סרבנות בית ספר אצל ילדים בני שש עד שמונה

מהי סרבנות בית ספר?

סרבנות בית ספר היא מה שקורה כאשר הילד מביע התנגדות ללכת לבית הספר, מפספס לעיתים קרובות חלק מיום הלימודים או את כולו, והמצוקה שהוא חש אינה עוברת.  לעיתים הילדים מתקשים מאוד ללכת לבית הספר, ולעיתים הם אינם הולכים כלל. ילדים שמסרבים ללכת לבית הספר מבלים בדרך כלל את היום בבית בידיעת הוריהם, למרות ניסיונותיהם המאומצים של ההורים לשכנע אותם ללכת.

הסרבנות יכולה להתחיל בהדרגה, ולאורך תקופה קשה יותר ויותר לשכנע את הילד ללכת לבית הספר; ולעיתים היא מתרחשת בן ליל, למשל, מיד בתחילת השנה או אחרי מחלה. סרבנות בית ספר אינה הפרעה פסיכיאטרית רשמית, אלא שמה של בעיה רגשית ו/או בעיית התנהגות.

סימנים ותסמינים של סרבנות בית ספר

אם ילדכם מסרב ללכת לבית הספר, כל בוקר נראה כמו מלחמת התשה ארוכה. ילדכם עשוי:

• לפרוץ בבכי
• להיכנס להתקפי זעם
• להתחבא מתחת לשמיכה
• לסרב לזוז
• להתחנן שלא ללכת
• להתלונן על כאבים, מחושים או מחלות לפני בית הספר, שמשתפרים בדרך כלל אם מאפשרים לו להישאר בבית
• להפגין רמת חרדה גבוהה
• לאיים שיפגע בעצמו.

הגורמים לסרבנות בית ספר

לעיתים נדירות בלבד ישנו רק גורם אחד לסרבנות בית ספר. הסרבנות יכולה להתקשר לחרדת נטישה, פוביה, דיכאון, קשיי למידה או בעיות חברתיות בבית הספר. היא יכולה להתרחש בו בזמן או מעט אחרי:

• אירועים מלחיצים בבית, בבית הספר או עם חברים לכיתה
• סכסוך במשפחה או עם חברים לכיתה
• בעיות אקדמיות – לדוגמה, קשיי למידה
• כניסה לבית ספר חדש
• מעבר דירה
• בריונות או הצקה
• בעיות עם אחד המורים.

כאשר ילדכם מצליח לשכנע אתכם שלא ללכת לבית הספר, הוא יכול למעשה:

• להימנע ממפגש עם סיטואציות מפחידות או מלחיצות, לימודית או חברתית, כמו מבחנים, מורים, הקיוסק בבית הספר וכדומה
• לחמוק ממצבים חברתיים עם חברים לכיתה או מורים
• להימנע מחרדת נטישה
• לקבל תשומת לב רבה יותר מההורים.

סרבנות בית ספר אינה דומה להשתמטות או “הברזה”. ילדים שמשתמטים מבית הספר אינם מתעניינים בו בדרך כלל, אינם מקבלים סמכות או שיש להם בעיות התנהגות כגון הפרעת התנגדות (ODD). לעיתים קרובות, הוריהם אינם יודעים שהם לא מבקרים בבית הספר.

כיצד לטפל בסרבנות בית ספר בבית

סרבנות בית ספר עשויה להיות מאתגרת מאוד עבורכם ועבור הצוות בבית הספר. אם ילדכם חרד מפני בית הספר, הסירוב ללכת מקל על החרדה לזמן קצר, כיוון שהוא מאפשר לו שלא להתמודד עם המצב המפחיד. אולם אם הוא ממשיך להימנע, סביר להניח שחרדתו מפני בית הספר רק תחמיר. כמו כן, סביר להניח שהוא יפגר בחומר וירגיש מבודד חברתית – מה שיקשה עוד יותר על החזרה לבית הספר. לכן חשוב מאוד לחזור לבית הספר בהקדם האפשרי.

אפשר לעשות כמה דברים בבית כדי לעודד את ילדכם לחזור לבית הספר.

כשאתם מדברים עם ילדכם

• הכירו בחרדה שלו מפני ההליכה לבית הספר, כדי שירגיש שאתם מקשיבים לו ומבינים אותו. אמרו, לדוגמה, “מותר לך להיות מודאג מפני ההליכה לבית הספר”.
• הראו לו שאתם מבינים שקשה לו ללכת לבית הספר כשהוא מודאג או מפחד. לדוגמה, “אני רואה שאתה חושש ללכת לבית הספר. אני יודע שזה קשה, אבל אתה צריך ללכת. המורה ואני נעזור לך”.
• דברו על מה שצריך לקרות כדי לעזור לילדכם ללכת לבית הספר ולהרגיש שם מוגן ובטוח – ולא על השאלה אם ילך בכלל.
• הראו לו שאתם מאמינים שיוכל ללכת לבית הספר, ואמרו לו דברים מעודדים וחיוביים. לדוגמה, “כשאתה הולך לבית הספר אתה מראה כמה אמיץ אתה”. כך תוכלו לבנות את הביטחון העצמי שלו.
• השתמשו במשפטים ברורים ומרגיעים כדי להבהיר לו שאתם מצפים שילך לבית הספר. אמרו “כש” ולא “אם”. למשל, אפשר להגיד, “כשתהיה בבית הספר מחר…” במקום “אם תלך לבית הספר מחר…”
• השתמשו במשפטים ישירים כמו “הגיע הזמן לצאת מהמיטה”, או “יוני, קום בבקשה ותיכנס למקלחת”. אל תשאלו שאלות כמו “אנחנו הולכים לבית הספר היום?” ו”אתה יכול להיכנס עכשיו למקלחת?” שאלות כאלה מאפשרות לו להגיד “לא!”

כשאתם בבית

• הישארו רגועים, כדי להדגים לילדכם כיצד להתמודד עם המצב באופן חיובי. אם ילדכם רואה או מרגיש שאתם מודאגים, לחוצים או מתוסכלים, החרדה שלו עלולה להתגבר.
• תכננו כיצד להתחיל את היום בצורה רגועה כדי שילדכם יחוש חיובי יותר בנוגע להליכה לבית הספר. אפשר להכין את התלבושת והתיק בלילה הקודם, ולבקש מילדכם להיכנס למקלחת בערב ולא בבוקר.
• אל תתכננו פעילויות מעניינות בבית בשעות בית הספר, כדי שלא תתגמלו בטעות את ילדכם על כך שנשאר בבית. כלומר, השתמשו מעט ככל האפשר (אם בכלל) בטלוויזיה, משחקי וידיאו, פעילויות פנאי, אינטרנט ודברים מהנים אחרים.
• עזרו לילדכם לשמור על מחזורי שינה וערות סבירים. קשה יותר לקום לבית הספר אם הוא ישן ביום וער בלילה.

להגיע לבית הספר

• בקשו ממישהו אחר לקחת את ילדכם לבית הספר. לפעמים ילדים מתמודדים טוב יותר עם הפרידה בבית מאשר בשער בית הספר.
• כשילדכם הולך לבית הספר, שבחו אותו ותארו לו במפורט מה הוא ודאי מרגיש. אמרו, “אני יודעת שקשה לך מאוד ואני מאוד גאה בך שאתה מנסה”.
• תגמלו אותו על כך שהלך לבית הספר. אפשר לבלות זמן מיוחד עם אימא או עם אבא, או לעצור בדרך הביתה ולאכול גלידה. הפרס צריך להגיע באותו יום.

ייתכן שילדכם יזדקק לעזרה כדי להבין את רגשותיו בנוגע להליכה לבית הספר או לבית הספר עצמו. למידע נוסף, קראו את המאמר לדבר על בית הספר.

להיעזר בצוות בית הספר

עזרו לילדכם לחזור לבית הספר – ולהמשיך להגיע – בעזרת תקשורת ועבודה משותפת עם צוות בית הספר:

• דברו עם המורה או עם המנהל, וקבלו מהם רעיונות ועצות. למורים יש ניסיון רב עם ילדים שמסרבים להגיע לבית הספר.
• בקשו מהמורה או המנהל להפנות אתכם ואת ילדכם לחברי צוות אחרים, כמו היועץ או הפסיכולוג החינוכי.
• בדקו מהם כללי המדיניות והפרוצדורות בבית הספר הנוגעים לנוכחות ולהיעדרות. המנהל, הרכזת או היועץ יוכלו לעזור לכם בכך.
• יתכן שלבית הספר תכניות חונכות מתאימות, או שעות פרטניות, שיסייעו לילדכם לשתף פעולה ולהישאר בקלות רבה יותר בבית הספר.
• קבעו פגישות קבועות עם אנשי הקשר העיקריים שלכם בבית הספר – המחנכת, המנהל, היועץ או הפסיכולוגית החינוכית. כך תוכלו לבדוק את התקדמותו של ילדכם ואת הצורך שלו בתמיכה.
• הכינו עם הצוות תוכנית הדרגתית לחזרה לבית הספר. לדוגמה, ילדכם יוכל אולי לחזור בהתחלה ליום לימודים קצר יותר וללמוד את הנושאים האהובים עליו, ולהמשיך משם.

בחלק גדול מהמקרים, סרבנות בית ספר לא עוברת מעצמה וילדכם יזדקק לעזרה מקצועית כדי להתמודד איתה. לסרבנות בית ספר מתמשכת השלכות שליליות רבות- אקדמיות, חברתיות ורגשיות.

לקבל עזרה מקצועית

עזרה מקצועית תסייע להורים ללמוד יותר על טיפול בסרבנות בית ספר ולפתור את הבעיות שגורמות לה.

אם ילדכם אומר שהוא מרגיש חולה, קבעו תור עם הרופא כדי לבדוק זאת. אם אין שום גורם גופני לתחושותיו, רופא הילדים יוכל להפנות אתכם לאיש מקצוע- פסיכיאטר ילדים או פסיכולוג.

הפסיכיאטר או הפסיכולוג מעריכים בדרך כלל את המצב כדי לראות אם סרבנות בית הספר קשורה לנושאים כמו חרדה או דיכאון. דרך הטיפול עשויה לשלב טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT), שיעזור לילדכם ללמוד מיומנויות להתמודדות עם חרדה מפני הליכה לבית הספר, כמו מיומנויות הרפיה והירגעות, מיומנויות חברתיות וחשיבה חיובית על בית הספר.

ילדכם יוכל להתחיל לחזור לבית הספר בצעדים קטנים, ולהגיע בהדרגה לנוכחות מלאה. לדוגמה, הוא יוכל לבלות בתחילה חצי שעה בכיתה, ואז שעה, שעתיים וכן הלאה. תוכלו לעבוד בשיתוף הפסיכולוג או הפסיכיאטר על השאלה מדוע ילדכם אינו רוצה ללכת לבית הספר, וללמוד שיטות הורות שיעודדו אותו ללכת.

לטפל בעצמכם

סרבנות בית ספר עשויה להקשות מאוד גם עליכם ועל המשפחה כולה. כשאתם מטפלים בעצמכם היטב, אתם יכולים לטפל טוב יותר בילדכם. הנה כמה רעיונות:

• נוחו היטב, עשו פעילות גופנית, אכלו מזון בריא ופנו לעצמכם זמן. כשאתם רגועים ושלווים, תוכלו לעזור טוב יותר לילדכם ולהתמודד עם התסכול שאתם חשים.
• הזכירו לעצמכם שסרבנות בית הספר היא אתגר משפחתי. המשיכו ללא הרף במאמצים לשכנע את ילדכם ללכת. זכרו כמה חשוב ללכת לבית הספר.

© raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network.