הפרעות חרדה אצל בני נוער

הפרעת חרדה אצל בני נוער היא בעיה נפשית שמשפיעה על האופן שבו בני נוער חושבים, מרגישים ומתנהגים. אם אתם מבחינים באחד מסימני האזהרה להפרעת חרדה אצל ילדכם, כדאי לפנות לעזרה מקצועית.

הידעתם?

  • הפרעות חרדה נמנות עם ההפרעות המדווחות ביותר אצל בני נוער בארץ ובעולם כולו.
  • חרדה חברתית נפוצה יותר בקרב בנות מאשר בקרב בנים.

חרדה נורמלית, בעיות חרדה והפרעות חרדה אצל מתבגרים

רוב אירועי החרדה הנורמליים חולפים מעצמם במהירות – לפעמים בתוך יום ואפילו כמה שעות. בעיית חרדה או הפרעת חרדה היא מה שקורה כאשר תחושות החרדה:

  • מתמשכות בצורה אינטנסיבית וחמורה
  • נמשכות במשך שבועות, חודשים ואפילו יותר
  • מערערות כל כך עד שהן פוגעות בתפקוד היומיומי ומובילות לקושי לימודי, קושי חברתי וקושי בביצוע פעולות יומיומיות (הרגלי אכילה ושינה מסודרים, ביצוע מטלות בבית ועוד).

הפרעות חרדה עשויות להשפיע לחומרה רבה על אנשים צעירים, שעדיין עוברים תהליכי התפתחות. אם לא מטפלים בהן, הפרעות חרדה אצל בני נוער עלולות לגרום להשלכות ארוכות טווח על הבריאות וההתפתחות הנפשית. חרדה נורמלית היא רגש שצפוי להופיע אצל בני נוער. למעשה, היא יכולה להיות אפילו מועילה. קראו את המאמר הבא לקבלת מידע נוסף על חרדה אצל בני נוער.

התסמינים של בעיות חרדה והפרעות חרדה אצל מתבגרים

דברו עם ילדכם ופנו לקבלת עזרה מקצועית אם במשך יותר משבועיים, ילדכם מפגין את התסמינים הרגשיים, ההתנהגותיים, הגופניים והחשיבתיים שמופיעים בהמשך. לא כל התסמינים חייבים להיות נוכחים במקרה של בעיה.

תסמינים רגשיים והתנהגותיים

ילדכם עשוי:

  • להרגיש עצבני, מתוח וחסר מנוחה כל הזמן, ואינו יכול להפסיק לדאוג או לשלוט בדאגה שלו – נראה שהוא פשוט לא מצליח להירגע
  • להיות רגיש במיוחד לביקורת או מודע מאוד לעצמו, או להרגיש שלא בנוח במצבים חברתיים
  • לצפות תמיד שהגרוע מכל יקרה, לדאוג יותר מדי – או בצורה בלתי פרופורציונלית – בגלל בעיות או מצבים שונים
  • להימנע ממצבים קשים או חדשים, או להתקשות לעמוד באתגרים חדשים
  • להתכנס בתוך עצמו או להיות ביישן מאוד, או להימנע מפעילויות חברתיות
  • להרגיש שהוא חייב לעשות פעולה מסוימת באופן החוזר על עצמו לאורך היום (שטיפות ידיים חוזרות, נגיעה חזרתית בחפצים, סידור סימטרי של חפציו ועוד)
  • לחשוב מחשבות ודימויים באובססיביות ולהגיד שאינו יכול להוציא אותם מראשו.

תסמינים גופניים

ילדכם עשוי:

  • לסבול משרירים תפוסים או כואבים
  • ללכת לשירותים יותר מהרגיל למן שתן או צואה
  • לסבול מקצב לב מואץ, הזעה, כאבי ראש, כאבי בטן או בחילה
  • לסבול מבעיות שינה – קושי להירדם, להישאר במצב שינה או להתעורר מוקדם.
  • לסבול מעייפות מתמשכת

תסמינים בחשיבה

ילדכם עשוי:

  • להתקשות להתרכז
  • לשכוח דברים לעתים קרובות או להיות מוסח בקלות
  • לדחות דברים – לדוגמה, להתקשות להתחיל או לסיים עבודה לבית הספר.

אנשי מקצוע שונים יכולים לעזור, ובהם רופא הילדים והיועץ בבית הספר. כמו כן, אפשר לדבר עם בני משפחה או הורים אחרים.

קשה לפעמים לזהות בעיית חרדה אצל בני נוער, כיוון שרבים מהם טובים מאוד בהסתרת רגשותיהם ומחשבותיהם. הם עשויים להסתיר את הרגשות בהתנהגות תוקפנית או בהתכנסות אל תוך עצמם. ישנם כמה סוגי הפרעות חרדה אצל בני נוער, ולא כל ילד יפגין את אותם תסמינים.

לקבל עזרה מקצועית

ייתכן שתרגישו אי נוחות לדבר עם ילדכם על בעיות נפשיות, אך הפרעת החרדה אינה עוברת מעצמה, ולכן הדבר הטוב ביותר הוא לפנות לקבלת עזרה מוקדם ככל האפשר. עם האפשרויות לקבלת עזרה מקצועית נמנים:

  • הרופא  שלכם, שיוכל לכוון אתכם לשירותים המתאימים ביותר למשפחתכם
  • היועץ בבית הספר
  • פסיכולוגים (פרטיים או דרך קופות החולים)
  • פסיכיאטר ילדים
  • ייעוץ טלפוני – התקשרו לער”ן בטלפון 1201
  • המרכז לשירותים חברתיים בקהילה

אחת הבעיות הגדולות ביותר בהפרעות חרדה היא שאנשים שסובלים ממנה נמנעים מכל דבר שגורם חרדה – בין היתר, הטיפול עצמו. פעמים רבות הילד יתכחש לבעיית החרדה שלו מתוך רצון להימנע מלהתמודד עמה. הסיבה להימנעות זו הינה שבמהלך הטיפול בבעיות חרדה, נדרשת פעמים רבות חשיפה לגורם המעורר את החרדה וכתוצאה מכך החמרה זמנית בסימפטומים. “החמרה” זו הינה נורמלית ומתרחשת בדרך כלל בתחילת תהליך הטיפול אשר לבסוף יוביל לשיפור משמעותי במצב. עזרה מקצועית לטיפול בהפרעת חרדה היא חיונית להתפתחותו הנפשית של ילדכם. מצאו אפשרויות טיפול לילדכם, כדי שיראה שאתם דואגים לו ושהוא אינו לבד.

רוב הפרעות החרדה מגיבות היטב לטיפול, בעיקר אם הן מטופלות באופן מיידי. טיפול פסיכולוגי מתמקד בדרך כלל באסטרטגיות שעוזרות לבני הנוער להתמודד עם החרדה – כלומר, הם לומדים להתמודד עם החרדה במקום להימנע ממנה. ברוב המקרים בני הנוער אינם צריכים טיפול תרופתי, אך בנסיבות מסוימות הם עשויים לקבל מרשם מאנשי המקצוע.

ייתכן שילדכם לא ירצה לספר לכם איך הוא מרגיש, ואפילו יגיד שהכל בסדר. אם זה כך, הציעו לו לדבר עם מבוגר אחר שאינו אתם או לפנות גם לער”ן בטלפון 1201.

לתמוך בילדכם בבית

מערכות יחסים חזקות בין הורים למתבגרים מועילות לבריאות הנפשית של אנשים צעירים. תחושת שייכות למשפחה ולחברים יכולה לעזור בהגנה על בני נוער מפני בעיות נפשיות כגון הפרעות חרדה. התמיכה ומערכת היחסים שלכם עם ילדכם משפיעים ישירות ובאופן חיובי על בריאותו הנפשית.

אם ילדכם מראה סימני חרדה, תוכלו לתמוך בו בכמה דרכים עיקריות. אם החרדה שלו מטופלת אצל מומחה, בדקו עם המומחה כיצד לעזור לו.

  • הכירו בפחדו של הילד – אל תפטרו אותו כדבר של מה בכך או תתעלמו ממנו. הראו לו שאתם נמצאים לידו, ומוכנים לתמוך בו ולדאוג לו.
  • בעדינות, עודדו את ילדכם לעשות דברים שהוא חרד מפניהם, עם תמיכה מתאימה ובאווירה מוגנת ככל הניתן, אך אל תלחצו עליו ואל תדחפו אותו למצבים שהוא אינו רוצה לעמוד בהם. יחד עם זאת, במקרים של חרדה מאוד חמורה עם פגיעה תפקודית קשה, יתכן שחלק מהטיפול שעליו ימליץ איש המקצוע יכלול גם נקיטת עמדה ברורה וקשיחה מול הילד הדורשת ממנו תפקוד בתחומים מסוימים. במקרים אלו ליווי איש המקצוע הינו חשוב ביותר על מנת לגבש עמדה מתאימה ביחד עם ההורים.
  • שבחו את ילדכם על כך שהוא עושה מאמץ להתמודד עם משהו שהוא חרד מפניו.
  • אל תגדירו את ילדכם כ”ביישן” או “חרד”. נסו להתייחס אליו כאל “אמיץ” או כל מונח חיובי אחר. אחרי הכל, ילדכם מנסה להתגבר על הקשיים שלו.
  • נסו לשמש דוגמה אישית טובה ולהראות לו כיצד אתם מתמודדים עם הלחץ והחרדה שלכם. במידה ואתם סובלים בעצמכם מהפרעת חרדה (דבר שכיח מאוד בקרב הורים לילדים הסובלים מחרדה), עליכם לפנות לאיש מקצוע לטובת טיפול בחרדה שלכם. יש לזכור שהורה הסובל מחרדה שאינה מאוזנת, פחות יצליח לסייע לילדו הסובל מחרדה.

להחלים מבעיות או הפרעות חרדה

ההחלמה של ילדכם מהפרעת החרדה תכלול כנראה כמה עליות וירידות. צעירים רבים שחווים אפיזודה של חרדה נוטים לחוות עוד אפיזודה, או להיתקל שוב בחלק מהתסמינים בעתיד. אצל חלק מהילדים מדובר בהפרעה כרונית שתלווה אותם לסירוגין למשך כל חייהם. במידה וזה המצב, הליווי המקצועי הינו קריטי על מנת לשמור על החרדה “על אש נמוכה”.

איש אינו אשם בנסיגה. עודדו את ילדכם להמשיך בקבלת תמיכה מקצועית, שתעזור לו למצוא דרכים חדשות להתמודד עם הרגשות והמחשבות החרדתיים.

תפקידכם הוא לעזור לו לפתח ביטחון ביכולתו להתגבר על החרדות. כמו כן, עליכם לעמוד על המשמר ולחפש סימני אזהרה נוספים שעלולים להצביע על הידרדרות במצבו.

סוגי בעיות חרדה והפרעות חרדה אצל מתבגרים

ישנם כמה סוגים של בעיות חרדה שהמומחים מגדירים כהפרעות:

  • חרדה חברתית היא פחד עז ממצבים חברתיים או מחשיפה לביקורת ותחושות מבוכה בציבור.
  • הפרעת חרדה כללית  היא דאגה מופרזת וחרדה ממצבים יומיומיים רבים ולאו דווקא ממוקדים. בדרך כלל הפרעה זו מלווה בסימפטומים גופניים כגון כאבי ראש, כאב בטן וקשיי שינה.
  • ·פוביות ספציפיות הן פחדים עזים ממצבים או מחפצים מסוימים – לדוגמה, כלבים או גבהים.
  • הפרעת פאניקה היא הופעה חוזרת ובלתי צפויה של התקפי פאניקה. התקפי פאניקה כוללים תחושה עוצמתית של פחד או חרדה שמופיעים פתאום ללא סיבה ברורה. ההתקפים כוללים סימפטומים גופניים כגון תחושת מחנק, כאבים בחזה, דופק מואץ ועוד. פעמים רבות, במיוחד בתחילת מהלך ההפרעה עוד לפני שהמטופל מכיר את אופי ההתקפים, קיימות פניות רבות לקבלת עזרה בבית חולים או קופת חולים, מתוך חשש לבעיה גופנית.
  • אגורפוביה היא פחד ממצבים שבהם קשה להימלט או לקבל עזרה אם המצב משתבש.
  • חרדת נטישה היא פחד קיצוני מפני פרידה מהבית או מאדם אהוב, גם באירועים יומיומיים.
  • אילמות סלקטיבית מונעת מילדים לדבר במצבים חברתיים מסוימים, למשל בגן או בבית הספר. הפרעה זו משפיעה בדרך כלל על ילדים צעירים ולא על בני נוער. הפרעה זו נחשבת להפרעת חרדה חברתית בחומרה גבוהה מאוד.

אנשים צעירים עשויים לקבל אבחנה של אחת מהפרעות החרדה או יותר. החרדה עשויה להופיע לצד בעיות גופניות או נפשיות אחרות, כגון דיכאון.

גורמי סיכון להתפתחות בעיות והפרעות חרדה אצל בני נוער

גורמי סיכון הם דברים שעלולים להפוך אדם צעיר לפגיע או לרגיש יותר לחרדה. למשל:

  • גורמים תורשתיים – כלומר, היסטוריה משפחתית של בעיות נפשיות
  • גורמים אישיותיים, כגון רגישות יתר
  • גורמים סביבתיים, כגון לחץ או אירוע מלחיץ במיוחד בחיי ילדכם
  • גורמים אחרים, למשל מחלה גופנית מתמשכת.

מחקרים גילו שהפרעת חרדה בגיל צעיר מאוד יכולה להגביר את הסיכון של ילדכם לפתח דיכאון קליני בהמשך גיל ההתבגרות. לא כל ילד עם גורמי הסיכון הללו יפתח הפרעת חרדה.

רבים מגורמי הסיכון לפיתוח הפרעות חרדה אצל בני נוער הם מחוץ לשליטתכם, אך תוכלו לעשות דברים רבים כדי לשפר את הבריאות הנפשית של ילדכם ולצמצם את הסיכון. למידע נוסף, קראו את המאמר על בריאות נפשית אצל בני נוער.

©  raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network