חשיבות ההורים לבני נוער

בני נוער, הורים ומערכות יחסים במשפחה

רבים חושבים שמערכות היחסים במשפחה מאבדות חשיבות בעיני ילדים כאשר הם נכנסים לגיל ההתבגרות. למעשה, ילדכם זקוק לתמיכה ולאהבה המשפחתית בדיוק כפי שנזקק להן כשהיה צעיר יותר. מערכות היחסים במשפחה משתנות בגיל ההתבגרות. כשילדכם היה צעיר יותר, תפקידכם היה לגדל, לטפח ולהדריך אותו. כעת אתם מגלים שמערכת היחסים איתו נהייתה שוויונית יותר, וכוללת מאפיינים קצת שונים.

רוב האנשים הצעירים ומשפחותיהם חווים עליות וירידות בשנים אלה, אך המצב משתפר בדרך כלל בגיל ההתבגרות המאוחר, כשהילדים נהיים בוגרים יותר. מערכות היחסים המשפחתיות נוטות לשמור על עוצמתן גם בשנים אלה. עבור בני הנוער, ההורים והמשפחה הם מקור לאהבה, בטחון ולתמיכה רגשית. המשפחות נותנות למתבגרים עזרה פרקטית, כספית וחומרית. ורוב המתבגרים עדיין רוצים לבלות עם משפחתם, לחלוק איתם רעיונות וליהנות ביחד.

זה טבעי שבני נוער יהיו מצוברחים או ייראו כאילו אינם רוצים לתקשר, אך חשוב לזכור כל העת כי הם עדיין זקוקים לכם. ילדכם עדיין אוהב אתכם ורוצה שתהיו מעורבים בחייו, גם אם לפעמים הגישה, ההתנהגות או שפת הגוף שלו אומרים אחרת.

מדוע ילדכם זקוק לכם

גיל ההתבגרות הוא תקופה קשה – ילדכם עובר שינויים גופניים וביולוגיים מהירים אשר גורמים גם  לעליות וירידות מבחינה רגשית. אנשים צעירים אינם בטוחים עדיין מה מקומם בעולם ומנסים להבין זאת בעצמם. ההשפעה החברתית ומערכות היחסים בגיל ההתבגרות עלולות גם הם לגרום לילדכם לחוש בלחץ. חשוב מאוד לקבל תמיכה כדי לעבור את כל השינויים האלה בשלום.

בתקופה זו, המשפחה שלכם עדיין משמשת בסיס רגשי מוגן ובטוח, שבו ילדכם מרגיש אהוב ומקובל ללא קשר לכל מה שמתרחש בחייו. משפחתכם היא זו שבונה את הביטחון העצמי שלו, את האמונה בעצמו, האופטימיות והזהות הפרטית שלו.

כללים, גבולות וסטנדרטים להתנהגות במשפחה נותנים לילדכם תחושת עקביות ויכולת לדעת מה יקרה בעתיד, או לפחות לחוש בטחון לקראת העתיד. ותאמינו או לא, הידע וניסיון החיים שלכם יכולים להיות שימושיים מאוד עבורו – גם אם לא תמיד ירצה שתדעו את זה!

מערכות יחסים תומכות וקרובות במשפחה מגנות על ילדכם מפני התנהגות מסוכנת כמו שתיית אלכוהול ושימוש בסמים, ובעיות כגון דיכאון. התמיכה והעניין שאתם מביעים במה שילדכם עושה בבית הספר יכולים להשפיע על רצונו להצליח בתחום האקדמי, ויש להם תפקיד חשוב בהפיכתו של ילדכם למבוגר שיכול להסתדר היטב, מתחשב ואוהב.

הקשבה וזמינות לילדכם יכולות לצמצם את בעיות ההתנהגות האופייניות לגיל ההתבגרות. לא חייבים לשבת לילדכם על הכתף; אפשר פשוט להיות במטבח כשהוא בחדרו, כך שיידע שהוא יכול לבוא ולשוחח איתכם אם ירצה. ילדכם ישמח לדעת שאתם שם אם יזדקק לעזרתכם, גם אם לא בהכרח ישתמש בכך.

טיפים לבניית מערכות יחסים חיוביות במשפחה

כל אחד מהדברים היומיומיים והרגילים שמשפחה עושה ביחד יכול לעזור לבניית מערכות יחסים חזקות ויציבות עם בני נוער. הנה כמה טיפים שיכולים לעזור:

• ארוחות משפחתיות קבועות, מאפשרות לכל אחד במשפחה לספר על יומו, על הדברים המעניינים שהוא עושה ועל התכניות הקרבות.. עודדו את כל בני המשפחה לדבר, כדי שאף אחד לא ירגיש שמכריחים דווקא אותו. משפחות רבות מגלות שזמן הארוחה מהנה הרבה יותר כשהטלוויזיה כבויה!
• נסו לקבוע זמן מיוחד ליציאה משפחתית מהנה – כל אחד מבני המשפחה יכול לבחור את היציאה בתורו. צאו לחופשה משפחתית בחג או בסוף שבוע כדי לבנות תחושת “ביחד”. קראו את המאמר בני נוער וזמן פנוי לקבלת רעיונות נוספים לבילוי משפחתי.
• פגישה אחד על אחד עם ילדכם תיתן לכם הזדמנות לשמור על קשר וליהנות זה מחברתו של זה, לחלוק מחשבות ורגשות. אם אפשר, נסו לתכנן הזדמנויות שבהן כל אחד מכם, ההורים, ימצא זמן מיוחד עם ילדכם.
• ציינו את ההישגים של ילדכם, חלקו איתו את אכזבותיו והפגינו עניין בתחביבים שלו. אין צורך לעשות עניין גדול – לפעמים אפשר פשוט להגיע למשחק ולצפות בו משחק או מנגן, או לתת לו טרמפ לפעילויות אחר הצהריים.
• מסורות משפחתיות, שגרות וטקסים עוזרים לילדכם להקציב זמן לתאריכים ולאירועים מסוימים. לדוגמה, טקס קבוע לימי הולדת – עוגה/מתנה, סבב ברכות. אפשר לארגן ערב סרט חודשי, ארוחה מיוחדת או ערב בישול, לשחק משחקי קופסה או קלפים בסופי שבוע כשיש לכם פנאי משפחתי משותף, או לצאת להליכה בערב.
• חלקו לילדים תחומי אחריות מוסכמים במשק הבית, כדי לתת להם תחושה שהם תורמים באופן משמעותי לחיי המשפחה. בקשו מהם, למשל, לשטוף את החדר שלהם, להיות שותפים במטלות שגרתיות כמו  לצאת לקניות, לפנות מדיח, או לעזור לבני משפחה מבוגרים או צעירים יותר.
• מגבלות ותוצאות נותנים לבני נוער תחושת ביטחון, מבנה ויכולת לצפות מה עתיד לקרות. הסכימו על כללים שיעזרו לילדכם לדעת אילו סטנדרטים חלים על משפחתכם, ומה קורה אם הוא מותח את הגבולות.
• קיימו מפגשים משפחתיים כדי לפתור בעיות ביחד. המפגשים יאפשרו לכל אחד מבני המשפחה לדבר ולעבוד יחד על פתרון משותף לכולם, וילמדו את ילדכם לבטא את תחושותיו במילים.

אם אתם מרגישים שמשפחתכם אינה מצליחה לתקשר כהלכה, כדאי לחפש יועץ משפחתי או עזרה מקצועית אחרת, ובכל מקרה המשיכו לנסות ולעודד שיחה פתוחה.

©  raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network