את המיומנויות של ילדכם.

כשהילד מדבר באמצעות החבר הדמיוני

יש ילדים שמתעקשים להתייעץ עם חבריהם הדמיוניים כל הזמן, למשל, “אני צריכה לשאול קודם את גילת”. לפעמים הם ירצו לדבר איתכם באמצעות החבר. אם זה מתסכל אתכם, נסו להגיד לילדכם, “אני רוצה לשמוע מה את חושבת, לא מה גילת חושבת”.

כשהילד מאשים את החבר הדמיוני

לפעמים הילדים אומרים או עושים משהו שאסור להם, ומאשימים את החבר הדמיוני. במקרה זה, אמרו לילדכם בבירור שלא ייתכן שהחבר הדמיוני עשה זאת. לאחר מכן המשיכו בשיטה המתאימה. לדוגמה, אמרו לילדכם לנקות את הבלגן.

למידע נוסף על פיתוח התנהגות טובה אצל ילדכם, קראו את ארגז הכלים ההתנהגותי שלנו.

בעיות אחרות

במקרים נדירים, חברים דמיוניים הם תסמין לבעיות אחרות. אם אתם מודאגים בגלל החבר הדמיוני של ילדכם – למשל, אם ילדכם סבל מאירוע טראומטי והחבר הדמיוני מכאיב או מתנהג ברשעות – התייעצו עם רופא הילדים או עם איש מקצוע אחר.

© raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network.