תקיפה מינית: בני נוער

תקיפה מינית: הגדרות

תקיפה מינית מתייחסת למגוון פעולות בעלות אופי מיני, אשר מתבצעות ללא הסכמתו של אחד הצדדים ובמטרה להביא לגירויו או סיפוקו של התוקף. תקיפה מינית מתייחסת למעשי אונס, מעשי סדום (החדרת איבר מין או חפץ לפי הטבעת), מעשים מגונים (תקיפה מינית שאינה כוללת חדירה), הטרדה מינית מילולית, הפעלת לחץ לקיום מגע מיני, התערטלות או הפעלת לחץ להתערטלותו של הצד השני. קורבנות התקיפה המינית עשויים להיות נשים, גברים, ילדות וילדים- החל מגיל 15 חודשים ועד לזקנה. נשים בגילאי 16-24 הינן בסיכון המשמעותי ביותר להיפגע.

אדם אינו יכול לתת את הסכמתו למגע מיני אם:

• גילו נמוך מגיל ההסכמה החוקי או אם הוא מוגדר כחסר ישע
• הוא נתון לאיומים, או שמופעל עליו כוח כדי לקבל הסכמתו
• ·הוא נמצא תחת השפעת אלכוהול או סמים אחרים
• הוא אינו בהכרה, בהכרה חלקית או אינו פועל בהיגיון

תקיפה מינית יכולה להתרחש בין מכרים או בין זרים ויכולה להתרחש  גם בין שני אנשים המקיימים מערכת יחסים רומנטית. היא יכולה להתרחש כאשר הקורבן החל במגע המיני בהסכמה אך בשלב מסוים הוא אינו מעוניין בו יותר.

• ממצאי מחקרים מראים כי גם בנים  יכולים ליפול קורבן לאלימות ולפגיעה מינית ולא רק בנות.
• מרבית הפגיעות מתרחשות על ידי אדם מוכר לנפגע.
• לילדים ובני נוער קיים קושי לדווח על פגיעה מינית – בעיקר אם התקיימה על ידי אדם מוכר.
• טיפול והקשבה לנפגעים חשוב מאוד, על מנת לאפשר לצעירים שחוו תקיפה מינית להתמודד עם פגיעה ולהקטין נזקים התפתחותיים, נפשיים ופיזיים.

תקיפה מינית: לעולם לא באשמת הקורבן

אם ילדכם נפל קורבן לתקיפה מינית, זו אינה אשמתו!

אם ילדכם המתבגר נפל קורבן לתקיפה מינית, עזרו לו/ה לקבל עזרה! אין במה להתבייש. התקיפה לא התרחשה בגלל האופן שבו התלבש/ה או התנהג/ה.

התקיפה המינית גם לא התרחשה באשמתכם, או בגלל אופן ההורות שלכם.

תקיפה מינית מתרחשת כיון שהתוקף משתמש לרעה בכוחו.

מה לעשות אם ילדכם מספר לכם שנפגע מינית?

אם ילדכם נפגע מינית, סביר להניח שיהיה במצוקה קשה. חשוב לזכור, כי ילדים ומתבגרים משתהים ולא תמיד מספרים על הפגיעה. חשוב להיות ערניים במידה ואתם רואים שינוי בהתנהגות של ילדכם.  לעתים ילדים ומתבגרים שעברו פגיעה נוטים להסתגר, לבכות, לכעוס. לעתים הם נוטים להזניח את עצמם גופנית או להתקלח באופן תכוף מאוד. במידה והילד אינו משתף מה הסיבה לשינוי בהתנהגות ניתן לשאול בעדינות אם מישהו פגע בו.

הנה כמה דברים שתוכלו לעשות כדי לתמוך בו אם הוא מספר לכם שהותקף מינית:

• הקשיבו לדבריו בלי להפריע.  אל תשאלו “למה” או שאלות מפורטות. פשוט תנו לו לדבר על מה שקרה.
• הישארו רגועים מבחוץ, גם אם אתם חווים סערת רגשות – כעס, דאגה, אשמה וכדומה – מבפנים.
• האמינו למה שהוא אומר, גם אם זה מטריד ומעציב. אמרו לו שאתם מאמינים לו, גם אם הפרטים כלליים או שהמידע נראה לכם מוגזם.
• אמרו לו שזו לא אשמתו – והזכירו לעצמכם שזו גם אינה אשמתכם.
• אל תניחו שום הנחות בנוגע למה שקרה או כיצד ילדכם מרגיש.
• התקשרו לאחד מקווי הסיוע או לבית לין- מרכז הגנה. קבלו מהם הנחיות כיצד עליכם לפעול.
• היו שם בשבילו למקרה שירצה לספר עוד. אפשר להישאר בבית, לקחת יום חופש מהעבודה, לאסוף אותו מבית הספר, מהאוניברסיטה או מהעבודה וכן הלאה.
• שאלו אותו איך תוכלו לעזור לו להרגיש מוגן, בטוח ואהוב. התכוננו למלא את בקשותיו.

להבין את טיבם של המגע או הפעילות המיניים

לפעמים, בני נוער מסכימים למגע מיני או לפעילות מינית, ואחר כך מתחרטים עליהם. זה עלול לקרות כאשר המגע או הפעילות המיניים אינם מתרחשים כפי שקיוו או ציפו, כשהאדם שמעורב בפעילות מתנהג לא יפה לאחר מכן, כשהם מבינים לא נכון את הרגשות של האדם השני וכן הלאה. מקרים אלה עלולים להוביל לפעמים להאשמות על תקיפה מינית, גם אם המתבגרים הסכימו למגע או לפעילות המינית בשלב מסוים.

טבעי שתרצו להגן על ילדכם, בעיקר אם הוא מוטרד ועצוב. אך חשוב לברר היטב מה קרה. מותר לשאול ברוגע את המתבגר אם קרה משהו שהוא מתחרט עליו. השאלה הזו תעזור לכם לבדוק את הנסיבות שהובילו למגע המיני או לפעילות המינית, ובו בזמן להמשיך לתמוך בילדכם בצורה לא שיפוטית.

אחרי תקיפה מינית

אחרי תקיפה מינית, הורים רבים רוצים שילדם ינקוט פעולה – יעשה משהו כמו לדווח על התקיפה המינית למשטרה, לפנות לטיפול רפואי, להתחיל הליכים משפטיים, לקבל טיפול נפשי ולבקש פיצוי. כדאי לבדוק את ההשלכות האפשריות של נקיטת כל אחת מדרכי הפעולה, כדי לעזור לילדכם לקבל החלטה מושכלת.

בדקו מהם התהליכים והשירותים הזמינים לאחר תקיפה מינית. המידע הזה יעזור לילדכם ולכם להחליט יחד מה לעשות.

כדי לבדוק מה אפשרויות התמיכה שיכול ילדכם לקבל, צרו קשר עם מרכזי ההגנה של בית לין 02-6448844 או עם איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית בקווי החירום: 1202 לנשים, 1203 לגברים, 04-6566813 לנשים ערביות, 02-6730002 לנשים דתיות, 02-5328000 לגברים דתיים.

לפי חוק חובת הדיווח, אדם שנודע לו על תקיפה מינית של ילד בן פחות מ- 18 אשר נפגע על ידי האחראי עליו, מחויב לדווח עליה, ובמיוחד אם מדובר באיש מקצוע כגון רופאים ואחיות, פסיכולוגים, מורים וגננות, עובדים סוציאליים ומדריכי נוער. אם אותו אדם אינו מדווח, הוא יכול להישפט לכמה שנות מאסר. פנו למרכזי הסיוע המקומיים ולמשטרה, כדי לבחון את הליכי הגשת התלונה, הפן המשפטי וזכויות הקורבן. מידע מפורט תוכלו למצוא באתר: https://www.mifkad.org.il/.

לדווח על תקיפה מינית

תקיפה מינית היא עבירה פלילית. הצעד הראשון אחרי תקיפה מינית בילדים היא פניה לאחד ממרכזי ההגנה, או למרכזי הבדיקה בבית החולים.

מרכז הגנה שכזה מכיל תחת קורת גג אחת אנשי מקצוע מומחים בתחומים שונים, במסגרת ידידותית ונעימה שמאפשרת לנפגעים הקטינים ולבני משפחותיהם (שאינם הפוגעים) לקבל סיוע בתנאים מיטביים. כך, ילדכם אינו צריך לחזור על תיאור המקרה שוב ושוב בפני גורמים שונים.

במרכז ההגנה יעבור הילד הנפגע תהליכי הערכה, אבחון, חקירה והיוועצות על ידי צוות רב מקצועי. לאחר מכן יתרחש תהליך קבלת החלטות באשר להמשך הטיפול בנושא, תוך שמירה על טובתו וזכויותיו של ילדכם.

המרכזים מיועדים עבור:

• ילדים ובני נוער בגילאי 3-18 שנים שנפגעו מינית, פיזית או נפשית, או סבלו מהזנחה קשה.
• ילדים פוגעים מינית עד 12 שנים.
• ילדים ובני נוער שהיו עדים לעבירות מין או אלימות.
• ·בני משפחה נלווים שלא פגעו בילד.

טיפול רפואי אחרי תקיפה מינית

במידה והפגיעה התרחשה בטווח של השבוע האחרון, מומלץ לפנות עם בנכם או בתכם למרכזים ייעודים לטיפול בנפגעי תקיפה מינית הנמצאים במספר בתי חולים בארץ: סורוקה, הדסה עין כרם, וולפסון, בני ציון, ופורייה.

במרכזים אלה ניתן לקבל טיפול רפואי, טיפול נפשי ראשוני וכן איסוף ראיות משפטיות.

הרופא:

• יבדוק אם ישנן פגיעות או חבלות גופניות
• ידבר עם בתכם על אפשרות כניסה להיריון ושימוש באמצעי מניעה לשעת חירום
• ידבר על מחלות המועברות במגע מיני ויערוך בדיקות לקיומן
• יעריך את המצב הנפשי של ילדכם

ראיות משפטיות

אם תיגשו עם ילדכם לקבל סיוע רפואי זמן קצר לאחר התקיפה, ייאספו ראיות משפטיות. התהליך כולל איסוף ראיות בעלות חשיבות לחקירת המשטרה ולהליך הפלילי. הראיות המשפטיות נאספות ומתועדות בקפידה על ידי רופאים מומחים. חשוב לדעת כי איסוף ראיות משפטיות מתרחש רק במרכזי הסיוע ולא בכל בתי החולים. איסוף ראיות משפטיות דורש:

• לערוך בדיקה רפואית מוקדם ככל האפשר אחרי התקיפה המינית – רצוי מידית או לכל המאוחר תוך 72 שעות לאחר התקיפה. ככל שתמתינו זמן רב יותר, כך ימצאו פחות ראיות.
• איסוף ראיות משפטיות רפואיות כגון שאריות זרע, רוק ושיער.

עזרה ותמיכה במהלך הבדיקות הרפואיות

ילדכם יזדקק לעזרה ולתמיכה בקבלת החלטות במהלך הבדיקה הרפואית ותהליך איסוף הראיות. בכל מרכז, מלווה עובדת סוציאלית ייעודית את הנפגעים המגיעים לאורך כל התהליך. העובדת הסוציאלית תתמוך בכם ובילדכם, תסייע בהסבר על כל התהליך וכן על הזכויות שלכם. בהמשך היא תפנה אתכם לעזרה טיפולית.

טיפול נפשי אחרי תקיפה מינית

תקיפה מינית היא חוויה טראומטית. אם ילדכם הותקף מינית, כדאי ומומלץ להיעזר בטיפול נפשי גם אם נראה כי אין צורך, וודאי אם מופיעים אחד מהבאים

• רגשות כעס, עצבות או אשמה קשים ומציפים
• שינויים ניכרים בדפוסי השינה, התיאבון, ההתנהגות או הריכוז
• מחשבות, זיכרונות או סיוטים שגורמים לחרדה ולמצוקה
• נטייה לעימותים או תקשורת דלה מאוד עם אנשים אחרים במשפחה
• קושי להמשיך ללכת לבית הספר או לעמוד בקצב הלימודים או העבודה.

טיפול נפשי יכול לעזור לכם, לילדכם ולמשפחתכם להבין כיצד התקיפה משפיעה על כולכם, לעבד ולצמצם את השפעתה.

חלק מהצעירים נעזרים יותר בטיפול נפשי מיד לאחר התקיפה, ואחרים עשויים שלא להיות מוכנים לטיפול עדיין, ולהיעזר בו מאוחר יותר. כיום, כל קטין בישראל שעבר פגיעה מינית זכאי לטיפול ייעודי בחינם, על ידי מומחים בטיפול בפגיעות מיניות.

כיצד לטפל בילדכם בבית אחרי תקיפה מינית

אחרי תקיפה מינית, בני נוער נוטים להרגיש חסרי כוח ולהטיל ספק בערך העצמי שלהם. אך יש כמה דברים פשוטים שיעזרו לילדכם לקבל בחזרה את תחושת השליטה בחייו, החופש והביטחון:

• להיות רגישים וקשובים לילד, אך לעודד אותו במידה ומסוגל, להמשיך בשגרה הרגילה, למשל ללכת לבית הספר, לעבודה ולפעילויות אחר הצהריים, ולצאת עם חברים.
• מומלץ להמשיך בשגרה ביתית רגילה וצפויה. מומלץ להתייחס ברגישות אך לא להפוך את הפגיעה ל”נכות”.
• עודדו את ילדכם לקבל הצעות תמיכה מאחרים.

הרגשות שלכם כהורים אם ילדכם הותקף מינית

אם אתם חושדים או מגלים שילדכם המתבגר חווה תקיפה מינית, סביר להניח שתחושו מוטרדים ומודאגים מאוד. ייתכן שתחושו:

• בהלם או לא תאמינו
• עצובים או מוטרדים מאוד
• אשמה
• חוסר אונים
• חרדה
• בושה
• כעס
• אדישות או אי – תחושה כלל.

כל הרגשות הללו נורמליים. חשוב שתטפלו גם בעצמכם – על מנת שתוכלו להיות חזקים מספיק ולתמוך בילדכם. תוכלו לבחור אם לשתף חברים וקרובי משפחה, ובאיזו מידה, על מנת לשמור על פרטיותו של ילדכם ולמנוע השלכות של פגיעה נוספת בשל הפצת המידע הלאה. אמרו להם בבירור שאתם מבקשים מהם לכבד את פרטיותו של ילדכם. אם אתם מרגישים שאינכם יכולים לדבר עם אנשים שאתם מכירים, נסו לפנות לקבלת טיפול נפשי. במידה  וילדכם מטופל במסגרת השירותים הניתנים לטיפול בפגיעות מיניות, תקבלו הדרכת הורים.

אפשר לקבל גם טיפול נפשי תומך לבני משפחה במרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית, שיפנו אתכם להמשך טיפול בהתאם לאזור המגורים.

יכול להיות שאתם ובן או בת זוגכם תרגישו אחרת בנוגע למצב. כדאי לפנות לקבלת טיפול נפשי ביחד, ולהבין כיצד לתמוך בילדכם בדרך הטובה ביותר ולהתמודד עם הלחץ על מערכת היחסים.

לרשימת שירותי הטיפול לאחר תקיפה מינית- לחצו כאן.

©  raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network