פעוטות מגיעים בשלל צורות וגדלים, אך הם מתפתחים באופן דומה למדי בגיל 15 עד 18 חודשים. מה הפעוט שלכם צפוי לעשות, כיצד תוכלו לעזור, ומתי יש לגשת לרופא הילדים?
כיצד מתפתחים פעוטות בגיל 18-15 חודשים
כל דבר מסקרן את הפעוט שלכם, והוא נלהב לשחק, לגלות ולחקור את סביבתו. למשחק יש חשיבות גדולה עבור ילדכם – כך הוא מפתח את מיומנויות החשיבה, הדמיון והיצירתיות.
ילדכם נהנה למצוא צעצועים חבויים ולהצביע על איברי גופו כשאתם קוראים בשמם. ככל שהוא גדל, המיומנויות השפתיות ומיומנויות פתרון הבעיות שלו משתפרות, והוא מתחיל לקרוא בשמם של חפצים ופעולות שהוא עושה.
מבחינת התפתחות השפה, ילדכם עשוי לומר כמה מילים עד גיל 15 חודשים, וכ-25 מילים (ואפילו יותר!) עד גיל 18 חודשים. הוא מתחיל להכיר את שמו שלו, וכן הוראות פשוטות כמו “תן את זה לאימא”. וכמעט בטוח שהוא כבר מבין את המילה “שלי”!
בתקופה זו עשוי הפעוט שלכם עשוי להיות מודע לעצמו מאוד, ולהפוך לנבוך כשהוא מבין שאנשים אחרים מתבוננים בו. הוא אוהב להתכרבל איתכם ולתת לכם נשיקות. הוא מפתח התקשרויות רגשיות חזקות לאנשים שהוא אוהב, ולעיתים קרובות מרגיש שלא בנוח כשהוא נפרד מהם. למעשה, חרדת הנטישה שלו מגיעה לשיאה בתקופה זו.
ייתכן שהפעוט שלכם כבר הולך לבד. אם לא, סביר להניח שבחודשים הקרובים יעשה את צעדיו הראשונים. אם הוא כבר הולך זמן מה, ייתכן שבקרוב יתחיל לרוץ, ואפילו לטפס על מדרגות או רהיטים.
ילדכם שולט כעת טוב יותר בתנועות ידיו – הוא משרבט, הופך דפים בספר, משתמש בכף, שותה מכוס ובונה מגדל של קוביות.
כמו כן, בגיל זה הוא עשוי:
- לפשוט בעצמו חלק מבגדיו
- להתיישב בכיסא קטן, או לנסות לטפס לכיסא שלכם
- להביא משהו מחדר אחר כשאתם מבקשים ממנו
- להרים חפצים קטנים מאוד – לדוגמה, אבנים קטנות או פירורים.
כיצד לעזור להתפתחות הפעוט
הנה כמה דברים פשוטים שיעזרו להתפתחות הפעוט שלכם:
- הישארו בקרבתו של הפעוט: הוא זקוק לעזרתכם כדי לפתח עצמאות וביטחון עצמי. הוא רוצה לצאת ולחקור, אך תמיד ירצה את קרבתכם, שחשובה לו מאוד ותורמת לו כשהוא משוטט וחוקר את סביבתו. הוא יודע שאתם שם, ולכן, לעיתים קרובות הוא יתבונן סביב ויחפש אתכם. אם הוא אינו מוצא אתכם, הוא עלול להיות מוטרד.
- משחק הוא אחת הדרכים החשובות שבהן הפעוט מגלה כיצד דברים עובדים, ולכן, הקדישו זמן למשחק בתוך הבית ולמשחק מחוץ לבית. המשחקים הטובים ביותר הם צעצועים פתוחים – קוביות, אטבים, כוסות מים, מיכלי גלידה וקופסאות קרטון.
- עודדו וחזקו מיומנויות של משחק חברתי: משחק הוא דרך נהדרת שמאפשרת לפעוטות להכיר חברים וללמוד כיצד להסתדר עם ילדים אחרים. עם זאת, אל תצפו ממנו לחלוק ולהשתתף במשחק לפי תורות עדיין – פעוטות מאמינים שהם מרכז העולם, ושהכל שייך להם.
- חזקו את התפתחותן של המיומנויות היומיומיות, כגון שימוש בכף, שתייה מכוס והסרת כובע, שמשלבות מיומנויות מוטוריקה גסה ומוטוריקה עדינה, ומעודדות את יכולתו של הפעוט לחשוב על מה שהוא עושה. עם זאת, לפעמים תצטרכו להתאזר בסבלנות. לדוגמה, בלגן בשעת הארוחה המשפחתית הוא חלק טבעי מהתהליך שבו הפעוט לומד כיצד לאכול בעצמו.
- דברו כמה שיותר: קראו לחפצים שסביבכם בשמותיהם ודברו עליהם – איברי הגוף, צעצועים ופריטים בבית כמו כפות או כיסאות. כך תעזרו לפתח את המיומנויות השפתיות של ילדכם. כמו כן, כדאי להרחיב את הדיבור. למשל, במקום לומר “כיסא”, אמרו “כיסא גדול”, “כיסא אדום” או אפילו “כיסא אדום גדול”. נוסף על כך, חקו את מה שילדכם אומר. לדוגמה, אם הוא אומר “אימא”, חזרו אחריו ואמרו “אימא”.
- הראו לילדכם שהדיבור שלו משמעותי: הקשיבו ודברו איתו בחזרה. כך תעודדו שיחה הדדית ותבנו את מיומנויות התקשורת שלו. כמו כן, כך הוא ירגיש מוערך ואהוב.
- קראו לפעוט: כדי לעודד את התפתחות הדיבור והדמיון, קראו לו ספרים, ספרו סיפורים, שירים או שירי משחק.
- עודדו את הפעוט לנוע, כדי לעזור לו לפתח את היציבה ולבנות את השרירים, ולהניח את היסודות לתנועות מורכבות יותר כגון הליכה וריצה. כדאי לבדוק כיצד להפוך את הבית לבטוח .
להיות הורים
מדי יום, אתם והפעוט שלכם מכירים זה את זה מעט יותר. ככל שהפעוט גדל ומתפתח, כך תכירו יותר ויותר את צרכיו ואת הדרך שבה תוכלו למלא אותם. למעשה, בתור הורים, אנחנו לומדים ללא הרף. כל הורה עושה טעויות ולומד מניסיון. זה בסדר להיות בטוחים במה שאתם יודעים. זה גם בסדר להודות שאינכם יודעים ולשאול שאלות – לעיתים קרובות, השאלות שנראות לכם מטופשות הן הטובות ביותר!
בריאותכם הגופנית והנפשית היא חלק חשוב מאוד מתפקידכם כהורים. כשכל תשומת הלב מתרכזת בטיפול בילד או בתינוק, הורים רבים שוכחים לדאוג לעצמם, או שפשוט אין להם זמן לכך. תפקידכם כהורים דורש מכם הבנה, סבלנות, דמיון ואנרגיה – ותעשו זאת בצורה הטובה ביותר אם תטפלו בעצמכם.
אם אתם מרגישים מתוסכלים, מוטרדים או שאינכם יכולים להתמודד, הניחו את הפעוט במקום בטוח – בלול, למשל – והתרחקו לזמן מה, עד שתירגעו. כמו כן, אתם יכולים לבקש ממישהו אחר להחזיק אותו לזמן מה. לעולם אל תטלטלו את הפעוט. הטלטול עלול לגרום לדימום בתוך המוח, ולעיתים קרובות לנזק מוחי קבוע.
מותר לבקש עזרה. אם אתם מתקשים להתמודד עם הפעוט שלכם, צרו קשר עם רופא הילדים שלכם או אחות טיפת חלב.
מתי לבקש עזרה
קבעו פגישה אצל אחות טיפת חלב או רופא הילדים אם אתם דואגים או מבחינים שבגיל 18-15 חודשים, הפעוט שלכם:
- אינו נהנה מיצירת קשר עין או מכרבולים וחיבוקים
- אינו אומר כלל מילים בעלות משמעות (גם אם בשיבושי הגיה)
- אינו ממלא הוראות פשוטות – לדוגמה, “תן לי את הכדור “
- אינו מצביע, מנופף או משתמש במחוות אחרות
- אינו מעמיד פנים בזמן משחק – לדוגמה, עורך מסיבת תה, מאכיל את הבובה או מכין חביתה במחבת צעצוע.
- אינו הולך לבד
- משתמש ביד אחת הרבה יותר מאשר ביד השנייה (ילדים אינם אמורים לפתח העדפה ליד אחת עד סביבות גיל שנתיים)
- מתקשה לראות או לשמוע
- מאבד מיומנויות שכבר רכש באופן מובהק ועקבי.
קבעו פגישה אצל אחות טיפת חלב או רופא הילדים אם אתם מבחינים בסימנים של דיכאון אחרי לידה אצל נשים או דיכאון אחרי לידה אצל גברים. הסימנים כוללים תחושת עצב ובכי ללא סיבה נראית לעין, התרגזות, קושי להתמודד ותחושת חרדה עמוקה. אם אתם מבחינים בסימנים אלה, בקשו עזרה מאיש מקצוע.
ילדים גדלים ומתפתחים בקצב שונה. אם אתם תוהים האם קצב ההתפתחות של ילדכם “נורמלי”, כדאי לזכור ש”הנורמה” היא טווח רחב. אם אתם עדיין מרגישים שמשהו לא בסדר, קבעו פגישה אצל אחות טיפת חלב או רופא הילדים.
© raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network.