לדבר בלי מילים: שפת הגוף וטון הדיבור

מדוע תקשורת בלתי מילולית חשובה?

מסרים בלתי מילוליים חיוביים יכולים לשפר את מערכת היחסים עם ילדכם ואת הקשרים הרגשיים במשפחתכם. רוב הילדים אוהבים לקבל חיבוקים ונשיקות, למשל. שפת הגוף החמימה והאוהבת הזו שולחת להם מסר בלתי מילולי שאתם רוצים להיות קרובים אליהם. מצד שני, תקשורת בלתי מילולית שלילית – כמו טון דיבור כועס או הזעפת הפנים – בזמן פעילות מהנה יחד עלולה לשלוח מסר שאינכם רוצים באמת להיות שם.

לכן, התאמת התקשורת המילולית והבלתי מילולית מגבירה את האפקטיביות של המילים שבהן השתמשתם. לדוגמה, המורה יכולה להסביר בעיות במתמטיקה באמצעות הידיים כדי להדגים את הגודל והצורה. אך כשהמסרים המילוליים והבלתי מילוליים אינם תואמים, ילדכם עשוי להאמין למסרים הבלתי מילוליים דווקא – אחרי הכל, טוב מראה עיניים ממשמע אוזניים. ילדכם לומד מכם המון על תקשורת בלתי מילולית. למשל, אם אתם ניגשים לאנשים חדשים בצורה רגועה, ילדכם צפוי לחקות אתכם.

האופן שבו אתם מרגישים יכול להשפיע על דרך התקשורת עם ילדכם. למידע וטיפים נוספים, קראו את המדריך לדבר עם ילדים בגיל בית הספר.

כיצד להשתמש בשפת הגוף וטון הדיבור

הנה כמה רעיונות לשימוש בשפת הגוף ובטון הדיבור כדי להעביר מסרים בלתי מילוליים חיוביים לילדכם:

• מגע בזרוע אומר שאתם מתעניינים ומראה שאכפת לכם. חיבוק בונה חיבור רגשי.
• קשר עין תדיר אומר שאתם מקשיבים ומוכנים לחלוק רגשות ולתקשר עם ילדכם. עמידה פנים אל פנים מול ילדכם אומרת, “אני נותן לך את מלוא תשומת הלב”, ו”אתה חשוב לי”. ירידה לגובה העיניים של ילדכם מראה שאתם רוצים להתקרב אליו, ועוזרת לו להרגיש מוגן ובטוח.
• “שיקוף” משמעו להשתמש באותן הבעות פנים וטון דיבור שילדכם משתמש בהם. אפשר לבחור לשקף את מעשיו של ילדכם כשאתם אוהבים את מה שהוא אומר ועושה. כמו כן, השיקוף מעביר מסר שאתם מנסים להבין כיצד הוא מרגיש. לדוגמה, אם ילדכם מחייך אליכם, חייכו בחזרה. כך תוכלו לבנות את החיבור הרגשי ביניכם לאורך זמן.
• היו מודעים לשפת הגוף ולטון הדיבור שלכם כשאתם מדברים עם ילדכם ועם אחרים, כדי לעזור לו לפתח מיומנויות טובות של תקשורת בלתי מילולית. למשל, אם אתם מדברים בטון דיבור נעים, עומדים ביציבה רגועה והבעת הפנים שלכם רגועה גם היא, אתם נראים נגישים יותר לילדכם.
• היו מודעים לשימוש במחוות גוף (ג’סטות)- תנועות ידיים המסמנות פעילויות או חפצים. למשל: פתיחת הידיים באופן רחב כדי לסמן משהו גדול, הנחת הידיים על הלב כשאתם אומרים לילדכם ‘אני אוהב אותך’, הזזת האצבע או הראש מימין לשמאל כשאומרים ‘לא’, הנחת הראש על הידיים ועצימת העיניים כשאתם אומרים לילדכם ‘בוא נלך לישון’ ועוד. השימוש במחוות הללו מהווה חלק חשוב בתקשורת הלא מילולית שאנו משתמשים בה, אפילו בצורה לא מודעת. פעוטות בשלבי התפתחות השפה הראשונים משתמשים במחוות גוף פעמים רבות באופן טבעי. הן מהוות כלי נוסף בידי פעוטות אשר עדיין לא רכשו את המילה המדוברת כדי לתקשר עם הסביבה. השימוש בהן על ידי ההורים והילדים מפחית תסכול אצל פעוטות ואף מעודד התפתחות שפה.
• תקשורת מילולית ובלתי מילולית עם ילדים אוטיסטים או ילדים בעלי לקויות למידה בלתי מילוליות יכולה להיות מאתגרת. לדוגמה, ילדים אוטיסטים צריכים בדרך כלל ללמוד מהו קשר עין. באמצעות טיפול אצל קלינאי תקשורת תוכלו ללמוד כיצד לחזק את קשר העין ההדדי בניכם.
• בנים נוטים להתקשות יותר לקרוא הבעות פנים מאשר בנות. אפשר לעזור לבנכם באמצעות חיזוק התקשורת המילולית עם קשר עין וטון דיבור מתאימים. לדוגמה, אתם יכולים לומר, “טל, אני שמחה שאתה יוצא לרכוב על אופניים עם אביב, אבל תצטרך לחזור הביתה כשיחשיך”. התבוננו בעיניו של ילדכם והשתמשו בטון ברור ותמציתי.

לפתח מודעות לתקשורת בלתי מילולית

נסו להבין כיצד המשפחה שלכם משתמשת בתקשורת בלתי מילולית. לדוגמה, אפשר לצלם בווידיאו את השיחות המשפחתיות ואז לצפות בהן עם בן הזוג. שאלו את עצמכם איזה סוג של תקשורת בלתי מילולית את מזהים, כמו מגע, חיבוקים, מחוות, קשר עין ועוד. אם אתם רואים משהו שאינכם אוהבים בדרך התקשורת שלכם – למשל, שאינכם מתבוננים בילדכם כשהוא מדבר – נסו לשנות זאת בעתיד. רעיון נוסף הוא לצפות בטלוויזיה בלי קול, ולנסות להבין מה קורה על המסך.

הזדמנויות למידה והתמודדות עם התנהגויות שונות

כל יום מביא עמו הזדמנויות למידה – רגעים שבהם תוכלו ללמד את ילדכם על תקשורת. לדוגמה, אם ילדכם עומד קרוב מאוד לחבר, ונראה שהחבר אינו חש בנוח או מתרחק מעט לאחור, נצלו את ההזדמנות: הזכירו לילדכם בעדינות שעליו לתת לחבר שלו קצת מקום – למשל, “עמית, בוא ניתן לדנה קצת מקום וניקח צעד אחורה. יופי, עכשיו יש לה קצת יותר מרחב”.

כשאתם מבחינים שילדכם עושה מה שביקשתם – למשל, במסיבת יום הולדת של חבר – שבחו אותו. אמרו לו, לדוגמה, “נתי, שמחתי מאוד לראות שזזת ונתת לשירה מקום לפתוח את המתנות שלה במסיבה”.

תקשורת בלתי מילולית יכולה לעזור כשקשה לדבר בגלל מרחק או רעש. לדוגמה, אפשר לחייך או לעשות סימן “כל הכבוד” עם האגודל כשילדכם מקבל פרס בבית הספר או עוזר לחבר במגרש המשחקים. אם אתם רואים משהו שאינכם אוהבים, אפשר לנענע בראש או לעשות סימן לשלילה עם האצבע.

אם אתם צריכים להקנות לילדכם משמעת, אפשר להשתמש בטון דיבור ובהבעות פנים כדי להראות לו שאתם תקיפים, אך עדיין אוהבים. למשל, “יסמין, את משתוללת יותר מדי עם החברות שלך. תשמרי את הידיים שלך לעצמך בבקשה”.

לפעמים, כשילדכם עושה משהו מצחיק אך גם בלתי מתקבל – כמו להגיד “אימא היא קקי” – קל יותר להגיד מאשר לעשות. מפתה מאוד לצחוק, אך סביר יותר להניח שילדכם יבין שהתנהגותו אינה מקובלת אם המילים והסימנים הבלתי מילוליים שלכם יתאימו זה לזה. לכן, נסו לשמור על פרצוף רציני כשאתם אומרים, “במשפחה שלנו מדברים זה לזה בכבוד ובנימוס”.

© raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network.