השפעת רשתות חברתיות על דימוי עצמי אצל מתבגרים.ות

גיל ההתבגרות הוא תקופה קריטית לגיבוש הזהות והדימוי העצמי. בעולם שבו חלק ניכר מהחיים החברתיים מתנהל ברשתות כמו טיקטוק, אינסטגרם וסנאפצ’ט, בני נוער חשופים ללא הרף למסרים ויזואליים שמשפיעים על האופן שבו הם תופסים את עצמם. בעוד שהרשתות יכולות להציע תמיכה וחיבור, הן גם מציבות אתגרים משמעותיים לביטחון העצמי ולדימוי הגוף של הילדים שלנו.

איך רשתות חברתיות משפיעות על דימוי עצמי

ההשוואה החברתית

אחד המנגנונים המרכזיים שמשפיעים על הדימוי העצמי ברשת הוא הנטייה להשוואה חברתית. בני נוער נוטים להשוות את חייהם האמיתיים, על כל המורכבות והרגעים הפחות פוטוגניים שלהם, לרגעי השיא של אחרים. הרשתות החברתיות מציגות לרוב גרסה ערוכה ומלוטשת של המציאות, מה שיוצר תחושה מוטעית שכולם סביבם נהנים יותר, נראים טוב יותר ומצליחים יותר.

החשיפה המתמדת לתוכן ויזואלי שעבר עריכה, שימוש בפילטרים וזוויות צילום מחמיאות, עלולה להוביל להשפעות הבאות:

חוסר שביעות רצון מהגוף

בני ובנות נוער נחשפים ברשת למגוון של תמונות וסרטונים, שלרוב עברו ריטוש או עריכה ומציגים מודלים קשוחים של יופי ומראה חיצוני.

כאשר צעירים נחשפים שוב ושוב לתמונות כאלה, הם עלולים להתחיל להשוות את עצמם למה שהם רואים במסך. השוואות כאלה יכולות לגרום לחלק מהמתבגרים.ות להרגיש חוסר שביעות רצון מהמראה שלהם או תחושה שהם אינם עומדים בסטנדרטים שהם רואים ברשת.

בגיל ההתבגרות הגוף משתנה באופן טבעי, והמודעות למראה החיצוני ממילא גבוהה. לכן המסרים שמגיעים מהמדיה יכולים להיות בעלי השפעה משמעותית במיוחד בתקופה זו.

כאשר בני ובנות נוער מעלים תכנים לרשת, ההערכה העצמית שלהם עלולה להיות מותנית בכמות הלייקים, התגובות והעוקבים.

תוכן שיווקי מול מציאות

תוכן שיווקי, פרסומות ותכנים של משפיעני רשת יכולים לחזק אידיאלים מסוימים של הצלחה, מראה חיצוני ואורח חיים. עבור מתבגרים, שעדיין מפתחים את יכולת החשיבה הביקורתית שלהם, לא תמיד קל להבחין בין מסר שיווקי לבין מציאות יומיומית, מה שמחזק את התחושה שהם לא מספיק טובים כפי שהם.

פיתוח דפוסי חשיבה ביקורתיים

ביקורת עצמית חריפה על כך שהם לא עומדים בסטנדרט שהם רואים במסך.

תחושת החמצה (FOMO)

פחד תמידי שהם מפספסים חוויות חברתיות שמתועדות ברשת.

הצדדים החיוביים של רשתות חברתיות

חשוב לזכור שלרשתות יש גם פוטנציאל חיובי. הן יכולות להוות מקום לביטוי עצמי יצירתי, מקור למידע ופלטפורמה למציאת קהילות תמיכה של בני נוער עם תחומי עניין דומים. עבור חלק מבני ובנות הנוער, הרשתות החברתיות הן מקום שבו הם יכולים לקבל תמיכה, השראה או תחושת שייכות. ברשת ניתן גם להיחשף למגוון מודלים  של מבנה גוף, תחומי עיסוק ודעות, המאפשרים לבני ובנות הנוער למצוא דמויות איתן אפשר להזדהות ומהן ניתן ללמוד באופן חיובי.

איך לעזור למתבגרים לבנות חוסן דיגיטלי?

התפקיד שלכם כהורים הוא לתווך את המציאות הדיגיטלית ולעזור למתבגרים.ות לפתח חשיבה ביקורתית. במקום לנסות למנוע את החשיפה למדיה החברתית, נסו להתמקד בדברים הבאים:

• עידוד חשיבה ביקורתית: להורים יש תפקיד חשוב בתיווך העולם הדיגיטלי עבור הילדים.ות. שיחה פתוחה על רשתות חברתיות יכולה לעזור למתבגרים.ות להבין טוב יותר את התכנים שהם פוגשים. אפשר למשל לדבר על כך שתמונות ברשת לעיתים קרובות ערוכות או מציגות רק חלק קטן מהמציאות. עזרו להם להבין את האינטרסים מאחורי המסרים שהם רואים: האם מישהו מנסה למכור להם משהו? האם התמונה נועדה רק כדי לזכות בתשומת לב? שיח כזה יכול לעזור למתבגרים ומתבגרות לפתח הסתכלות ביקורתית יותר על מה שהם רואים במסך.
• גיוון בתוכן: הציעו להם לעקוב אחר דמויות שמציגות גיוון אנושי, מודלים חיוביים של דימוי גוף ותחומי עניין שאינם קשורים רק למראה חיצוני.
• התמקדות בערך פנימי: הזכירו להם את התכונות והיכולות שלהם שהופכות אותם לייחודיים, ללא קשר למספר העוקבים או התגובות ברשת. כשמתבגרים מרגישים שמעריכים אותם על מי שהם, על הכישרונות שלהם, המאמצים שלהם והאופי שלהם, קל להם יותר להתמודד עם ההשפעות של המדיה
• הגבלת שימוש במסך: מומלץ להגביל את זמני השימוש במסכים וכן את החשיפה לרשתות חברתיות, בהתאם לגיל ולסביבה של הילד.ה .

©  raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network