מריבות הן חלק מהחיים. אחרי הכל, הילדים עדיין לומדים איך להסתדר זה עם זה. כשפורצת מריבה, הדבר החשוב ביותר הוא לעצור אותה לפני שמישהו נפגע או מרחיק לכת. לאחר מכן, יש לעזור לילדים להתמודד עם הבעיות ביניהם בצורה בונה.
ארבעה צעדים להפסקת מריבות
- הפסיקו את המריבה לפני שמתחיל בכי. ייתכן שתצטרכו להפריד בין הילדים בכוח, או לשלוח כל אחד מהם לצד אחר של החדר כדי להירגע. מריבות אינן תמיד גופניות. לפעמים תצטרכו להתערב כשהמריבה כוללת אמירות מרושעות או קללות.
- הישארו רגועים. זה נשמע בלתי אפשרי, אך עדיף שלא להחמיר את המצב. נסו לשמור את האנרגיה הרגשית שלכם למתן משוב חיובי על התנהגויות שאתם רוצים לחזק.
- אמרו להם שתדברו איתם על כך מאוחר יותר. לעיתים קרובות, בתום המריבה הילדים נסערים מדי מכדי להבין את מה שאתם אומרים. המתינו עד שהרוחות יירגעו לפני שאתם דנים בנושא – אפילו עד היום למחרת, אם ילדיכם גדולים.
- נקטו פעולה. החליטו על פתרון או על השלכה למצב. אמרו לילדים מהי ההשלכה, ועמדו בה.
טיפים להתמודדות עם מריבות
התייחסו לכל הילדים בצורה הוגנת, בהתאם לגילם ולמיומנויותיהם. יחס הוגן אינו בהכרח זהה. לדוגמה, אי אפשר להתייחס לבן שש באותו אופן כפי שתתייחסו לבן שנתיים.
אל תשוו לרעה. לכולם קשה להתמודד עם הרגשות שמציפים את הילדים בעת סכסוך או מריבה. אם אתם מרגישים צורך לבקר את הילד הגדול על כך ש”כבר היה צריך לדעת כבר מה לעשות” או לקרוא לילד השני “עושה צרות”, נסו לנשוך את הלשון. זה לא יעזור לאף אחד, ורק יגרום לילדכם להיפגע או לנטור טינה.
כדי לבחור את הפתרון הטוב ביותר, זהו מה הגורם למריבה. לדוגמה, אם אחד הילדים לקח מאחיו צעצוע, עליכם להתערב. אם אינכם מתערבים, הילד לומד שמריבות הן דרך לגיטימית להשיג את מה שהוא רוצה. הסוד לזיהוי גורם המריבה הוא להשגיח על הילדים, ולהחליט מהן התוצאות המתאימות.
תנו לכללים המשפחתיים לעבוד בשבילכם. אם הילדים מבינים מהן הציפיות שלכם, קל יותר להתמיד בהן באופן עקבי. כשהילדים רבים, הזכירו להם את הכלל המשפחתי המתאים.
תכננו מראש. לא כל המריבות דומות זו לזו. כדאי לתכנן מראש כיצד לטפל בוויכוחים קטנים כמו גם במריבות גדולות. קבעו תוצאות שונות לבעיות שונות.
אפשר לעשות דברים רבים כדי למנוע מריבות ולעזור לילדיכם להסתדר זה עם זה. למידע נוסף על הדרכת הילדים לעבר פתרון הסכסוכים ביניהם, קראו את המאמרים כיצד למנוע מריבות ומדוע ילדים רבים.
השתמשו בתוצאות
תוצאות הן צורת משמעת יעילה למקרים שבהם הילדים אינם יכולים לפתור את הבעיה בעצמם, ועליכם להתערב כדי לפתור את העניין. כך תשתמשו בתוצאות כשהילדים רבים:
- הפסיקו את הפעילות או המשחק ואמרו משהו כמו, “תוכלו לחזור להשתמש במחשב כשתחשבו איך להשתמש בו ביחד”. או “כיוון שאתם רבים, אנחנו הולכים לכבות את הטלוויזיה לחצי שעה”.
- הרחיקו את הצעצוע, המשחק או החפץ שעליו רבו. אמרו, לדוגמה, “תוכלו לחזור ולשחק בו כשתהיו מוכנים לחלוק זה עם זה”.
- דחו משהו שהם רוצים לעשות. למשל, “אנחנו לא הולכים לפארק עד שלא תפתרו את העניינים”.
- תנו לילדים לבלות מעט זמן בנפרד. ודאו שאף אחד מהם לא מקבל את החפץ שעליו רבו. אמרו, לדוגמה, “לא עשיתם מה שביקשתי, ולכן כל אחד מכם צריך לבלות חמש דקות בנפרד”.
- אל תתנו להם את זכות הדיבור. לדוגמה, “כיוון שרבתם, זה מה שאנחנו הולכים לעשות…”.
- אם הילדים אינם משתפים פעולה בפעם הראשונה, הגיבו בתוצאות המתוכננות. נסו למנוע מהם זכות יתר כגון עוד חצי שעת צפייה בטלוויזיה או במחשב, או השתמשו בפסק זמן.
- תוצאות קצרות ומיידיות הן הטובות ביותר. חצי שעה בלי צעצוע אהוב, ערב בלי תכנית הטלוויזיה המועדפת, או כמה דקות של זמן מנוחה הן פרק זמן ארוך מספיק כדי להעביר את המסר. העניין במשמעת אינו להעניש את הילדים, אלא לעזור להם להבין שלמריבות יש תוצאות ברורות ושליליות.
- הישארו רגועים גם אם המריבה ממשיכה לנושא אחר. אם הילדים מתחילים להתווכח מי אשם, אמרו משהו כמו “שניכם רבתם זה עם זה – אי אפשר לריב לבד”. אם הם מתחילים לריב איתכם, אמרו משהו כמו “כבר אמרתי לכם שאין טלוויזיה הערב”. אם הם ממשיכים לריב, השתמשו בהשלכה אחרת.
הצעדים שהזכרנו מומלצים לשימוש עם ילדים בני שלוש ויותר. ילדים צעירים יותר עדיין מתקשים מאוד לשלוט על הרגשות ועל ההתנהגות שלהם, וייתכן שלא יבינו את התוצאות. הסחת דעת תעבוד טוב יותר עבורם.
כיצד להתמודד עם הרגשות שלכם
רמות הלחץ שלכם עלולות לנסוק לשמיים כשהמריבה פורצת, אך חשוב להישאר רגועים. הורים רבים מציינים שכשהם מתוחים, המריבה מחמירה. אולם יהיו נושאים שיטרידו אתכם יותר מאחרים, וימים שבהם תמצאו את עצמכם לחוצים ומוטרדים במהירות רבה יותר. תוותרו לעצמכם – אתם רק בני אדם.
אם המריבות בין הילדים גורמות לכם לאבד שליטה, השתמשו בתרגיל המהיר הבא: עצרו, ספרו עד עשר, ואז פעלו. עשר השניות הנוספות האלה מספיקות בדרך כלל כדי להרגיע אתכם. אם זה לא עוזר, בקשו ממבוגר אחר לטפל בעניינים בזמן שאתם יוצאים לפסק זמן קצר.
מה לעשות אחרי המריבה
מה שתעשו אחרי המריבה יעזור לילדיכם ללמוד כיצד לפתור את הבעיות שלהם בעתיד. כדי לקבל את התוצאות הטובות ביותר, חכו עד שהרוחות יירגעו והילדים יהיו מוכנים לדבר בהיגיון.
- אמרו להם קודם כל מה השורה התחתונה. למשל, “החלטתי שאף אחד מכם לא ישתמש במחשב עד שנמצא דרך להפסיק את המריבות. אתם מבינים? יופי. עכשיו, אתם מוכנים לעבוד ביחד כדי לפתור את הבעיה? מצוין”.
- בקשו משני הילדים להגיד מה הבעיה, לדעתם, ומה הם רוצים שיקרה.
- עזרו להם לבדוק אם הציפיות שלהם הגיוניות. למשל, “טל, נראה לך הוגן שרק את תשתמשי במחשב כל הזמן?”
- חשבו ביחד. עודדו אותם להציע גם את הרעיונות המטורפים ביותר לפתרון הבעיה – ואל תעירו על רעיונות שנשמעים מופרכים. זרקו כמה רעיונות משלכם, כתבו את כל הרעיונות ודרגו אותם.
- בתור התחלה, שאלו את הילדים אילו רעיונות לא יעבדו לדעתם. לאחר מכן, חפשו את הפתרון עם היתרונות הרבים ביותר והחסרונות המעטים ביותר. לדוגמה, “מישהו חושב שזה יכול לעבוד?”, “מה יכול להיות טוב בפתרון הזה? מה יכול להיות רע?”
- אם אינכם מגיעים לפתרון בניסיון הראשון, נסו שוב מאוחר יותר. תוכלו לבקש מהילדים לחשוב על רעיונות נוספים ביחד, או להיעזר באנשים אחרים שנתקלו באותן בעיות. כמו כן, אפשר לחפש רעיונות בספרי הורות ובאתרים ייעודיים.
- ברגע שכולם הסכימו על הגישה המועדפת, נסו ותראו איך זה עובד. אם המצב לא השתפר, התחילו את התהליך מחדש.
מתי לבקש עזרה
אם אתם עדים לרמות גבוהות של אלימות, הגיע הזמן לנקוט פעולה. המריבות הופכות לבעיה כשלא מטפלים בהן, כשתדירותן גבוהה או כשהן פוגעות במישהו. הן עלולות לגרום למצוקה בקרב ילדים ולהוביל לבעיות עתידיות במערכות יחסים. לעומת זאת, מערכות יחסים תומכות עם האחים, המשפחה והחברים עוזרות לילדים להתמודד עם התנסויות שליליות בהמשך החיים.
עצרו מיד מריבות שכוללות איומים, בריונות או אלימות גופנית, לפני שמישהו נפגע. אלימות גופנית אינה הפתרון לשום דבר, גם אם מדובר בוויכוחים או ריבים קטנים. ילדים קטנים נוקטים אלימות גופנית ב-3% בלבד מהמריבות.
חלק מהילדים, בעלי תסמינים של היפראקטיביות או הזנחה, פועלים בדרכים מסוכנות ומתקשים לנהל את התנהגותם. אם ילדיכם פועלים כך, מומלץ לפנות לאיש מקצוע המתמחה באבחון וטיפול בילדים עם הפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות (ADHD).
אם אתם עצמכם מרגישים מוצפים או לחוצים מהמריבות, פנו לקבלת תמיכה. דברו עם בני המשפחה, חברים או הורים אחרים. אם אתם זקוקים לייעוץ מעמיק יותר, פנו לאיש מקצוע.
קל יותר לעקור את הבעיות מהשורש מאשר לתת לדפוס ההתנהגות להתפתח באין מפריע. אם אתם מודאגים מכך שילדכם מתנהג באלימות מילולית או גופנית, כדאי לדבר עם איש מקצוע.
© raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network.
- בניית אתרים