להתמודד עם ADHD אצל ילדים בני חמש עד שמונה

הצעדים הראשונים

אם אתם חושבים שילדכם סובל מהפרעת קשב ריכוז והיפראקטיביות (ADHD), הצעד הראשון הוא לבקר אצל רופא הילדים, שיוכל להפנות אתכם לרופא ילדים מוסמך לטפל ולאבחן ADD-ADHD ,לנוירולוג ילדים, לפסיכולוג לילדים או לפסיכיאטר לילדים לקבלת הערכה ואבחון נוספים. אם ילדכם אובחן עם ADHD, איש המקצוע ואתם תעבדו יחד על פיתוח תכנית לטיפול.

למידע נוסף על הסימנים והתסמינים ל-ADHD וקבלת האבחון, קראו את המאמר הפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות (ADHD).

להתמודד עם ADHD

ההתמודדות עם ADHD אצל ילדים מתחילה בקבלת העובדה שילדכם מתנהג ויתנהג בדרכים מאתגרות. עם זאת, אתם ואיש המקצוע תוכלו לפתח יחד תכנית ניהול התנהגותי שתקל על ההתמודדות עם ההתנהגות הזו. כדי לפתח תכנית ניהול התנהגותי לילדכם, עליכם לאזן בין הציפיות שלכם לבין מה שילדכם באמת יכול לעשות. כמו כן, חשוב לבסס שגרה קבועה, לקבוע כללי התנהגות ברורים ותוצאות ברורות להפרתם.

כדי להשיג את האיזון הנכון, תכנית הניהול ההתנהגותי עשויה לכלול:

• טיפול התנהגותי בתחומים שונים, ובהם שיטות לשימוש בבית הספר, שינה טובה, תזונה בריאה ופעילות גופנית
• תמיכה בבעיות למידה, שפה, תנועה ומוטוריקה ובעיות רגשיות אחרות שילדכם עשוי לסבול מהן
• טיפול תרופתי.

התכניות הטובות ביותר מושתתות בדרך כלל על ייעוץ מקצועי מבוסס שמביא בחשבון את הדברים שמתאימים לילדכם ולמשפחתכם. כמו כן, הן משקללות את כל ההיבטים בחייו של ילדכם, כולל צרכיו ותחומי האחריות שלו בבית, בבית הספר ובכל סביבה חברתית אחרת.

כדאי לדבר על התוכנית עם בני המשפחה, המטפלים, צוות המורים או הגננות כדי לעזור לכולם לבסס ציפיות מציאותיות מהתנהגותו של ילדכם. כמו כן, ספרו להם על הדרכים המועילות להתמודדות עם התנהגותו ועל הדברים שהוא מתקשה לעשות. אם צוות המטפלים בילדכם צריך לתת לו טיפול תרופתי, ודאו שהם יודעים מהו המינון ומתי עליהם לתת את התרופה.

עבודה בשיתוף פעולה עם אנשי מקצוע, מורים ומבוגרים אחרים המעורבים בטיפול בילדכם, וכמובן עם בני המשפחה וחברים, יכולה להקל מאוד עליכם ועל ילדכם לעמוד בתוכנית.

טיפולים התנהגותיים

הטיפולים ההתנהגותיים מלמדים את ילדכם את המיומנויות הדרושות לחיזוק התנהגות משתפת פעולה, ולצמצום ההתנהגות המאתגרת. אפשר להתחיל ללמוד ולהשתמש בטיפולים הללו גם אם אתם עדיין ממתינים לאבחון רשמי.

הוראות מילוליות ברורות
ילדכם יתנהג כראוי בקלות רבה יותר אם יבין היטב את מה שאתם רוצים שיעשה. לכן, השתמשו בהוראות מילוליות ברורות וקלות לביצוע, והדגימו בעצמכם. כך תעזרו לילדכם למלא הוראות מילוליות:

• תנו לו הוראות ברורות וקצרות, עם מספר צעדים מינימלי
• הסבירו לו מה לעשות – למשל, “תרים בבקשה את הבגדים מהרצפה ותתלה אותם בארון”
• שמרו על קשר עין עם ילדכם
• בקשו ממנו לחזור על ההוראות שנתתם, כדי לוודא שהבין.

רמות עייפות
לכל הילדים קל יותר להתנהג כראוי כשאינם עייפים. כדי למנוע מילדכם להתעייף:

• תנו לו מזון בריא שיספק לו אנרגיה מתמשכת לזמן ארוך יותר ויאפשר לו להתרכז טוב יותר
• הכניסו הפסקות מנוחה כחלק מהפעילויות המתוכננות
• שלבו מטלות לימודיות, כמו קריאה או הכנת שיעורי הבית, עם תרגילים גופניים קצרים
• הכינו מראש כמה פעילויות רגועות ומהנות כמו ספרי צביעה או מחברת מדבקות, שילדכם יוכל לעשות אם הוא מתרגש יותר מדי
• בססו לילדכם הרגלי שינה טובים, למשל ללכת לישון ולהתעורר בערך באותה שעה מדי יום
• צמצמו את זמן המסך ככל האפשר במהלך היום, וודאו שהמכשירים האלקטרוניים כבויים לפחות שעה לפני שהוא הולך לישון.

שגרות קבועות וצפויות
שגרות עוזרות לילדים להרגיש מוגנים ובטוחים, מה שיכול לחזק התנהגות טובה. כדי לבסס שגרה ולהתמודד עם שינויים:

• דברו עם ילדכם על לוח הזמנים היומי שלו. אפשר לבקש מהמורים לתלות עותק בכיתה של מערכת השעות השבועית, במקום שילדכם יוכל לראות
• השתמשו ברשימות, איורים המציגים את השגרה היומית ו/או לוחות זמנים
• ידעו את ילדכם מראש על שינויים צפויים – למשל, “בעוד חמש דקות תצטרך ללכת לצחצח שיניים ולהתכונן לשינה”
• הגבילו את מספר האפשרויות שילדכם צריך לבחור – לדוגמה, במקום להגיד, “הגיע הזמן להתלבש. מה אתה רוצה ללבוש?”, אמרו, “הגיע הזמן להתלבש. אתה רוצה את החולצה הירוקה או האדומה?”

מיומנויות חברתיות
ילדים עם ADHD עשויים להזדקק למעט יותר עזרה כדי ללמוד כיצד להסתדר עם ילדים אחרים. כך תוכלו לעזור לילדכם לפתח את המיומנויות החברתיות שלו:

• תגמלו אותו על התנהגות מסייעת ועוזרת, למשל אם חלק בהצלחה את הצעצועים או התנהג כלפי אחרים בעדינות
• למדו אותו שיטות שבהן יוכל להשתמש אם נתקל בבעיה עם ילד אחר, כמו ללכת למקום אחר או לדבר עם המורה
• למדו אותו לשים לב להתנהגותו שלו, ולהשתמש במשפטים קצרים כמו “עצור, חשוב, עשה”.

שבחים על התנהגות חיובית 
שבחים, חיזוקים ותגמולים על התנהגות חיובית יגבירו את הסיכוי שהתנהגות זו תתרחש בעתיד. אפשר לנסות:

• להציג בפני ילדכם פעילויות שסביר להניח שיצליח בהן
• לחגוג בשמחה כל פעם שהוא מצליח, גם אם מדובר במשהו קטן בלבד בתור התחלה – למשל, “הצלחת לסיים את כל העמוד של שיעורי הבית. כל הכבוד, אתה בטח כל כך גאה בעצמך!”
• לחזור על רגעי השיא של ילדכם בסוף כל יום. כמו כן, תוכלו לדבר על דברים שהתקשה בהם.

בכיתה
קבעו פגישה עם המורה ובקשו:

• לחלק את המטלות לנתחים קטנים יותר
• להציע לילדכם פגישה אחד על אחד, כשאפשר
• להצמיד לילדכם חונך, שיעזור לו להבין מה עליו לעשות
• לתכנן את הישיבה בחדר הכיתה כך שילדים עם צרכים מיוחדים יישבו בשורות הקדמיות, הרחק מהפרעות אפשריות
• לנסות לשמור על פעילויות יומיומיות שגרתיות וצפויות ככל האפשר
• להכין רשימת מטלות מאוירת של משימות שיש להשלים
• לבצע את המטלות הלימודיות הקשות יותר בבוקר או אחרי ההפסקה
• לתת לילדכם מעט יותר זמן לסיים את המשימה.

כדי לקבל את התמיכה המתאימה לצרכיו של ילדכם ולטיפול בבעיות למידה, בעיות שפתיות או גופניות בבית הספר, ייתכן שתצטרכו להגן על האינטרסים שלו ולדבר בשמו. למשל, יהיה עליכם לדבר עם המורה, המנהל, רכזת הרווחה או מורים אחרים על תכניות מיוחדות, מימון וסיוע נוסף לילדכם.

בתי הספר יכולים לעזור ולהוציא לפועל את תכניות הסיוע הללו כחלק מתוכנית הלימודים האישית של ילדכם. כמו כן, תוכלו לעבוד בשיתוף פעולה עם בית הספר כדי לקבוע את היעדים של ילדכם ולסקור את התקדמותו במהלך פגישות תמיכה קבוצתיות קבועות.

טיפול תרופתי

הרופאים עשויים לרשום לילדים עם ADHD תרופות מרשם. מרבית התרופות לטיפול בהפרעות קשב וריכוז הן תרופות ממריצות (או מעוררות), המשפרות את הדרך שבה חלקי המוח “מדברים” זה עם זה. תרופות אלה יכולות לעזור בשיפור תשומת הלב, הוויסות העצמי והמיומנויות השפתיות והמוטוריות. החומר הנפוץ ביותר המשמש בתרופות מסוג זה הוא מתילפנידאט, שנמכר בשמות המסחריים ריטלין, ריטלין LA וקונצרטה. למשפחת התרופות המעוררות שייכות גם התרופות מקבוצת האמפתמינים המוכרים בארץ תחת השמות אדרל, אטנט, ויואנס ועוד.

תרופות אלה משחררות את המתילפנידאט בקצב שונה ובזמנים שונים של היום. הנוירולוג, הפסיכיאטר או רופא הילדים העוסק בקשב וריכוז, יקבעו איזו תרופה מתאימה לילדכם ומהו המינון המומלץ. הנה כמה שאלות שכדאי לשאול את הרופא:

• כיצד נדע שהתרופה עובדת?
• תוך כמה זמן התרופה עובדת?
• לכמה זמן התרופה משפיעה?
• מהן תופעות הלוואי של התרופה?
• כמה זמן הן נמשכות?
• כיצד אפשר להשגיח עליהן?
• באילו מקרים מפסיקים את התרופה?

תופעות לוואי
לתרופות אלה ישנן כמה תופעות לוואי – לדוגמה, אובדן תיאבון, שיכול להשפיע על העלייה של ילדכם במשקל או על גדילתו. עוד תופעות לוואי הן קשיי הירדמות, כאבי בטן או כאבי ראש. בגלל תופעות הלוואי הנפוצות, ילד שנוטל תרופות ממריצות חייב להיות תחת השגחה רפואית צמודה מטעם מומחה.

רוב תופעות הלוואי קלות ואינן נמשכות זמן רב. אם הן אינן חולפות, הרופא שרשם את התרופות (רופא הילדים , נוירולוג או פסיכיאטר) עשוי לשנות את המינון או את תזמון נטילת התרופה.

ישנן גם תרופות לא מעוררות לטיפול ב-ADHD, כגון סטרטרה. תרופה זו יכולה גם להפחית את רמת החרדה.

לקבל תמיכה בעצמכם

חלק גדול מההתמודדות עם ADHD הוא טיפול בעצמכם ובקשת עזרה מאחרים. הנה כמה אפשרויות לתמיכה:

• בקשו עזרה מבני המשפחה ומחברים. אם ילדכם קשור מאוד לאחד מבני המשפחה, למשל דודה או סבא, בקשו ממנו להצטרף אליכם לקניות, או לבלות עם ילדכם בזמן שאתם ממלאים מטלות אחרות.
• דברו עם המורה על טיפולים התנהגותיים בכיתה, שאפשר לנסות גם בבית.
• לכו לקבוצת תמיכה להורי ילדים עם ADHD או הצטרפו לקבוצה כזו און-ליין.
• דברו עם איש המקצוע שמטפל בילדכם על הקשיים שלכם.
• קראו על לחץ ולמדו איך להתמודד איתו.

© raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network.