התפתחות פעוטות בגיל 12-15 חודשים

פעוטות מגיעים בשלל צורות וגדלים, אך הם מתפתחים באופן דומה למדי בגיל 12 עד 15 חודשים. מה הפעוט שלכם צפוי לעשות, כיצד תוכלו לעזור, ומתי יש לגשת לרופא הילדים?

נסקר על ידי פרופ' בועז פורטר // 3 ינואר 2021

כיצד מתפתחים פעוטות בגיל 12-15 חודשים

הפעוט שלכם הוא איש קטן ועסוק – הוא נהנה לשחק ואוהב להתנסות ולחקור: הוא משקשק חפצים, מקיש בהם, זורק אותם ומפיל אותם. הוא משתמש בניסוי וטעייה כדי להבין כיצד פועלים דברים שונים, ומה הוא יכול לעשות איתם. הוא בונה מגדלי קוביות קטנים, משרבט בעט או בצבע ומכניס אטבים לסל.

זוהי תקופה חשובה עבורו מבחינה חברתית ורגשית, וחרדת הנטישה שלו עשויה להתעורר בגיל 14 חודשים. כמו כן, ייתכן שילדכם יתחיל להפגין אמפתיה – לדוגמה, להיראות עצוב או מוטרד כשהוא רואה מישהו אחר בוכה. אמפתיה היא ההבנה כיצד אנשים אחרים מרגישים – חלק חיוני ומכריע בהיווצרות מערכות יחסים עם אנשים אחרים במהלך ההתבגרות.

המלמול שלו מתפתח ומבשיל והוא מתחיל להשתמש במילים אמיתיות. עם זאת, לא כל התקשורת שלו מורכבת ממילים עדיין, והוא ימשיך לתקשר איתכם בנהמות, הנדת הראש והצבעה. הוא עשוי להצביע על אנשים ועל דברים שהוא מכיר כשאתם מבקשים ממנו.

מבחינת התפתחות השפה, חפשו מילה או שתי מילים מובחנות בסביבות גיל 12 חודשים, ועד שש מילים (ואולי אפילו יותר!) עד גיל 15 חודשים. בתקופה זו, ילדכם יתחיל לקרוא בשמם של חפצים מוכרים – לדוגמה, כדור – ויגיד “לא” ו-“אוי”.

בחודשים אלה יתחיל הפעוט להיעמד ללא עזרתכם וללא עזרת רהיט בסביבתו, וסביר להניח שיתחיל ללכת לבד. כשההליכה שלו תשתפר, הוא יתחיל לטפס על מדרגות ואפילו על רהיטים. אל תדאגו אם עדיין אינו הולך לבדו. יש ילדים שאינם הולכים לבדם עד גיל 15-18 חודשים.

כמו כן, בגיל זה הוא עשוי:

לחבק אתכם
להצביע על איברי גופו או על צעצוע אהוב כשאתם קוראים בשמם
לשתות מכוס (וגם לשפוך קצת בדרך…) ולהשתמש בכפית
למלא הוראות פשוטות – לדוגמה, כשאתם אומרים לילדכם “תן לי בבקשה את הקובייה”, הוא לא יצטרך לראות מה אתם עושים
לנסות לעזור לכם להלביש אותו, למשל, להרים את זרועותיו כדי להכניס אותן לשרוולים, או להרים את כף רגלו כדי להכניס אותה לנעל.

כיצד לעזור להתפתחות הפעוט

הנה כמה דברים פשוטים שיעזרו להתפתחות הפעוט שלכם:

תנו לילדכם המון חיבוקים, כרבולים ונשיקות: אמפתיה ותשומת לב חיובית מועילות להתפתחותו הרגשית. עם זאת, אל תצפו ממנו להפגין אמפתיה בתמורה כל הזמן. הוא עדיין לומד כיצד רגשותיו פועלים, וכיצד להסתדר עם אחרים.
משחק הוא אחת הדרכים החשובות שבהן הפעוט מגלה כיצד דברים עובדים, ולכן, הקדישו זמן למשחק בתוך הבית ולמשחק מחוץ לבית. המשחקים הטובים ביותר הם צעצועים פתוחים – קוביות, אטבים, כוסות מים, מיכלי גלידה וקופסאות קרטון. כמו כן, ילדכם יאהב לשחק איתכם במשחקים כמו “אצבע לאצבע נחבר” או “קוקו”.
דברו כמה שיותר: קראו לחפצים שסביבכם בשמותיהם ודברו עליהם – איברי הגוף, צעצועים ופריטים בבית כמו כפות או כיסאות. כך תעזרו לפתח את המיומנויות השפתיות של ילדכם. כמו כן, כדאי להרחיב את הדיבור. למשל, במקום לומר “כיסא”, אמרו “כיסא גדול”, “כיסא אדום” או אפילו “כיסא אדום גדול”. נוסף על כך, חקו את מה שילדכם אומר. לדוגמה, אם הוא אומר “אימא”, חזרו אחריו ואמרו “אימא”.
הראו לילדכם שהדיבור שלו משמעותי: הקשיבו ודברו איתו בחזרה. כך תעודדו שיחה הדדית ותבנו את מיומנויות התקשורת שלו. כמו כן, כך הוא ירגיש מוערך ואהוב.
קראו לפעוט: כדי לעודד את התפתחות הדיבור והדמיון, קראו לו ספרים, ספרו סיפורים, שירים או שירי משחק.
עודדו את הפעוט לנוע, כדי לעזור לו לפתח את היציבה ולבנות את השרירים, ולהניח את היסודות לתנועות מורכבות יותר כגון עמידה, הליכה וריצה. כדאי לבדוק כיצד להפוך את הבית לבטוח . כמו כן, מומלץ להשגיח על ילדכם בזמן שהוא חוקר את סביבתו, כדי שירגיש בטוח וכדי לבנות את הביטחון העצמי שלו.
חזקו את התפתחותן של המיומנויות היומיומיות, כגון שימוש בכף, שתייה מכוס והסרת כובע. מיומנויות אלה משלבות מוטוריקה גסה ומוטוריקה עדינה גם יחד, ומעודדות את יכולתו של הפעוט לחשוב על מה שהוא עושה. עם זאת, לפעמים תצטרכו להתאזר בסבלנות. לדוגמה, בלגן בשעת הארוחה הוא חלק טבעי מהתהליך שבו הפעוט לומד כיצד לאכול בעצמו.

להיות הורים לפעוט

מדי יום, אתם והפעוט שלכם מכירים זה את זה מעט יותר. ככל שהפעוט גדל ומתפתח, כך תכירו יותר ויותר את צרכיו ואת הדרך שבה תוכלו למלא אותם. למעשה, בתור הורים, אנחנו לומדים ללא הרף. כל הורה עושה טעויות ולומד מניסיון. זה בסדר להיות בטוחים במה שאתם יודעים. זה גם בסדר להודות שאינכם יודעים ולשאול שאלות – לעיתים קרובות, השאלות שנראות לכם מטופשות הן הטובות ביותר!

בריאותכם הגופנית והנפשית היא חלק חשוב מאוד מתפקידכם כהורים. כשכל תשומת הלב מתרכזת בטיפול בילד או בתינוק, הורים רבים שוכחים לדאוג לעצמם, או שפשוט אין להם זמן לכך. תפקידכם כהורים דורש מכם הבנה, סבלנות, דמיון ואנרגיה – ותעשו זאת בצורה הטובה ביותר אם תטפלו בעצמכם.

אם אתם מרגישים מתוסכלים, מוטרדים או שאינכם יכולים להתמודד, הניחו את הפעוט במקום בטוח – בלול, למשל – והתרחקו לזמן מה, עד שתירגעו. כמו כן, אתם יכולים לבקש ממישהו אחר להחזיק אותו לזמן מה. לעולם אל תטלטלו את הפעוט. הטלטול עלול לגרום לדימום בתוך המוח, ולעיתים קרובות לנזק מוחי קבוע.

מותר לבקש עזרה. אם אתם מתקשים להתמודד עם הפעוט שלכם, פנו לרופא הילדים שלכם או לאחות טיפת חלב.

מתי לבקש עזרה

קבעו פגישה אצל אחות טיפת חלב או רופא הילדים אם אתם דואגים או מבחינים שבגיל 15-12 חודשים, הפעוט שלכם:

אינו יוצר איתכם קשר עין
אינו מתעניין בצלילים
אינו ממלמל
אינו משתמש במילים בודדות
אינו מפגין רגשות ותחושות
נראה כאילו אינו מבין אתכם
אינו מגיב לקריאה בשמו
אינו מנסה להגיד לכם מה הוא רוצה
אינו משתמש במחוות כמו נפנוף או הצבעה
אינו זוחל
אינו עומד בעזרת תמיכה
משתמש ביד אחת הרבה יותר מאשר ביד השנייה
אחת מעיניו פונה כלפי פנים או כלפי חוץ רוב הזמן
אינו עוקב בעיניו אחר חפצים נעים
מאבד מיומנויות שכבר רכש באופן מובהק ועקבי.

קבעו פגישה אצל אחות טיפת חלב או רופא הילדים אם אתם מבחינים בסימנים של דיכאון אחרי לידה אצל נשים או דיכאון אחרי לידה אצל גברים. הסימנים כוללים תחושת עצב ובכי ללא סיבה נראית לעין, התרגזות, קושי להתמודד ותחושת חרדה עמוקה. אם אתם מבחינים בסימנים אלה, בקשו עזרה מאיש מקצוע.

ילדים גדלים ומתפתחים בקצב שונה. אם אתם תוהים האם קצב ההתפתחות של ילדכם “נורמלי”, כדאי לזכור ש”הנורמה” היא טווח רחב. אם אתם עדיין מרגישים שמשהו לא בסדר, קבעו פגישה אצל אחות טיפת חלב או רופא הילדים.